פס"ד בעניין צו הגנה שניתן בהעדר אירוע אלימות פיזית ומכח סעיף 3 (3) לחוק למניעת אלימות במשפחה

1. 1. בפני בקשה שהוגשה מכח הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א – 1991 (להלן: "החוק") שהגישה המבקשת ביום 9/12/18 כנגד בעלה.

2. 2. יובהר, כי הצדדים מוכרים לבית המשפט, מנהלים מספר הליכים משפטיים ואך לפני כשלושה שבועות התקיים דיון בעניינם בפני מותב זה.

3. 3. הצדדים מתגוררים יחד, להם 3 ילדים משותפים, מהם אחת בגירה שכבר נישאה ואינה מתגוררת עימם.

4. 4. מאז חודש פברואר 2018 מתגוררים הצדדים תחת אותה קורת גג בדירתם המשותפת, כאשר כל אחד מהם ישן בחדר שינה אחר, אין להם תקשורת זה עם זה, עד לאחרונה היתה מחלוקת בעניין עצם סיום המערכת הזוגית ולצדדים קבוע דיון נוסף בבית הדין הרבני האזורי ליום 1/1/19.

5. 5. המבקשת טוענת כי המשיב נוקט באלימות מילולית כלפיה, מקלל ומאיים, מסית את הילדים הקטנים, נוהג להעלים לה חפצים אישיים וכן מתייחסת לאירוע שארע לפני מס' ימים ביום 8/12/18, במסגרתו טענה כי במוצאי שבת עקב מחלוקת בעניין כניסתו של המשיב לדירה התקרב אליה בצורה מאיימת על מנת להכות אותה, צעק עליה, ילדיהם הקטינים של הצדדים היו מעורבים ואף הבת בת 14 נאלצה בגופה לעמוד בין ההורים, הבת הבכורה הוזעקה למקום יחד עם בעלה ובעלה הזמין משטרה.

המבקשת מציינת בבקשתה כי היתה נסערת ובכתה ובסיום האירוע הגישה תלונה כנגד המשיב במשטרת ישראל.

6. 6. בתצהיר התשובה טען המשיב כי הוא עצמו קורבן של המבקשת, מדובר באשה מניפולטיבית, לטענתו, המנסה בכל דרך לפגוע בו ולהתעמר בו.

המשיב טוען כי מעולם לא פגע באשה, לא הרים עליה יד, לא איים, לא העלים חפצים ולא שבר דבר בבית.

            המשיב טוען כי הגשת הבקשה נועדה להשיג יתרונות במסגרת ההליכים המשפטיים.