אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בעניין התנגדות לצוואה

פס"ד בעניין התנגדות לצוואה

תאריך פרסום : 08/03/2023 | גרסת הדפסה

ת"ע
בית משפט לעניני משפחה קריית שמונה
51110-02-22,51157-02-22
26/02/2023
בפני השופט:
רן ארנון

- נגד -
התובעים:
1. ד' ל'
2. א' ל'
3. א' ר'

עו"ד מלי שרגיל
הנתבעת:
ש' ר'
עו"ד מיכאל וייס
פסק דין
 

 

 

לפני בקשה לקיום צוואת המנוח פרופ' א' ל' ז"ל (להלן: "המנוח") מיום 6.3.2018 שהגישו ילדי המנוח, וההתנגדות לה שהוגשה על ידי אלמנת המנוח, הגב' ש'. על פי תקנה 21 לתקנות הירושה, תשנ"ח -1998 מבקשי צו הקיום יקראו להלן "התובעים" ומגישת ההתנגדות תיקרא להלן "הנתבעת".

 

רקע עובדתי רלוונטי וההליך המשפטי:

 

  1. התובעים הם ילדיו של המנוח שהיה נשוי למעלה מ-40 שנה לאמם, הגב' XXXX ז"ל (להלן: "המנוחה") רעייתו הראשונה.

     

  2. ביום 00.00.2018 ערכו המנוח והמנוחה צוואות הדדיות זהות, שנחתמו בפני עו"ד XXXX, במסגרתן ציוו את כל רכושם האחד לשני ולשלושת ילדיהם (בגירים) כיורש אחר יורש.

     

  3. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 00.00.19. צו קיום צוואת המנוחה ניתן ביום 27.1.2020.

  4. זמן קצר לאחר מכן, בתחילת שנת 2020 הכיר המנוח את הנתבעת (להלן יחד: "בני הזוג"), בתוך חודשים ספורים הם נישאו זל"ז בטקס רפורמי שנערך בישראל ביום 00.00.21 ובחתונה אזרחית בקפריסין ביום 00.00.21. לנתבעת 4 בנות מקשרי נישואין קודמים.

     

  5. בני הזוג ערכו הסכם ממון שאושר בבית משפט זה ביום 28.6.20.

     

  6. ביום 00.00.2021 הלך המנוח לבית עולמו ממחלת הסרטן. ביום 5.10.21 נקלטה אצל הרשמת לענייני ירושה בחיפה בקשה לקיום צוואת המנוח. ביום 15.11.21 הוגשה התנגדות לקיום הצוואה על ידי הנתבעת.

     

  7. משהוגשה התנגדות לצוואת המנוח, הועברו הבקשה וההתנגדות להכרעת בית המשפט.

     

  8. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 6.10.2022 בה נשמעו הצדדים ועדיהם. משהוגשו הסיכומים, לרבות סיכומי תשובה, ניתן בזאת פסק הדין.

     

    טענות הנתבעת

     

  9. מערכת היחסים הזוגית עם המנוח התאפיינה ביחסי אהבה ואמון הדוקים, אולם קשר זה לא התקבל באהבה אצל ילדיו של המנוח, ובייחוד התובע 2. הקשר בין המנוח לתובע 2 נותק כמעט לחלוטין בעקבות הזוגיות עם הנתבעת.

     

  10. אין כל בסיס ואמת בטענות התובעים כי מאחורי הזוגיות של הנתבעת עם אביהם הסתתר אינטרס כספי. הנתבעת הוכיחה בעדותה ועדויות נוספות כי הייתה יקרה למנוח והקשר ביניהם היה מבוסס על אמון, אהבה, תמיכה וגם דאגה כלכלית של המנוח לנתבעת.

     

  11. מיד עם היכרותם הפך הקשר בין המנוח לנתבעת לאוהב ומחייב. בתחילה התגורר המנוח בביתו בXXXX ואילו הנתבעת התגוררה בדירתה בXXXX ביחד עם שתי בנותיה בנות העשרה. בהמשך הם עברו להתגורר יחד בבית המנוח בXXXX, כאשר הנתבעת מחלקת את זמנה בין שני הבתים.

     

  12. עוד טרם נישאו זל"ז הכיר המנוח את הנתבעת לילדיו כבת זוגו. בעוד שהתובעים 1 ו – 3 קיבלו את הקשר החדש, התובע 2 התנגד לו מהיום הראשון, התנגדות עזה שהביאה לבסוף לנתק בין האב המנוח לבנו ולכעס מצד המנוח.

     

  13. בחודש פברואר 2020 המנוח ביקש את ידה של הנתבעת, והם נישאו בטקס רפורמי כרצונו של המנוח, ובטקס אזרחי בקפריסין בחודש XXXX 2021.

     

  14. כשהכירו המנוח כבר אובחן עם מחלת הסרטן ועבר ניתוח שני. המנוח נמנע מלשתף את התובעים בענייני מחלתו והטיפולים שקיבל ומנגד שיתף את הנתבעת בכל, והיא זו שטיפלה בו.

