פס"ד בנושא פינוי ודמי שימוש ראויים

נגד

הנתבע בתמ"ש 34230-10-14    

אלמוני

באמצעות ב"כ עו"ד אחמד חודרוג'

         פסק דין 

1. בפני שתי תביעות האחת לדמי שימוש ראויים (תמ"ש 21020-08-14) והשנייה לפינוי וסילוק יד (תמ"ש 21058-08-14), שהגיש התובע (להלן: התובע או החם) נגד הנתבעת (להלן: פלונית או הנתבעת) ביום 14.08.14 ביחס לדירה הרשומה על שמו והמצויה בחלק מחלקה –– בגוש ––––ב–––– (להלן: הדירה).
2. הנתבעת הגישה ביום 22.10.14 תביעה (שהוגדרה כהודעת צד ג') כנגד אלמוני, בעלה לשעבר (להלן: אלמוני) ובה טענה כי ככל ותחויב בתשלום דמי שימוש לתובע, על אלמוני לשפותה מכוח חובתו לזון את הקטינים המתגוררים עמה בדירה נשוא המחלוקת.
3. התובע הינו חמה לשעבר של הנתבעת ואביו של אלמוני.
4. בין פלונית ואלמוני התנהלו הליכים נוספים: תמ"ש 27272-03-14 תביעת משמורת ותמ"ש 51633-03-15  תביעה כספית.
5. פלונית ואלמוני הם מוסלמים שנישאו זל"ז ביום 15.04.05. מנישואין אלו נולדו שלושה קטינים. נישואי הצדדים עלו שרטון ואלמוני עזב את הבית ביום 12.06.13. הצדדים התגרשו ביום 11.03.14.
6. פלונית ואלמוני התגוררו עם ילדיהם בדירה מאז נישואיהם. ביום 8.4.14 פנה התובע אל הנתבעת באמצעות מכתב מטעם ב"כ ובו ביקש כי בתוך 10 ימים תפנה הנתבעת את הדירה ותשיב את החזקה בה לידיו כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ (להלן: המכתב). משסירבה הנתבעת לעשות כן, הוגשו התביעות הנ"ל ביום 14.8.14.

טענות הצדדים בתמצית

טענות התובע

1. התובע נתן רשות לאלמוני ופלונית להתגורר בבית שבבעלותו עד שירכשו חלקת קרקע ויבנו בית או עד שירכשו דירה. בתקופת נישואיהם, לא גבה התובע דמי שימוש וזאת על מנת לסייע לצדדים בתחילת דרכם.
2. הרשות להתגורר בדירה הוענקה לאלמוני, ופלונית קיבלה רשות זו בהיותה אשתו. מכאן, ומאחר והזכות לא הוענקה לפלונית עצמה, אין היא זכאית להגנת "בר רשות" ועליה לפנות את הדירה לאלתר וללא שום תנאים.
3. לאחר שנישואי הצדדים עלו על שרטון בשנת 2013, עזב אלמוני את הדירה ביום 12.06.13 ואילו פלונית סירבה לעשות כן והיא משתמשת בדירה למרות סירובו של התובע.
4. לאורך כל הדרך  פלונית לא חלקה על העובדה כי התובע הינו הבעלים החוקי, הרשום והבלעדי של הדירה. מאז עזב אלמוני את הדירה ועד לחודש 04/14 , התובע הוא זה שנשא בהוצאות הדירה והנתבעת לא השתתפה כלל בהוצאות אלו. רק כאשר התובע שלח לה הודעה בה דרש כי תפנה את הדירה וציין כי יפסיק לשלם הוצאות אחזקת הבית, החלה פלונית לשלם.
5. גרסתה של פלונית לוקה בסתירות רבות והיא מנסה להטעות את בית המשפט. אשר למכתב שקיבלה מעו"ד ––––– מיום 08.04.14, מחד טענה כי דיברה עם התובע אשר אמר לה כי אינו מתכוון לפנות אותה מהבית והמכתב נשלח לצורך הוכחת בעלותו, ועל כן התייחסה למכתב כאל דבר טכני. מאידך, טענה כי "רצה" לבית הדין השרעי והגישה תביעה נגד אלמוני על מנת שהלה ישלם את ההוצאות. תמוה בעיני התובע מדוע פלונית התייחסה בכובד ראש לסעיף שעניינו תשלום הוצאות אחזקת הבית ואף פעלה מיידית בהגשת תביעה כנגד גרושה ולא יישמה את הסעיף שעניינו פינויה מהדירה. לטענתו, מהאמור לעיל עולה כי התובע מעולם לא הבטיח לפלונית דבר ולא ציין בפניה כי אין נפקות למכתב.