פס"ד בעניין פירוק שיתוף בשתי חלקות מקרקעין

(חלקי המתייחס לנתבעת 9)

1. בתביעה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה על פירוק שיתוף בשתי חלקות מקרקעין, הידועות כגוש 7815 חלקות 43 ו 44 (להלן: "המקרקעין"). התובעים והנתבע 1 רשומים כחוכרים במשותף במקרקעין שבבעלות הנתבעת 9 (להלן: "רשות מקרקעי ישראל"), כיורשים וכיורשי יורשים של בעלי זכויות החכירה המקוריים. בהקשר זה ניתנה החלטתי מיום 15.12.16.
2. כמו כן, עותרים התובעים לשני סעדים מהנתבעת 9. האחד, המצאת חשבון בדבר החוב בגין דמי החכירה של המקרקעין. השני, המצאת שמאות בדבר ניצול המקרקעין בין על דרך עסקת פיצול ובין על דרך של רכישת בעלות.
3. בהתייחס לחשבון בדבר החוב, מבהירה רשות מקרקעי ישראל כי אין כל מניעה להמציא לחוכרים את פירוט חובותיהם, ככל שיגישו בקשה לעניין זה לרשות. לשם כך לא נדרש צירופה כצד להליך. יוער כי בעניין זה, תלויה ועומדת תביעה של רשות מקרקעי ישראל כנגד כל החוכרים בתא"ק (שלום ת"א) 47193-06-15 מנהל מקרקעי ישראל נ' סוליאמן ואח' ומכאן כי היקף החוב ידוע לתובעים.

בהתייחס לשמאות בדבר ניצול המקרקעין, מבהירה רשות מקרקעי ישראל כי על התובעים לפעול בהתאם לנהליה בעניין זה, וכי אין לכרוך עניינים אלה בתביעה שבפני.

כמו כן, מבהירה רשות מקרקעי ישראל, כי היא אינה מתנגדת לפירוק השיתוף וכי תכבד כל החלטה של בית המשפט בכפוף לנהליה (ראה הסיפא לסיכומיה).

4. לעניין השימוש בהליך משפטי על ידי חוכר מקרקעין, חלף התנהלות למול רשות מקרקעי ישראל, ניתן להסיק לעניינו מפסיקת בית המשפט העליון באשר לפניה לבג"ץ. נפסק כי אין לעשות שימוש בהליך עתירה לבג"ץ חלף פנייה להליך המשפטי המתאים (ראה בג"ץ 4984/15 חנוך בן דרור נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - משרד הפנים (פסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט נועם סולברג, 28.07.2015) וכן בג"ץ 9420/11 חלימה פארס אגבאריה נ' שר הפנים (לא פורסם, פסק דינו של כבוד השופט י' עמית, 31.03.2015).

מכאן כי יש לראות בסעדים למתן חשבון בגין חובות החכירה ולהמצאת שמאות בדבר ניצול המקרקעין, כניסיון לעקוף את ההליך הסדור והתקין הקבוע בנהלי רשות מקרקעי ישראל. על כן, אין לכרוך זאת בתביעה שבפני.

5. לבא כוח התובעים הוקנתה הזכות להשיב לסיכומי הנתבעת 9 בהחלטת מיום 15.12.16, שם קבעתי כי יש להגיש הסיכומים עד ליום 22.12.16. עד כה לא הוגשו סיכומים מטעמו.
6. סוף דבר

מבלי לחוות דעה בעניין התלוי ועומד בין הצדדים בתא"ק (שלום ת"א) 47193-06-15, ולאור הנימוקים לעיל, התביעה נגד הנתבעת 9 נדחית, מהטעמים האמורים.

התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת 9 בסך 3,000 ש"ח. לעניין זה, הובא בחשבון כי לא התקיים הליך הוכחות והצדדים סיכמו טענותיהם.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הצמדה וריבית כחוק.

המזכירות תשלח לצדדים.

ניתן היום,  כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.