     

  15. על רקע זה ביקש המנוח לערוך ייפוי כוח מתמשך וייפוי כוח רפואי. המנוח מינה את הנתבעת כמיופת כוחו (במקרה בו הוא עצמו לא יוכל לקבל החלטות), במשותף עם ילדיו, לטיפול בענייניו הרפואיים, הרכושיים והאישיים. מינוי הנתבעת גרם "לפיצוץ" בין המנוח לתובע 2 ולנתק. בהמשך מינה המנוח את הנתבעת כמיופת כח בלעדית ביפוי כח המתמשך. מינויה מעיד על היחסים הקרובים ויחסי האמון בין בני הזוג. יצוין כי גם הנתבעת ערכה ייפוי כוח מתמשך בו המנוח היה מיופה הכוח בכל ענייניה, במקרה שהדבר יידרש.

     

  16. בנוסף, בני הזוג ערכו הסכם ממון שאושר בבית משפט זה ביום 28.6.20. לשיטת הנתבעת מהסכם זה עולה כוונתו הברורה של המנוח לשיתוף בנכסים המשותפים, היינו אלה שיירכשו לאחר ההסכם, ודאגה לנתבעת ולעתידם המשותף.

     

  17. בני הזוג סיכמו על רכישת בית משותף, פתיחת חשבון בנק משותף וכן התייחסו למקרה בו אחד מהם ימות במהלך החיים המשותפים, אז יהיה בן הזוג הנותר זכאי לכל הזכויות המוקנות לבן זוג ידוע בציבור / נשוי. כן סוכם, כי כל רכוש שהיה ברשותם טרם הכירו הוא רכוש נפרד, ונעשתה הפנייה ברורה לצוואת המנוח משנת 2018.

     

  18. המנוח כרך את גורלו בגורלה של הנתבעת והתכוון להוריש לה את הרכוש שנרכש לאחר שנישאו וכן התכוון להעביר אליה קופות שונות שהיו רשומות על שמו. כוונה זו נלמדת משורה של מסמכים משפטיים עליהם חתם המנוח ביניהם הסכם הממון שחתם עם הנתבעת.

     

  19. המנוח התכוון לרשום את הנתבעת כמוטבת בכל הקופות שלו, ואכן עשה כך בביטוח החיים, אך בקופות נוספות לא ערך שינוי מוטב, שכן תכנן להשתמש בכספים הצבורים בקופות לבניית ביתם המשותף על המגרש שרכשו יחד. למרבה הצער המנוח נפטר באופן מפתיע כך שהצדדים לא הספיקו לבנות את ביתם והכספים נותרו בקופות. קיום צוואתו כלשונה יוביל להעברת כספים אלה לידי ילדי המנוח, בניגוד גמור לרצונו, שהנתבעת תקבל כספים אלה. הנתבעת ציינה כי ביחס לשתי קופות נרשמה הנתבעת כמוטבת וכספים אלה אכן הועברו אליה, חרף התנגדות התובעים, ורק לאחר הליך משפטי ומתן פסק דין.

  20. צוואת המנוח משנת 2018 אינה משקפת את רצונו. מאז שערך את צוואתו חל שינוי נסיבות קיצוני ומהותי בחייו של המנוח ובין רצונו בעת עריכת הצוואה לבין רצונו המפורש עת נישא לנתבעת.

     

  21. בנוסף, המנוח שהיה פגוע מהתנהגות ילדיו, החליט לשנות את צוואתו אך נפטר בפתאומיות. את חלקו של התובע 2 רצה המנוח להוריש לילדיו של התובע 2, קרי, נכדי המנוח. רצון המנוח היה לערוך צוואה חדשה בה הוא מוריש את הבית בXXXX וחשבון הבנק הפרטי שלו לילדיו התובעים ואת כל יתר הרכוש לנתבעת. המנוח רצה להבטיח כי חלקו במגרש שרכש יחד עם הנתבעת, והבית שתכננו לבנות עליו, יהיה של הנתבעת עם לכתו, וודאי שלא במשותף עם ילדיו.

     

  22. יצוין, כי המגרש נרכש מכספים משותפים לבני הזוג ובנייתו תוכננה להתבצע במימון הכספים הצבורים בשתי קופות ע"ש המנוח, לכן הנתבעת לא נרשמה בהן כמוטבת כפי שנרשמה בקופות אחרות. לצורך הבנייה בני הזוג התקשרו עם אדריכל, הוגשו תכניות למתן היתר בנייה ונעשו פעולות לצורך בניית הבית המשותף.

     

  23. כן נטען כי מדובר ב"צוואה שנשתכחה", לא במובן שהמנוח לא זכר שערך צוואה, כי אם במובן שרצון המנוח בעת פטירתו, היה שונה מהמועד בו נערכה הצוואה, אך לא עלה בידו לשנותה. רצון המנוח לערוך צוואה משתמע במפורש מסעיף 16 להסכם הממון שערך עם הנתבעת וקיבל תוקף של פסק דין. בפסיקה נקבע כי במקרים מתאימים, במקום שבית המשפט משתכנע שלשון הצוואה אינה עומדת בקנה אחד עם אומד דעתו של המנוח, רשאי בית המשפט לקבוע כי מדובר בצוואה שנשתכחה ולפרש אותה בהתאם לנסיבות חיצוניות.

     

  24. מבוקש לקיים את צוואת המנוח בכפוף לפרשנות או הוספת תנאים בצוואה באופן שיגשים את רצון המנוח, כפי שהביע אותו בפני סביבתו הקרובה ובמסמכים פורמאליים, כך שתזכה הנתבעת לקבל את חלקה בירושת בעלה המנוח – מגרש לבניית בית מגורים, כולל חלקו של המנוח (רשום על שם המנוח והנתבעת); שלוש קופות גמל הרשומות על שמו של המנוח (אלטשולר שחם, מור קופות גמל) וכל חפציו האישיים של המנוח.

