פס"ד בעניין אישור הסכם מכר מותנה שהגיש מנהל עיזבון

1. המדובר בבקשה למתן הוראות שהגיש מנהל העיזבון במסגרתה ביקש לאשר הסכם מכר מותנה מיום 14.1.20 למכירת זכויות המנוחה במשק מספר X במושב Y (להלן: "המשק") לידי רוכש חיצוני בשם Z.

2. לצורך הכרעה בבקשה די לפרט את העובדות הבאות:

• א. המנוחה, מ' ז"ל, נפטרה לבית עולמה ביום x.x.16 ואחריה ניתן ביום 20.3.18 על ידי רשם הירושה צו קיום לצוואתה מיום 10.8.11 (ולהלן: "הצוואה") והמבקש מונה למנהל עיזבונה.
• ב. בצוואה פירטה המנוחה הוראות להעברת המשק לאחד מבניה שירצה לקבלו ולפצות את יתר אחיו היורשים על פי אחוזים בשווי המשק (שנקבעו בצוואה). אם אף אחד מהם לא ירצה לרכוש את המשק ולפצות את אחיו הורתה המנוחה על הפניית ההצעה למי מבנותיה. אם גם אף אחת מהן לא תרצה לרכוש את המשק יוצע המשק למכירה לרוכש חיצוני. המנוחה גם פירטה בצוואתה הוראות למינוי שמאי להערכת שווי המשק.
• ג. המבקש פירט בסעיף 5 לבקשתו את שיעור הזכויות במשק לכל אחד מתשעת יורשי המנוחה (לאור הסתלקות היורש ע' שזכאי היה לקבל פיצוי בשיעור של 40% לטובת ש' ששיעור הפיצוי שנקבע לו בצוואה עומד על 10%, ויורשי הבן שנפטר עובר לפטירת המנוחה וילדיו הקטינים שבאים במקומו) ואין חולק באשר לפירוט שערך.
• ד. היורש ש', המשיב 1, הוא אפוא היורש היחיד שיכול למלא את הוראות המנוחה אשר ניתן היה להציע לו בשלב ראשון את רכישת הזכויות במשק.
• ה. בהתאם להוראות הצוואה הזמין המבקש שמאות לשווי המשק מהשמאי יוסי אורון אשר העריך בחוות דעת מיום 4.4.17 את שווי המשק בסך של 3,480,000 ₪ (להלן: "השמאות הראשונה").
• ו. ביום 2.10.17 הודיע המשיב 1 שהוא מעוניין לרכוש את הזכויות במשק בסך האמור ולפצות את יתר אחיו בסכום כולל של 1,015,427 ₪ כאשר לחישוב זה הגיע לאחר שהפחית משווי המשק סך של 1.5 מיליון ₪ בקירוב בעד דמי רכישה.
• ז. המבקש סבר שהפחתה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הצוואה ועם עמדת רשות מקרקעי ישראל וכי יתר היורשים אינם נדרשים לשאת בדמי רכישה, והבהיר למשיב 1 שאם ברצונו לרכוש את המשק עליו לפצות את יתר היורשים בסך של 1,740,000 ₪. עמדת המשיב 1 הייתה כי ממילא במצב של מכירת המשק לצד ג' יקבלו יתר היורשים את הפיצוי לאחר תשלום מס רכישה.
• ח. ביום 27.5.18 הודיע המשיב 1 למבקש כי אם לא תתקבל הצעתו הוא נכון ליישם את ההוראה בצוואה לפיה יש להציע את רכישת המשק לבנות המנוחה. כך עשה המבקש אך גם הבנות הודיעו שאין הן מעוניינות לרכוש את המשק.
• ט. בשמאות מעודכנת מיום 6.9.18, שנעשתה לבקשת המבקש, העריך השמאי את שווי המשק בסך של 5,140,000 ₪ ובמימוש מהיר בסך של 4,112,000 ₪ (להלן: "השומה המעודכנת").
• י. משלא התקבלה הצעה בשווי קרוב לסכום שאמד השמאי בשומה המעודכנת את שווי המשק במימוש מהיר פרסם שוב המבקש את ההצעה ובחודש 12/19 קיבל הצעה לרכוש את הזכויות במשק בתמורה לסך של 4,800,000 ₪ ונמסרה בידיו המחאה בשווי 10% מסכום ההצעה. ביום 14.1.20 נחתם בין מנהל העיזבון לבין הרוכש החיצוני הסכם מכר מותנה, מושא ההליך דכאן.
• יא. ביום 9.9.20 הודיע המבקש שהרוכש החיצוני נכון לשפר את הצעתו בסך נוסף של 200,000 ₪.

3. לטענת המבקש הוא פעל כנדרש בצוואה והציע את מכירת המשק לרוכש חיצוני רק לאחר שהיורשים הודיעו שאינם מעוניינים לרכוש את הזכויות במשק ולפצות את יתר היורשים.

לטענתו אף לאחר מכן וקודם לפרסום הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס פנה שוב ליורשים בהצעה שמי מהם יגשים את רצון המנוחה וירכוש את הזכויות במשק, וכך עשה אף במהלך החודשים 10-11/19 ובטרם התקבלה ההצעה לרכישת המשק, ואולם עד למועד כתיבת הבקשה לא הציע מי מהיורשים לרכוש את המשק (סעיף 30 לבקשה). על כן עותר המבקש לאישור הסכם המכר המותנה.