פס"ד בעניין זכרון דברים וטענת זיוף

בנובמבר 2019 החליק המנוח XXX ז"ל (להלן: "המנוח") בביתו, אז אושפז מחוסר הכרה בבית החולים עד לפטירתו ביום 8.1.20.

ביום פטירתו ביצע אחיו XXX העברת בעלות בזכויות רכבו של המנוח, הזכויות הועברו על שמו של הנתבע מר XXXX (להלן: "הנתבע") גיסו של המנוח.

התובעים 1 ו- 2 הם בניו של המנוח ויורשיו עפ"י צו ירושה שניתן ביום 14.5.2020, הגישו תביעה כספית כנגד הנתבע שהוא דודם, בטענה שהעביר את הבעלות ברכבו של המנוח על שמו, ואף מכר אותו לאחר מכן, בהתבסס על זכרון דברים מזויף ומבלי ששילם תמורה עבורו.

התובעים עתרו לחיוב הנתבע בסכום של 123,740 ₪ המורכב מ- 121,740 ₪, המבטאים את ערכו של רכבו של המנוח על פי מחירון יצחק לוי נכון לחודש 11/2019; וכן 2,000 ₪ בגין שימוש הנתבע או מי מטעמו בכרטיסי אשראי של המנוח עת היה מאושפז.

רקע עובדתי ודיוני רלוונטי:

1. המנוח היה נכה המרותק לכיסא גלגלים ומתקיים מקצבאות נכות. התובעים הם בניו. הנתבע נשוי לאחותו של המנוח, הגב' XXXX (להלן: "האחות").

    

2. כאמור, בנובמבר 2019 החליק המנוח בביתו, אושפז בבית החולים מחוסר הכרה ומונשם, עד שהלך לעולמו ביום 8.1.20.

    

3. המנוח היה בעלים של רכב טויוטה ראב 4 היברידי שנת 2016 (רכב נכה; להלן: "הרכב"). ביום פטירת המנוח, ועוד לפני שהובא לקבורה, ביצע אחיו של המנוח, XXXX, העברת בעלות ברכב על שמו של הנתבע. ההעברה בוצעה באמצעות זיכרון דברים למכירת הרכב מהמנוח לנתבע וייפוי כוח להעברת הבעלות, החתומים לכאורה על ידי המנוח, וכן תעודת הזהות של המנוח.

    

4. לטענת התובעים עסקת מכירת הרכב פוברקה על ידי הנתבע ומשפחתו. לאחר שהתובעים דרשו מהנתבע את השבת הרכב או שוויו ודרישתם סורבה, הם הגישו תובענה זו שכן התמורה בעד הרכב שייכת למעשה לעיזבון המנוח ובפועל ליורשיו.