     

  25. הנתבעת היא היורשת של המנוח על פי דין. הנתבעת לא הגישה בקשה לצו ירושה מתוך כבוד להתחייבות המנוח בצוואה ההדדית.

     

  26. המנוח היה רשאי לערוך צוואה נוספת אך כאמור לא עלה בידו לעשות את שתכנן כפי שעולה מהסכם הממון, שכן נפטר באופן פתאומי. רצונו של המנוח מה ייעשה במגרש בXXXX ובזכויותיו הסוציאליות עולה במפורש מהסכם הממון, עדות הנתבעת והיחסים ששררו בנישואיהם ומנגד הקרע הקשה שחל בין המנוח לילדיו ובפרט התובע 2. המנוח לא רצה שהמגרש וכספים נוספים ילכו לילדיו אלא לנתבעת. התובעים לא הביאו כל עדות לעניין הקשר עם אביהם או הקשר בין הנתבעת למנוח.

     

  27. כשנפטר המנוח, הנתבעת הייתה זו שפנתה בנושא קבורתו. התובעים לא כיבדו את רצון אביהם המנוח בעניין עזבונו ממש כשם שלא כיבדו את רצונו לשריפת גופתו, כפי שבא לידי ביטוי במסמך חתום ע"י המנוח, וקברו אותו בבית העלמין. התובעים לא שיתפו את הנתבעת בהנחת אבן המצבה על קברו והיא נאלצה להיעזר בבית המשפט על מנת לקבוע את הכיתוב על המצבה.

     

  28. לבית המשפט הסמכות להשלים את החוסר בצוואה על דרך פרשנות. כלל יסוד בדיני צוואות הוא כיבוד רצון המת. בשם עקרון זה במקרים מסוימים נקבע כי יש להגשים את אומד דעתו של המצווה גם אם אין לרצון זה עיגון מינימאלי בלשון הצוואה.

     

  29. יש לראות בסעיף 10.ד. להסכם הממון כצוואה תקפה שנערכה בפני עדים לפי חוק הירושה. רצונו של המנוח מה יעשה ברכושו כפי שמופיע בהסכם, לא נשאר "על הנייר" אלא בני הזוג החלו לבצע בפועל, כך למשל, על ידי רישום הנתבעת כמוטבת לקבל תגמולי ביטוח חיים וכן רכישת מגרש ביחד על מנת לבנות את ביתם.

     

    טענות התובעים

     

  30. הנתבעת עותרת לעריכת שינויים בצוואה, ולמעשה כתיבת צוואה חדשה בידי בית המשפט, סעד שלא קיים.

     

  31. המנוח והמנוחה ערכו צוואות הדדיות בדרך של "יורש אחר יורש", המשקפות את רצונם, והתובעים הם יורשי מלוא נכסיהם וזכויותיהם של המנוח והמנוחה בעת עריכת הצוואה והן במועד פטירת המנוח.

     

  32. צוואת המנוח ברורה לחלוטין, משקפת את רצונו ואין מחלוקת באשר לכשרותו של המנוח בעת עריכתה.

     

  33. הנתבעת מסתמכת על הסכם הממון, אולם בהסכם הממון נכתב במפורש כי אם יחליט המנוח לערוך צוואה עתידית, תהא זאת כפופה לצוואה ההדדית, ולפיכך תחול רק על רכוש שנצבר מיום פטירת המנוחה. הנתבעת קראה את הצוואה ההדדית וידעה על תוכנה.

  34. כל המסמכים עליהם חתם המנוח ואליהם מפנה הנתבעת כגון ייפוי כוח מתמשך, ייפוי כוח רפואי, הסכם ממון אינם צוואה ואינם יכולים להיחשב כצוואה. יתרה מכך, בהסכם הממון מתייחס המנוח במפורש לאפשרות שיערוך צוואה נוספת, כך שברור כי לא התכוון לכך שהסכם הממון ישמש כצוואה. המנוח ידע כי שינוי צוואה צריך להיעשות במפורש.

     

  35. המנוח ידע כי הוא חולה סרטן ומצבו קשה, ולו היה מעוניין לשנות צוואתו היה עושה זאת בדרך המלך ובכפוף להוראות הדין.

     

  36. טענות הנתבעת על כך שהמנוח אמר לה שהוא מעוניין להוריש לה את רכושו לא רק שלא הוכחו, אלא שממילא אין בהן את התנאים המחייבים בחוק הירושה כגון כתב, מסוימות וגמירות דעת על מנת שייחשבו כצוואה.

     

  37. הנתבעת הכירה את המנוח בעת שהיה שרוי בתחילת האבל על פטירת אשתו האהובה. כל מערכת היחסים בין בני הזוג התאפיינה במהירות שיא ובחתימה על מסמכים שונים בניגוד לאופי המנוח. מינוי הנתבעת כמוטבת בשתי פוליסות ביטוח חיים שהיו חלק מהעיזבון, נעשה על ידי המנוח בשל הלחץ הכבד שהפעילה עליו הנתבעת.

