פס"ד בעניין בקשה להפחתת דמי מזונות

תביעה להפחתת מזונות.

1. הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 17.9.00 והתגרשו זמ"ז ביום 30.3.17. מנישואיהם נולדו לצדדים תשעה ילדים, מתוכם כיום שבעה קטינים,  כולם מעל גיל שש שנים: ש' ילידת XXX; ח' ילידת XXX; ר' ילידת XXX;  א' יליד XXX; נ' יליד XXX; ב' ילידת XXX; ת' יליד XXX.

לבנות פ'  (ילידת XXX) ומ' (ילידת XXX) מלאו 18 שנים במהלך ניהול ההליך.

2. ביום 7.2.17 ניתן פסק דין (במסגרת תמ"ש 56357-02-16) מכח סעיף 79 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן: "פסק הדין") בו חויב התובע במזונות ומדור תשעת הילדים בסך של 8,000 ₪ לחודש (1,200 ₪ עבור ת'; 1,000 ₪ עבור כל אחד מהקטינים ב' ונ'; 800 ₪ עבור כל אחד מהקטינים א', ר', ח', ש', מ' ופ'). עוד נפסק שהצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות וחינוך של הקטינים, וכן שמסכום המזונות יופחת כל תשלום שמקבלת הנתבעת מאת המוסד לביטוח לאומי כתוספת תלויים או קצבת נכות (מתוך קצבת התובע או כקצבה עצמאית של קטין).

3. ביום 30.4.17 עתר התובע בתביעה להפחתת מזונות (תלה"מ 51147-04-17), שנמחקה ביום 5.3.18 בשל מחדליו. ביום 12.3.18 עתר התובע בתביעה החדשה דכאן להפחתת מזונות בטענה שמאז מועד מתן פסק הדין חלו שינויים בהכנסתו ובהסדרי השהות עם הקטינים המצדיקים דיון מחודש במזונות ומדור הקטינים, וכי במועד הדיון לא הבין לעומקם של דברים את משמעות ההכרעה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט.

4. בהחלטה מיום 15.7.18 נעתר כבוד השופט פלקס בהעדרי לבקשת התובע לסעד זמני של הפחתת המזונות וחייבו בתשלום מזונות בסך של 6,500 ₪ לחודש (1,000 ₪ עבור ת'; 800 ₪ עבור כל אחד מהקטינים ב' ונ'; 650 ₪ עבור כל אחד מהקטינים א', ר', ח', ש', מ' ופ'). כן נקבע שמסכום המזונות יופחת כל תשלום שמקבלת הנתבעת מאת המוסד לביטוח לאומי כתוספת תלויים או קצבת נכות (מתוך קצבת התובע או כקצבה עצמאית של קטין).

5. התביעה הוגשה ביום 26.4.18 וניהול ההליך התארך בשל הליך בעניין הקטינים (משמורת וחלוקת זמני שהות) המתנהל במקביל בבית הדין הרבני האזורי בירושלים והמתנה להכרעתו בסוגיות הללו, ומפאת הליך מקביל נוסף המתנהל בבית המשפט לנוער בהליכי נזקקות והוצאה ממשמורת.

6. בפתחו של דיון ההוכחות שהתקיים לפני ביום 14.7.20 הגיעו הצדדים להבנות לסיום המחלוקת בהסכמה ואלו אף הוכתבו לפרוטוקול (עמ' 12-14 לפרוטוקול). בין היתר הוסכם שאכן חל שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת החיוב במזונות, למצער מחודש 07/19. מאחר והתובע חזר בו מהסכמתו התנהל דיון הוכחות והצדדים נחקרו על תצהיריהם. לאחר שהוכרעה סוגיית המשמורת וחלוקת זמני השהות בהחלטה שיצאה מלפני בית הדין הרבני האזורי ביום 16.2.21 הוגשו סיכומי הצדדים בכתב ובשלה העת למתן פסק הדין.

7. פסק דין חלוט בענייני מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, וניתן לדון מחדש בכל עת בגובה המזונות בהתקיים שינוי נסיבות מהותי בהשוואה למצב בעבר [ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 187]. בסיפה לסיכומיה טענה הנתבעת שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה בתביעה דכאן וכי באפשרותו לשאת במזונות שנקבעו בפסק הדין. משהביעה הנתבעת את הסכמתה בפתח דיון ההוכחות לקיומו של שינוי נסיבות (כפי שגם השתמע מכתבי טענותיה עובר לדיון ההוכחות; ראו החלטה מיום 28.4.19) באופן שהתווה את המסגרת הדיונית בהליך, אין לאפשר את שינוי החזית במסגרת הסיכומים.

גם לגופם של דברים, הרי שמאז פסק הדין יצאו ארבעה קטינים למסגרת חוץ ביתית במימון הרווחה ונקבעה חלוקת זמנם של כל הקטינים עם התובע, ובכך בוודאי שינוי נסיבות מהותי שלא נצפה מראש אשר מצדיק עיון מחדש בסוגיית המזונות. בשל כך אף הופחת החיוב במזונות גם בסעד הזמני.