פס"ד בסוגיית מזונות כאשר האב טוען שהבנות נולדו בעורמה

האם יש מקום להטיל מזונות ומהו הדין שיחול בעניינן של קטינות אשר נולדו כבנות לאב יהודי ולאם שלא הייתה יהודייה בעת לידתן, מה גם שלטענת האב שתי הבנות נולדו תוך שהאם הערימה על האב והרתה בניגוד לרצונו ולאב אין כיום כל קשר עם הקטינות?

על כך יש להוסיף את פערי ההשתכרות הגדולים לטובתה של האם - הנטענים על ידי האב.

ומכאן לתביעה בפני - תביעת התובעת למזונות הקטינות, א. ילידת x.x.2015 וי. ילידת x.x.2016.

רקע והשתלשלות עניינים

1. הקטינות נולדו כתוצאה מקשר שהתקיים בין התובעת לנתבע. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לטיב הקשר ונסיבות הולדתן של הקטינות, בעוד התובעת טוענת כי אף שהקשר ידע עליות ומורדות, היה מדובר בקשר של זוגיות לכל דבר ועניין, הגם שהצדדים לא התגוררו תחת קורת גג אחת והבאת הקטינות לעולם נעשתה מתוך רצון והסכמה מדעת של הנתבע ואילו לטענת הנתבע, הצדדים ניהלו קשר אינטימי במסגרתו נפגשו מעת לעת אולם לא היה מדובר בזוגיות של ממש וכל אחד חי את חייו בנפרד והבאת הקטינות לעולם נעשתה על דעתה של התובעת לבדה. מוסכם כי הצדדים מעולם לא התגוררו יחד.

2. הנתבע הינו יהודי ואילו התובעת לא הייתה יהודייה בעת לידת הקטינות אך במהלך התנהלות ההליך התגיירה (לטענתה השלימה גיורה בחודש ינואר 2019) ואף ניתנה החלטה על ידי המותב הקודם התיק כב' הש' יוכבד גרינוולד-רנד המתירה את המשך גיורן של הקטינות (החלטה מיום 24.10.18)

3. התובעת הגישה כנגד הנתבע מספר תביעות:

תובענה לקביעת אבהות (תלה"מ 61185-12-16)

תובענה למשמורת לרבות הליכי גיור (36826-1017)

תובענה זו למזונות ומדור.

4. ביום 18.7.2017 ניתן על ידי המותב הקודם פסק דין בתובענה לקביעת אבהות ולפיה הנתבע הינו אביהן של שתי הקטינות. ואילו ביום 15.5.2018 מינה בית המשפט את התובעת כאפוטרופסית בלעדית של הקטינות למשך שנתיים.