     

  38. הנתבעת הייתה נשואה לפחות ארבע פעמים ולה ארבע בנות משתי מערכות נישואין קודמות, אך ילדי המנוח לא פגשו בהן ואף בין המנוח לבנות הנתבעת היו מפגשים מועטים בלבד. הן לא השתתפו בחתונת המנוח והנתבעת ולא במפגשים משפחתיים וחגים. גם לאחר נישואי בני הזוג, הנתבעת לא שינתה כתובתה, והמשיכה להתגורר עם בנותיה בביתה, ולא יזמה מפגשים בין בנותיה למשפחת המנוח. התובעת 3 בתו של המנוח הצהירה כי ניכר כי אביה התגורר בגפו, ביתו היה מלוכלך ולא מסודר וכאשר הייתה מגיעה לבקרו סייעה לו בכך.

     

  39. הנתבעת טענה כי המנוח רצה להוריש לה את המגרש שקנו בXXXX, אך כפי שעולה מהשיחה שקיימה עם התובע 1 לאחר פטירת המנוח, גם הנתבעת עצמה ידעה כי לכל היותר מגיעה לה מחצית מהמגרש המשותף, כאשר הציעה לילדי המנוח לקנות את חלקה ולשלם לה חצי אם ירצו לשמור על המגרש, או למכור אותו ולהתחלק בתמורה. לו רצה המנוח שלנתבעת תהיה זכות בלעדית על המגרש היה רושם אותו על שמה בלבד או לחלופין עורך צוואה חדשה המורה לעשות כן.

     

  40. רצון המנוח היה הפרדה רכושית מוחלטת של כל הנכסים, הכספים והזכויות עד למועד חתימת הסכם הממון ורק הרכוש שייצבר יחד עם הנתבעת, יאוזן. בני הזוג לא חיו יחד בשום שלב וניהלו משק בית נפרד לחלוטין.

  41. הנתבעת לא הוכיחה כי רצון המנוח היה לשנות את צוואתו, מה היה רצונו החדש וכי מדובר בצוואה שנשתכחה. אין בטענות הנתבעת כל עילה לביטול הצוואה, כפי שאלה מנויות בחוק הירושה, למעשה היא כלל איננה מבקשת את ביטול הצוואה אלא שינוייה, וליתר דיוק כתיבתה מחדש על ידי בית המשפט, לרבות הוספת הוראות שאין להן כל זכר בצוואת המנוח.

     

  42. יש להעדיף את דברי המנוח הברורים והחד משמעיים כפי שאלה עולים מתוך צוואתו. הצוואה משקפת את רצונו ואין לבית המשפט הסמכות לכתוב עבור המנוח צוואה חדשה. זאת ועוד, הצוואה ברורה לחלוטין ואין מקום גם להיזקק לפרשנות חיצונית בקשר לכוונת המצווה, כאשר כוונתו המפורשת כתובה בצוואתו.

     

  43. המנוח אהב מאוד את ילדיו והם אותו והיה להם קשר חם וקרוב במשך כל חייהם. גם אם היו ויכוחים או חוסר הסכמה מדובר בהתנהלות טבעית בחיי משפחה. אמנם התובע 2 היה מסויג מהקשר בין המנוח לנתבעת, אך מעולם לא היה נתק בינו לבין אביו כפי שנטען. התובע 2 לא הגיע לחתונה עקב מגבלות הקורונה, יחד עם זאת, הקשר עם אביו נשמר הן בפן האישי והן בפן המקצוע בהיותו של התובע 2 רופא בעצמו ואביו התגאה בכך מאוד.

     

  44. טענות הנתבעת כי המנוח תכנן להשתמש בכספי קרן ההשתלמות וקופת הגמל למימון הבית המשותף, סותרות את הסכם הממון והוראותיו לפיהן הכספים שהיו למנוח עובר להסכם הממון לא יאוזנו.

     

  45. הנתבעת ויתרה על חקירת העדים עו"ד XXXX ומר XXXX כך שיש לקבל את האמור בתצהיריהם.

     

    דיון והכרעה:

     

  46. אקדים ואומר כי דין ההתנגדות לצוואה להידחות וספק גדול אם היה מקום להגיש התנגדות לצוואה בדרך בה הוגשה.

     

  47. בהתנגדות לא נטענו טענות "קלאסיות" של התנגדות לצוואה כגון השפעה בלתי הוגנת, כשרות, זיוף וכדומה. טענת ההתנגדות העיקרית היא כי בנסיבות חייו ורצונו של המנוח חל שינוי מהותי שלא בא לידי ביטוי בצוואתו, אך משתקף במסמכים אחרים ובהתנהלות המנוח עובר לפטירתו. כן נטען, כי מאחר שצוואת המנוח אינה עומדת בקנה אחד עם רצון המנוח יש לקבוע כי מדובר בצוואה שנשתכחה ולפרש אותה על רקע השינויים שחלו בחייו של המנוח ורצונו כפי שהובע בעל פה בפני הנתבעת.

     

  48. יש לומר כבר כעת ובאופן ברור: כיבוד רצון המת משמעותו כיבוד רצונו כפי שהובע בצוואה תקינה ותקפה, באחת מצורות הצוואה המפורטות בחוק הירושה. השערה ביחס לרצון המת, התייחסות לאמירה כזו או אחרת שנאמרה על ידי המנוח בעת שהיה בין החיים, התנהגות, מצגים כאלה ואחרים, כל אלה לא יועילו והם אינם מעלים ואינם מורידים. שעה שהמנוח הותיר צוואה ברורה, תקינה ותקפה, אין לבית המשפט סמכות לבטל את רצון המנוח כפי שהובע בצוואתו ולהחליף רצון זה ברצון של אחר.

