פס"ד בעניין פרוק שותפות בבעלות על דירה של בני זוג לשעבר
:
| גרסת הדפסה
|
תלה"מ בית משפט לעניני משפחה ירושלים |
24468-08-18
19.7.2020 |
|
בפני השופט: נמרוד פלקס - סגן הנשיא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע/האיש: ה.א. עו"ד נירה בן דוד |
הנתבעת/האישה: א.א.א. עו"ד תמר אבירם ברש |
| פסק דין בתלה"מ 69040-03-18 והחלטה בתלה"מ 24468-08-18 | |
- תביעות הדדיות בין בני זוג, אגב פרידתם, באשר לזכויות בנכס מקרקעין המהווה דירת מגורים הנמצא ברח' XXX, ירושלים, הידועה כתת חלקה XX, חלקה X, בגוש XX (להלן - "הדירה"). עסקינן בדירה, אשר ארבע תשיעיות מהזכויות בה רשומות על שם כל אחד מבני הזוג, ואילו התשיעית הנותרת רשומה על שם אחייניתו הקטינה של האיש, בת אחיו המנוח.
- תביעת האישה (תלה"מ 24468-08-18) היא להורות על פירוק השיתוף בדירה על דרך של מכר, ולמנות לשם כך כונס נכסים, אשר אינו מי מבאי כוח הצדדים. האיש מבקש לדחות את תביעת האישה, וזאת היות ולטעמו זכויות האישה בדירה ניתנו לה על ידו במתנה, מפאת "לחצים, איומים וכפיה" שהפעילה האישה כלפיו, ולפיכך יש לבטל את הענקת הזכויות. זו אף תביעת האיש בתביעתו (תלה"מ 69040-03-18), בה הוא עותר לביטול ההסכמים מכוחם הועברו הזכויות בדירה ממנו אל האישה. ודוק, למעט טענתו בדבר ביטול ההענקה כאמור, אין האיש מעלה כל טענה נוספת כנגד תביעת האישה לפירוק השיתוף, או באשר לאופן בו יש לפרק את השיתוף.
- כתב התביעה בתביעת האישה לפירוק השיתוף הומצאה לאחיינית, על דרך תחליף המצאה, ולא הוגש כתב הגנה בחלוף פרק הזמן הקצוב בדין. משמעות הדברים היא איפוא, כי ככל שתתקבל תביעת האיש, דין תביעת האישה לפירוק שיתוף להידחות, וככל שתידחה תביעת האיש הרי, שיש לקבל את תביעת האישה לפירוק השיתוף, שכן למעט הטענה בדבר ביטול ההענקה הנטענת לא טען האיש כל טענת הגנה.
- כפי שיובהר להלן דין תביעת האיש להידחות מכל וכל. גרסת האיש היא, כי לכתחילה הייתה שייכת הדירה לאמו, ונרכשה ממקורותיה. לאחר פטירת האם המנוחה, ניתן צו ירושה אחר עיזבונה, ואזי אחיו החליטו להסתלק מעיזבון האם לטובתו, נוכח מסירותו הרבה לאמו בחייה. אף אחיו המנוח הסתלק לטובתו כאמור, אך היות ונפל ליקוי טכני במסמכי ההסתלקות נרשמו תשיעית מהזכויות בדירה על שם האח המנוח, ונוכח פטירתו הועבר רישום הזכויות לאחיינית כאמור (סעיף 7 לכתב התביעה). עת נודע לאישה, כי ירש את הזכויות בדירה מאמו המנוחה, הפעילה עליו "לחץ מילולי באופן בלתי פוסק הסכם והערב, היא ירדה לחייו ... וביקשה ממנו לקבל מחיצת מהזכויות ... תוך שאיימה עליו בגירושין ובמניעת קשר עם הילדים, אם לא ייעתר למבוקשה. הכל תוך ניצול ציני מניפולטיבי ופסול של מצבו תמימותו חולשתו ואת אהבתו הרבה אליה ..." (סעיף 8 לכתב התביעה). בנסיבות אלו מבקש האיש, כי בית המשפט יורה על ביטול הענקת הזכויות לאישה, מחמת "סחיטה באיומים, כפיה ועושק".
- האישה דוחה את טענות האיש מכל וכל. לטענתה הדירה, המשמשת כיום למגורי האיש, נרכשה ממקורותיהם המשותפים של בני הזוג, ונרשמה על שם האם המנוחה, נוכח רצון האיש "להעניש" את האישה, מפאת סירוב אביה להצטרף כלווה נוסף להלוואת המשכנתא שנדרשה לשם מימון רכישת הדירה (סעיף 22 לכתב ההגנה). הלוואת המשכנתא נפרעה בתשלומים, אשר מקורם בסכומי כסף אותם קיבלה האישה מאת המל"ל, כהבטחת הכנסה, והועברו לידי האיש (סעיף 23 לכתב ההגנה). לאחר פטירת אמו של האיש, עת נודע לאישה, כי הזכויות בדירה (למעט תשיעית מהן כאמור) נרשמו על שם האיש, היא כעסה על מעשיו, ואזי הסכים להעביר ארבע תשיעיות מהזכויות בדירה על שמה (מחצית הזכויות שהיו רשומות על שמו באותה עת), וכך אכן נעשה. האישה מדגישה, כי אין מדובר בזכויות אותן ירש האיש מאמו כלל ועיקר, אלא בזכויות בדירה, אשר הייתה שייכת לבני הזוג, ונרכשה ממיטב כספם, חרף שהזכויות בה נרשמו על שם אמו המנוחה כאמור. אין יסוד לטענות האיש בדבר כפיה, עושק וכיוב'.
