פס"ד בטענות לפגיעה בפרטיות והוצאת דיבה ולשון הרע של אשה כנגד בעלה לשעבר ובני משפחתו

1. התביעה שלפניי הינה תביעה שהגישה התובעת כנגד שלושה נתבעים: הגרוש שלה, ("הנתבע" בהיותו הנתבע העיקרי) , אמו של הנתבע (להלן גם "הנתבעת") ואחיו של הנתבע (להלן: "נתבע "3). למען הבהירות ייקראו התובעת והנתבע יחדיו "בני הזוג".

רקע כללי

2. בני הזוג הם "חוזרים בתשובה" אשר הכירו במסגרת שידוך, נפגשו מספר פעמים בבתי קפה במהלך שתי תקופות שונות בהפרש של חודשים, ונישאו ביום 22.3.15 והתגרשו זמ"ז ביום 11.6.15.
3. בפועל, בני הזוג לא חיו כלל כבעל ואישה, והסכסוך ביניהם החל כבר בערב הכלולות, ולמחרת יום החתונה התובעת עזבה את חדר המלון שנשכר עבור הזוג, ומאז ועד הגירושין לא חיו תחת קורת גג אחת.
4. לצדדים תיאורים שונים לנסיבות לעזיבתה של התובעת למחרת יום החופה אך אין ספק כי לאחר אירוע זה החל כדור השלג אשר הביא לגירושי הצדדים, ולאחר הגירושין לאירועים נשוא פסק דין זה.
5. בכתב התביעה מפרטת התובעת טענות לפגיעה בפרטיות, והוצאת דיבה ולשון הרע – כנגד הגרוש שלה וכנגד בני משפחתו והעילות השונות ידונו להלן כל אחת בנפרד.

טענות התובעת כנגד הנתבע לפגיעה בפרטיות

המסגרת הנורמטיבית

6. סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 קובע כך:

"2.פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

(1) – (4)

 (5)העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;"

7. בדנ"פ 1062/21 יונתן אוריך נ' מדינת ישראל (נבו 11.01.2022)‏‏ קובע בית המשפט העליון באופן חד משמעי וזאת כאשר מדובר בחיפוש שנעשה על פי צו של בית המשפט:

"חדירה למחשב או לטלפון החכם יכולה לחשוף נפח עצום של פרטים מתוך סיפור חייו של אדם; עובדה זו, בצירוף היכולות הטכנולוגיות שבאמצעותן ניתן להרכיב פרופיל שלם לגבי אדם תוך שימוש במידע המצוי במכשירים אלה, מוליכות אל המסקנה שפוטנציאל הפגיעה בפרטיות עקב חיפוש במחשב הוא, במקרים רבים, גבוה לאין שיעור בהשוואה לחיפוש "המסורתי" בחצרו או בכליו של אדם"