     

  49. עמד על כך פרופ' שמואל שילה ז"ל בספרו" פירוש לחוק הירושה תשכ"ה -1965", כרך ראשון, (1992) 459: "לנגד עיני הפרשן צריכה תמיד להיות המודעות לעובדה שהוא פרשן של מסמך ולא יוצר מסמך. לכן, אם בסופו של דבר הראיות החיצוניות  אינן עולות בקנה אחד עם הכתוב בצוואה, אין להעדיף את הדברים בעל פה, אפילו אם בית המשפט סבור שכך רצה המוריש להנחיל את נכסיו. אפשר לפעמים לתת פירושים מפירושים שונים, לעיתים דחוקים במידת מה, כדי להגיע למסקנה העולה בקנה אחד עם רצונו של המצווה. אולם יש לכך גבול ואין לעברו ואין ליצור מצב בו השופט הופך למצווה. אין לשכוח שמצווה לקיים את דברי המת – היינו דברי המת כפי שהם עולים, בראש וראשונה מהצוואה".

     

  50. כחוט השני עוברת בהתנגדות הנתבעת הטענה כי המנוח "רצה אך לא הספיק". רצה להכניסה למעגל היורשים אך לא עלה בידו (סעיף 3 לסיכומי הנתבעת). רצה לכתוב צוואה חדשה אך גם זאת לא עלה בידו (סעיף 4 לסיכומי התשובה). טענה זו פועלת באופן מובהק כנגד הנתבעת. גם אם נניח כי המנוח רצה לשנות את צוואתו ולא הספיק, הנחה מרחיקת לכת, שכן לא הובאו כל ראיות לתמוך בה זולת עדות הנתבעת עצמה, הרי כבר לפני מאות שנים נכתב במקורות כי "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו" (קהלת רבה, פרשה א' סימן יג). אין אדם יוצא מן העולם לאחר שהספיק כל מה שרצה לעשות, ובמקרה זה צוואה חדשה, האם תפקידו של בית המשפט, או בכלל בסמכותו, להשלים את המלאכה ולצוות את מה שהאדם לא ציווה בחייו ? אני סבור שלא.

     

  51. חרף האמור ועל אף שלא הועלתה כל טענה כנגד תקפות הצוואה, אדון בטענות הנתבעת כפי שנפרשו בכתב ההתנגדות.

     

    הסכם הממון

     

  52. המנוח והנתבעת חתמו כאמור על הסכם ממון ביום 17.6.20 ואישרו אותו בפני מותב זה ביום 28.6.20.

  53. הסכם הממון מתייחס מפורשות לעובדה כי המנוח ערך צוואה הדדית עם המנוחה בשנת 2018, והכפפת צוואה חדשה ככל שתיעשה, לצוואה ההדדית. הנתבעת טענה כי עצם התייחסות המנוח בהסכם הממון לצוואה עתידית, יש בה משום הבעת דעתו לשנות את זהות יורשיו, וכי המנוח והנתבעת החלו לבצע פעולות ברכוש המנוח המחזקות טענה זו. אין לקבל טענות אלה.

     

  54. אין חולק כי חל שינוי נסיבות בחיי המנוח אולם שינוי זה בא לידי ביטוי בהסכם הממון עצמו. עצם העובדה שהמנוח ערך עם הנתבעת הסכם ממון מלמד על הכרה ברורה במצבו החדש והישן, ורצונו ליצור הפרדה רכושית והדבר אף כתוב במפורש הסכם הממון: "מוסכם בזה, כי בין הצדדים תשרור הפרדה רכושית מוחלטת בנוגע לרכוש שצברו עד מועד חתימת הסכם זה..". (סעיף 9 להסכם הממון) בתוך "רכוש" זה נכללים נכסים, הכנסות מעבודה, השקעות פיננסיות וכן חשבונות בנק, קופות גמל, ומקורות נוספים אותם טוענת התובעת כי המנוח רצה להוריש לה. גם רישום הנתבעת כמוטבת בחלק מהקופות מעיד על רצון המנוח להוריש לה את הכספים בקופות אלה בלבד ותו לא. אציין בהקשר זה כי התנגדות התובעים להעברת כספי הביטוח באותן פוליסות, בהן המנוח רשם את הנתבעת כמוטבת, נדחתה בפסק דין שניתן בתמ"ש 11725-03-22 מיום 3.10.22 (פורסם במאגרים).

     

  55. טענת הנתבעת כי המנוח תכנן להשתמש בקופות הנוספות לצרכי בניית ביתם, ומסיבה זו לא העבירן על שם הנתבעת כמוטבת, נטענו, אך לא הוכחו, וממילא כל עוד רצון זה נשאר כמשאלת לב ולא בוצע בפועל, קופות אלה נשארו שייכות לעיזבון המנוח או למוטבים הרשומים בהן. בהקשר זה ייאמר, כי לאחר ההתנגדות, הנתבעת הגישה תביעה נפרדת על פיה הסכם הממון מהווה הוראה לחברות הביטוח להכיר בה כמוטבת של אותן קופות. מתביעה זו חזרה בה התובעת והיא נדחתה (תמ"ש 60844-09-22).

     

  56. גם אם נקבל את טענות הנתבעת על כך שהצדדים חיו באהבה גדולה ורצון לשיתוף ודאגה כלכלית אי אפשר להעלים עין מהסכם הממון וצוואת המנוח.

