פס"ד בעניין חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי בעקבות גילוי כי החייב אינו אבי הקטינה

פרולוג

הצדדים שלפנינו ניהלו בעבר מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים במהלכה ילדה הנתבעת לפני כ-15 שנים בת אשר נרשמה על ידם בלשכת רישום האוכלוסין כבת התובע. בשנות חייה הראשונות נכח התובע בחיי הילדה ותפקד כאביה לכל דבר ועניין, ברם נוכח פרידת הצדדים זה מזה הוא התנתק ממנה.

בהיות הילדה כבת שנתיים ימים ניתן ע"י בית משפט זה פסק דין המטיל על התובע חיוב במזונותיה.

מעל ראשם של הצדדים ריחפה עננה של ספקות בעניין אבהות התובע ביחס לילדה, ובהיותה כבת 10 שנים הוגשה על ידו תביעה לשלילת אבהותו.

הצדדים והילדה הופנו לבדיקה לסיווג רקמות אשר על פי ממצאיה נקבע, כי התובע אינו אבי הילדה. 

במסגרת ההליך דנא עותר התובע לסעד הצהרתי לפיו חיובו במזונות הילדה בטל משאינו אביה.  

פסק הדין שלפנינו יעסוק בעיקר ברובד המעשי של המחלוקת - מה דינו של החוב כלפי המוסד לביטוח לאומי בגין תשלום דמי המזונות על ידו במקומו של התובע   - היש לזקוף אותו לחובת התובע או שמא לחובת הנתבעת?

רקע כללי והשתלשלות העניינים

1. בחודש מרץ 2017 פנה התובע לבית משפט זה והגיש תביעה לשלילת אבהותו ביחס לקטינה ...., אשר נולדה לנתבעת ביום .... (להלן: "הקטינה"), ובסופו של הליך, נוכח תוצאותיה של בדיקה לסיווג רקמות אליה הופנו הצדדים והקטינה, ניתן ביום 27.6.2018 פסק דין ובו נתקבלה התביעה ונקבע, כי התובע אינו אביה של הקטינה.