פס''ד בנושא הפעלת ייפוי כוח מתמשך

בעניין: מר י.א – אדם שמונה לו אפוטרופוס

בקשת רשות ערעור שהגישו בניו של מר י.א, אדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן: "מר א'"), על החלטה מיום 1.1.19 שניתנה בבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ולפיה נדחתה בקשה שהגיש מר א' לביטול צו מינוי אפוטרופוס שניתן ביום 18.11.18, ניתנו הוראות ביחס להמשך הדיון בתיק האפוטרופסות והדיון בתיק עצמו עבר לבית משפט לענייני משפחה בחדרה.

ברקע הדברים בקשת בניו של מר א' (להלן: "המבקשים") להתמנות כאפוטרופוסים לגוף ולרכוש לאביהם.

ביום 18.11.18 ניתן במעמד צד אחד צו כמבוקש, ולפיו מונו המבקשים כאפוטרופוסים לגוף ולרכוש לאביהם מר א'. למחרת הגיש ב"כ האפוטרופוס הכללי הודעה לבית המשפט ולפיה מר א' חתם על ייפוי כוח מתמשך שהופקד ביום 6.6.18 ולפיו מונו שניים מהמבקשים כמיופה כוח מתמשכים עבור מר א', הן לענייני גוף, הן לענייני רכוש ועניינים אישיים. למרות הגשת הודעה זו, לא ניתנה החלטה אחרת בבית המשפט קמא.

בהמשך הטיפול בתיק הוגשה בקשה מטעם מר א' באמצעות בא כוחו לבטל את המינוי בהיותו צלול וכשיר וכאשר לטענתו אין כל צורך במינוי האמור.

כמו כן ביקש מר א' באמצעות בא כוחו כי הדיון בתיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה נוכח כתובתו הרשומה במשרד הפנים בחדרה.

כאמור לעיל, בית המשפט דחה את הבקשה הראשונה וקיבל את הבקשה השניה.

פרט נוסף שיש לציין הוא כי לבקשה למינוי אפוטרופוס צורף מסמך שכותרתו "סיכום ייעוץ" שנערך ביום 2.11.18 וכאמור בו "המטופל נמצא במצב של חוסר ישע, היות והוא לא מתמצא בענייניו הכלכליים ועם זאת חרדת הנטישה והפחד להיות לבד, מביאים אותו למצב בו הוא יכול להיות מנוצל... במצב זה היות והמטופל לא יכול לנהל את ענייניו ועלול להיות מנוצל, הוא זקוק למינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש". כאמור מסמך זה צורף לבקשה שהוגשה ביום 18.11.18 למינוי אפוטרופוס. צו מינוי, כאמור, למשך שנה, ניתן בו ביום במעמד צד אחד.

עמדות הצדדים בדיון שבפני

לאחר דיון שנערך בפני כמפורט בפרוטוקול לעיל, הסכימו כל הצדדים כי החלטות בית משפט קמא מתחילתן ועד סופן שגויות, כי בנסיבות העניין לא היה מקום למתן צו מינוי אפוטרופוס במעמד צד אחד או בכלל, וכי שגה בית משפט קמא בהחלטתו נושא בקשת רשות הערעור מיום 1.1.19. כל הצדדים הסכימו לביטול כל ההחלטות שניתנו ומתן אפשרות לצד מעוניין להגיש תובענה חדשה, עדכנית וערוכה כדין.

בשולי הדברים כפי שיפורט בהמשך, נותרו חילוקי דיעות, למשל בשאלת הסמכות המקומית הנכונה ובשאלת צו ביניים – אם נכון לתיתו עד שינתנו צווים בבקשות שתוגשנה. לכך כאמור אתייחס בהמשך.

דיון והכרעה

בנסיבות אלו מתקבלת בקשת רשות הערעור, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל, אך לא מטעמי המבקשים ולא על פי עתירותיהם.

בהסכמת הצדדים מבוטלים כל הצווים שניתנו בבית משפט קמא. התובענה שהוגשה בבית משפט קמא נדחית וצד מעוניין רשאי להגיש תובענה חדשה.

ניתן היה לסיים פסק דין זה בהסכמה זו, ואולם, נוכח יישומו של התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מספר 18) מצאתי לנכון להאיר ולהעיר מספר הערות על מנת שהטעויות לא תחזורנה על עצמן במקרים אחרים.

באשר להגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו של מר א', הבקשה הוגשה בדרך לא נכונה ושגויה. המבקשים ידעו שאביהם חתם על ייפוי כוח מתמשך, ומשכך הם היו צריכים ללכת בנתיב שמתווה סעיף 33א(א)(2) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ולהגיש בקשה להפעלת ייפוי הכוח המתמשך בצירוף חוות דעת ערוכה כדין (סע' 32יט(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות). המסמך שצורף לבקשה למינוי אפוטרופוס אינו יכול להיחשב חוות דעת ערוכה כדין.

ודוק. תיקון מס' 18 קובע כי יש להימנע ממינוי אפוטרופוס כאשר הופקד ייפוי כוח מתמשך. הוראה זו מבהירה כי אפוטרופוס וייפוי כוח מתמשך הם מוסדות שאינם יכולים להתקיים זה בצד זה. אם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, והופקד ייפוי כוח מתמשך – ייפוי הכוח גובר.

לפיכך על בית משפט שהוגשה לו בקשה למנות לאדם אפוטרופוס, להעביר את הבקשה בראש ובראשונה לתגובת האפוטרופוס הכללי. האפוטרופוס הכללי יבדוק ויודיע לבית המשפט אם אותו אדם הפקיד ייפוי כוח מתמשך המתייחס לאותם עניינים שלשמם התבקש בית המשפט למנות לו אפוטרופוס (ראה: ספרו של פרופ' מיכאל קורינאלדי, יפוי כוח מתמשך ותחליפים אחרים לאפוטרופסות, עמוד 39-40).