     

  57. גרסת הנתבעת לפיה יש לראות בסעיף 10.ד. להסכם הממון כצוואה תקפה שנערכה בפני עדים, לא רק שאין לה בסיס בדין, אלא שהיא מחוסרת הגיון, וסותרת הלכה למעשה את הסכם הממון עצמו, ואת המסמכים עליהם חתם המנוח.

     

  58. כיצד ניתן לטעון כי יש לראות בהסכם הממון צוואה כאשר בהסכם הממון עצמו ישנה הוראה ברורה ומפורשת כי לכל אחד מהצדדים הזכות לצוות את רכושו, זכויותיו ונכסיו כראות עיניו? (סעיף 16 להסכם הממון). פשט הדברים, הצדדים ידעו היטב כי הסכם הממון אינו מהווה ואינו משמש צוואה, וכי במידה שהמנוח יבקש לערוך צוואה הוא יוכל לעשות כן בכפוף לאמור בצוואה ההדדית בין המנוח ורעייתו המנוחה. המנוח לא ערך צוואה חדשה, וההתנגדות שהוגשה כנגד הצוואה חותרת תחת אותו סעיף בהסכם הממון עליו חתמה הנתבעת על פיו כל צוואה עתידית תהיה כפופה לצוואה ההדדית משנת 2018.

     

  59. הסכם הממון, כאמור, מתייחס במפורש לצוואת המנוח משנת 2018. אין לי ספק כי המנוח ידע שאם יחפוץ לשנות את הצוואה יהיה עליו לעשות זאת בכתב ובמפורש ולמעלה מכל, אני סבור כי גם אם הביע בפני הנתבעת את רצונו לערוך צוואה חדשה, רצונו בפועל היה שונה. המנוח ידע כי הוא חולה במחלה חשוכת מרפא ומצבו הרפואי לא טוב, ולו היה באמת ובתמים מעוניין להוריש אחרת מהאמור בצוואתו, היה פועל לשנותה בהקדם. בפרט הדברים אמורים כאשר הנתבעת עצמה טענה כי המנוח אמר לה זאת "עוד לפני שהתחתנו" (עמ' 9 ש' 6).

     

    טענת "צוואה שנשתכחה" או שינוי נסיבות חייו של המנוח

     

  60. התובעים טוענים כי אין כל בסיס משפטי או עובדתי לטענה בדבר צוואה שנשתכחה, צוואת המנוח משנת 2018 והמנוח מתייחס אליה במפורש בהסכם הממון בשנת 2020.

     

  61. בנוסף, נטען כי הנתבעת טוענת טענות סותרות, מחד כי מדובר בצוואה שנשתכחה ומנגד כי המנוח רצה לשנות אותה.

     

  62. כאשר נחקרה על כך הנתבעת ונשאלה האם לדעתה המנוח שכח את צוואתו משנת 2018 השיבה: "לא שכח אלא רצה לעשות אחרת." (עמ' 9, ש' 3,4).

     

  63. הנתבעת מטילה יהבה על דבר כב' הנשיא (בדימוס) אהרון ברק בע"א 1900/96 איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם במאגרים).

    "במתח הפנימי שבין "הגוף" (הטקסט של הצוואה) לבין הנשמה (אומד דעת המצווה), יש ליתן, משקל מיוחד ל"נשמה". הטעם לכך הוא זה: האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה ... בפרשנות הצוואה על השופט ליתן מעמד מיוחד לאומד דעת המצווה. עליו לעשות כל מאמץ פרשני כדי להגשים את כוונתו האמיתית של המצווה ... אמת, מלאכת הפירוש של צוואה אינה מוגבלת אך ללשון הצוואה, אך לשון הצוואה מגבילה את מלאכת הפירוש. ללשון הצוואה ניתן לתת מובן מרחיב או מצמצם, מובן רגיל או חריג, אך יש למצוא תמיד נקודת אחיזה "ארכימדית" בלשון הצוואה המאפשרת את הגשמת אומד דעתו של המצווה ... חייב להתקיים קשר מילולי, ולו מינימלי, בין לשון הצוואה לבין אומד דעת המצווה ... ישנם מצבים, שבהם הדין מאפשר הגשמת אומד דעתו של המצווה, גם אם לאומד דעת זה אין עיגון בלשון הצוואה ... מצבים אלו מחייבים זהירות רבה".

  64. בענייננו, נעדרת אותה נקודת אחיזה "ארכימדית" מלשון הצוואה. ברור לחלוטין כי לשון הצוואה לא מזכירה ולא יכולה להזכיר את הנתבעת כזוכה פוטנציאלית ברכוש המנוח, שהרי בעת שהמנוח ערך את הצוואה הוא כלל לא הכיר את הנתבעת והיא לא הכירה אותו.

     

  65. בהקשר זה ייאמר כי גישתו זו של הנשיא (בדימוס) ברק הייתה בגדר דעת יחיד ומעולם לא הפכה להלכה מחייבת. יתרה מזאת, בפסקי דין מאוחרים של בית המשפט העליון הובעה הסתייגות מפורשת מגישה פרשנית המאפשרת מתן פירוש מרחיב לצוואה, בוודאי פרשנות, כפי שמתבקשת במקרה שלפני על ידי הנתבעת, שאין לה כל אחיזה בלשון הצוואה.