- דין תביעת האיש להידחות מכל וכל. מהראיות שוכנעתי, כי אכן עסקינן בדירה שנרכשה ממקורות בני הזוג, אך הזכויות בה נרשמו על שם האם המנוחה. לאחר פטירת האם המנוחה נרשמו שמונה תשיעיות מהזכויות בדירה על שם האיש, והוא הסכים להעביר את רישום מחצית מהן על שם האישה, באופן המשקף את רכישת הדירה במסגרת המאמץ המשותף של בני הזוג במהלך חייהם המשותפים. זמן מה לאחר העברת הזכויות ברישום על שם האישה, נפרדו הצדדים, אך האיש מסרב ליתן לאישה את גיטה, וסוגיה זו תלויה ועומדת בפני בית הדין הרבני האזורי.
- האיש העיד בפני בית משפט זה, בהליך קודם שהתקיים בינו לבין מי מאחיו, כי הדירה היא דירתו, חרף רישומה על שם אמו המנוחה. האיש הוסיף והעיד, שרישום הזכויות בדירה על שם אמו המנוחה נועד לשם הדיפת טענה אפשרית של האישה ואביה לחלק מהדירה. ראו: סעיף 15 לתצהיר האיש בתמ"ש 17059-06-10. די באמור כדי למנוע מהאיש מלטעון בהליך הנוכחי טענה עובדתית סותרת, ולמצער יש בעדותו המוקדמת כאמור כדי להטיל ספק ממשי באמיתות גרסתו הנוכחית. ראו: בע"מ 356/15 פלוני נ' פלונית (2015); ע"א 2252/17 שרעבי נ' לוי (2019); רע"א 4224/04 בית ששון נ' שיכון עובדים, פ"ד נט(6) 625 (2005); רע"א 8297/12 הפניקס נ' המוסד לביטוח לאומי (2013).
- לא זו אף זו, שעוד ביום 23.4.09 נשלח מכתב מאת בא כוחו דאז של האיש אל מי מאחיו, בו נכתב מפורשות, כי האיש הוא שרכש את הדירה ושילם את מלוא תמורתה, עת הזכויות בדירה נרשמו על שם האם המנוחה, אך מטעמי "כיבוד אם". ראו: מכתב עוה"ד ד.א. מיום 23.4.2009. כן ראו שלל עדויות העדים מטעם האיש, המלמדות על כך שעוה"ד ד.א. ייצג את האיש ובני משפחתו זה מכבר, ובדבר יושרו של עוה"ד ד.א. ראו: ש' 20 - 32 בעמ' 31, ש' 1 בעמ' 32, ש' 10 - 15 בעמ' 33, ש' 21 - 26 בעמ' 36 לפרוטוקול מיום 12.7.20. יוער, כי אף עוה"ד מ.ל. ייצג את האיש בהליך קודם כנגד מי מאחיו, ואף ייצג את בני משפחת האיש שנים רבות קודם לכן. נמצא איפוא, כי אף שני עורכי הדין שעסקו בסוגיית הסדרת זכויות בני הזוג בדירה היו עורכי דין, אשר ייצגו את האיש ובני משפחתו מזה זמן, ולא היו עורכי דין אותם הביאה האישה דווקא. ראו: הסיפא לתצהיר האיש שהוגש בתמ"ש 17059-06-10; ש' 4 - 5 בעמ' 24, ש' 20 - 25 בעמ' 34, ש' 1 - 4 בעמ' 37 לפרוטוקול מיום 12.7.20.
- האיש אף חתם בפני עוה"ד מ.ל., ביום 11.2.2013, על הסכם בו אישר שהזכויות בדירה שייכות לבני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ואף התחייב, כי יפעל לשלם הסדרת הרישום באופן המשקף בעלות משותפת זו. ראו: הסכם מיום 11.2.2013. בני הזוג שניהם אף חתמו, ביום 6.3.2013, על תצהירי העברה ללא תמורה, בפני עוה"ד ד.א., בהם ביקשו להעביר את מחצית מהזכויות בדירה שנרשמו על שם האיש לשמה של האישה. בעניין אותן פעולות משפטיות שביצע האיש בפני שני עורכי הדין האמורים, העלה האיש גרסאות סותרות. ראשית טען, כי עשה כן מחמת לחצים שהפעילה כלפיו האישה (סעיפים 16 - 17, 20, 26 לתצהיר האיש); שנית טען כי כלל לא הבין את מהות המסמכים עליהם חתם, אשר הובילו לרישום חלק מהזכויות בדירה על שם האישה (סעיפים 19, 25 לתצהיר האיש); שלישית טען, כי למצער על תצהיר ההעברה ללא תמורה, אשר לא הוגש לבית המשפט בהליך הנוכחי, כלל לא חתם. זאת חרף עתירתו לביטול אותו "תצהיר מתנה החתום על ידי התובע מיום 6.3.16 המאושר על ידי עוה"ד ד.א." (סעיף 23(ג) לכתב התביעה; עמ' 59 רישא לפרוטוקול מיום 12.7.20). די באמור כדי להבהיר עד כמה בלתי אמינה גרסת האיש. למותר לציין, כי האיש לא טרח לזמן לעדות את עורכי הדין בפניהם נעשו אותן פעולות משפטיות, ואשר עדותם יכלה, אולי, לסייע להוכחת טענותיו בדבר בעלות אמו המנוחה בדירה.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|