     

  66. בבע"מ 8300/11פלוני נ' פלוני(2.8.2012) קבע כב' השופט הנדל כי: "משלשון הצוואה ברורה היא, ייתכן ואין מקום להיזקק לפרשנות חיצונית של כוונת המצווה. לאמור, כוחה של הלשון הברורה של הצוואה – רב יותר מכוחה של הלשון הברורה של החוזה". כמו כן, בע"א 7631/12אמסטר נ' קרןקיימת לישראל(12.8.2015) קבע כב' השופט דנציגר כי: "בדומה לשופט הנדל בעניין פלוני, אני מבקש להביע את הסתייגותי מגישתו הפרשנית של הנשיא ברק בעניין טלמצ'יו, ועל אחת כמה וכמה מגישתו הפרשנית הרחבה יותר שהוצגה על ידו ... לא למותר לשוב ולהזכיר בנקודה זו כי גישתו הפרשנית של הנשיא ברק בעניין טלמצ'יו נותרה בגדר דעת יחיד וכי לא מדובר בהלכה מחייבת".

     

  67. המקרה שלפני הוא מהמובהקים ביותר בה לשון הצוואה ברורה לחלוטין ואינה נזקקת לכל פרשנות חיצונית.

     

  68. הלכה ולמעשה, הנתבעת כלל אינה כופרת בכך. הנתבעת טוענת כי היא מבקשת "לפרש" את הצוואה ולקרוא לתוכה הוראות, שלא רק שלא נכתבו בה, אלא שלא יכלו להיכתב בה גם לא באופן תיאורטי. בעת החתימה על הצוואה בשנת 2018 היה המנוח נשוי לאשתו הראשונה עמה חי חיי נישואין ארוכים שנמשכו על פני ארבעה עשורים. באותה עת הנתבעת כלל לא הייתה בחייו של המנוח, הוא לא הכיר אותה והיא לא הכירה אותו.

     

  69. מכאן שהנתבעת אינה מבקשת "לפרש" את הצוואה, כי אם לכתוב אותה מחדש, להוסיף בה הוראות שלא כתובות בה, להוסיף לה זוכה שלא הוזכרה בה ולהשלים, כפי שנזכר לעיל, את מה שהמנוח לא הספיק להשלים בחייו, כטענתה.

     

     

    עדויות הצדדים

     

  70. תחילה ביקשה הנתבעת לזמן 5 עדים. בהחלטה מיום 4.7.22 קבעתי כי משלא ניתן נימוק מדוע לא יוגשו תצהירים מטעם העדים, עליה להגיש תצהירים, זולת מטעם עד אחד. סופו של יום הוגשו תצהירים מטעם 3 עדים בלבד, ד"ר XXXX, ד"ר XXXX ופרופ' XXXX. פרופ' XXXX לא התייצבה למתן עדות ולפיכך הוריתי על הוצאת תצהירה מהתיק.

     

  71. העדים מטעם הנתבעת העידו כי המנוח כלל לא דיבר איתם על צוואה או על רכוש, והם ממילא לא יכלו לתרום דבר לגרסתה של הנתבעת כי המנוח ביקש להעניק לה רכוש כלשהו.

     

  72. שני העדים הצהירו כי המנוח אהב את הנתבעת וראה את הקשר ביניהם כמשמעותי עבורו. שניהם התרשמו כי הקשר הזוגי היה חם והתבסס על יחסי אמון ואהבה. לא מצאתי כל דופי בעדותם של העדים ואני נותן אמון מלא בעדותם ביחס לטיב הקשר בין הנתבעת למנוח. יחד עם זאת, ענייני אהבה וקשר זוגי לחוד וצוואה וירושה לחוד. העובדה כי המנוח נישא לנתבעת מתוך אהבה ורצון לבנות חיים משותפים, ואולי גם בית משותף, לא מלמדת מניה וביה כי המנוח ביקש להעניק לנתבעת רכוש או זכויות, וגם אם רצה לעשות כן, והדבר לא הוכח, הרי שרצון זה לא יצא אל הפועל בדמותה של צוואה חדשה.

     

  73. מהלכיו של המנוח מלמדים כי כשרצה להעניק לנתבעת זכויות ורכוש הוא עשה זאת, ולראיה החליף את שם המוטב בשתי פוליסות ביטוח וקבע כי הנתבעת תהיה המוטבת בפוליסות אלה.

     

  74. לא הוצגה כל ראיה, זולת הבל פיה של הנתבעת, כי המנוח ביקש להעביר את הכספים שנצברו בקופות אלה לנתבעת. טענתה כי הוא סבר שאין צורך בכך כי ממילא הוא מתעתד להשתמש בכספים לצורך בניית ביתם, אינה יכולה להתקבל. ראשית, גם אם אכן הייתה כוונה כזו, ולא הוצגה כל ראיה כי אכן הייתה, הדבר לא היה אמור למנוע מהמנוח לשנות את שם המוטב. שינוי שם המוטב אינו פוגע בנזילות הקופות ואינו מונע מהמנוח למשוך כספים. שנית, המנוח, רופא במקצועו, נשא את מחלת הסרטן ובוודאי ידע כי הוא מצוי בסיכון מסוים, על כן, אילו רצה להבטיח כי הנתבעת תהיה זו שתהנה מהכספים הוא היה פועל לעשות כן באמצעות שינוי שם מוטב ולמצער בכתיבת צוואה חדשה. שלישית, הכספים שנצברו בקופות אלה ( כ – 3 מיליון ₪) נצברו במשך עשרות שנים בהן היה התובע נשוי לאשתו המנוחה, אין מדובר בכספים שנצברו במאמץ משותף או בזמן החיים המשותפים. העברתם לנתבעת, לאחר שזו כבר זכתה בכספי קופות בהן נרשמה כמוטבת (בסך כולל של כ – 2 מיליון ₪), היו צריכים להיעשות באופן פוזיטיבי על ידי המנוח, משלא עשה כן אין מקום להניח כי זה היה רצונו.

     

  75. לעניין המגרש שרכשו הצדדים בXXXX, ככל הנראה גם הוא נרכש מכספי המנוח, ומכל מקום הנתבעת לא הציגה ראיות כי היא עצמה השקיעה כספים במגרש, הרי שזה נרשם על שם הנתבעת והמנוח בחלקים שווים. הנתבעת טענה כי לא ייתכן שהמנוח התכוון כי היא תהיה שותפה עם ילדיו במגרש, וכוונתו הייתה כי המגרש והבית שהיה אמור להיבנות עליו יהיה שייך לה לאחר פטירתו. למותר לציין כי גם לכוונה משוערת זו של הנתבעת לא נמצא כל סימוכין או עדויות תומכות.

     

  76. דווקא הנתבעת עצמה, בשיחת טלפון מיום 7.9.21 שערכה עם בנו של המנוח, התובע 1, טענה כי אין לה ענין בהמשך הבניה (שלמעשה טרם החלה), ויש אפשרות שהנתבעים ירכשו את החצי שלה, או שהמגרש יימכר והתמורה תחולק. הנה כי כן, הנתבעת עצמה ידעה והבינה כי חלקו של המנוח במגרש לא שייך לה אלא ליורשיו החוקיים על פי צוואתו.

     

  77. משנשאלה על כך, טענה בעדותה כי "הייתה בהלם", זה היה יומיים לאחר הפטירה והיא לא זוכרת כלום ממה שהיה בימים אלה (ע' 13 ש' 4-6). אינני מקבל את טענות הנתבעת בענין זה. עיון בתמליל השיחה שהוגש לתיק במסגרת תצהירי התובעים מלמד על שיחה משמעותית. הנתבעת מדברת בהרחבה רבה ובפרטי פרטים על רכוש וכספים לרבות רצון המנוח כי 250,000 ₪ מתוך תיק השקעות בשווי של כ - 2,000,000 ₪ יועברו לבת התובעת 3 ורק היתרה תחולק בשלוש בין כל התובעים. הנתבעת יודעת לספר על רכב XXXX, שלמרות שהיא זו שבעיקר נהגה בו הוא אינו שייך לה, והיא לא תיגע בו יותר היות שהוא שייך לתובעים. היא מדברת בפירוט על הבית של המנוח וזוכרת כי סוכן נדל"ן העריך אותו ב – 3.5 מיליון ₪. היא גם יודעת לומר, אף זאת בפירוט ובדייקנות, כי הסכם הממון מאפשר לה מגורים של שנה בבית ללא תמורה, אך היא לא רוצה להמשיך ולגור שם, מאחר שהסיבה היחידה שלה להיות בבית הייתה המנוח, ומשהוא הלך לעולמו אין לה עוד סיבה להישאר שם.

     

  78. אני לא מקבל את טענת הנתבעת כי היא דיברה על כסף ורכוש רק מפני ש"את זה הוא ביקש ממני להגיד" (עמ' 13 ש' 8). מהתמליל עולה כי לא רק שהנתבעת לא "נגררת" אחרי הנתבע 1, אלא שהיא שולטת בשיחה ובפרטים, ואף בפרטי פרטים, הן של הרכוש, הן של הצוואה והן של הסכם הממון.

     

  79. לשיטתה של הנתבעת היא אינה מבקשת כי בית המשפט יכתוב צוואה חדשה אלא "תוספת לצוואה הקיימת" (עמ' 10 ש' 6). וזה על סמך הסכם הממון ועל סמך שדיברנו הרבה פעמים על זה שנעשה צוואה חדשה (עמ' 10 ש' 11-12).

     

  80. לדידי, "תוספת לצוואה" משמעה צוואה חדשה. הנתבעת מבקשת כי על סמך דיבורים וכוונות משוערות, שלא הובאה כל ראיה לקיומן זולת עדות הנתבעת עצמה, בית המשפט יכתוב תוספת לצוואת המנוח. למותר לציין כי אין כל יסוד משפטי לבקשה זו, והיא נוגדת באופן מוחלט את הוראות הדין.

     

     

     

     

    סיכום

     

  81. אני מקבל את הבקשה למתן צו קיום צוואת המנוח ודוחה את ההתנגדות שהוגשה על ידי הנתבעת.

     

  82. עתירתה של הנתבעת לכתיבת "תוספת לצוואה" על יסוד פרשנות הצוואה, חרף העובדה כי אין, וגם לא יכולה להיות, כל אחיזה בין הפרשנות המתבקשת ובין לשון הצוואה, אינה יכולה להתקבל והיא מנוגדת לעקרונות היסוד של דיני הירושה.

     

  83. לאחר ששקלתי את מורכבות ההליך, השקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו, אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

     

  84. תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

     

  85. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור את התיק.

     

    ניתן לפרסם את פסק הדין בהשמטת כל פרט מזהה.

     

    ניתן היום, ה' אדר תשפ"ג, 26 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