פס"ד בהתנגדות לקיום צוואת המנוחה מצד שניים מאחיה, כנגד אחיה הנוספים ואחיינה

בפניי התנגדות לקיום צוואת המנוחה שהוגשה על ידי שניים מאחיה, כנגד יתר היורשים, אחיה הנוספים ואחיינה.

יוער כי המשיב מספר 3, על אף שלא הגיש התנגדות מטעמו וזכה ב-25% מעיזבון המנוחה, התנגד אף הוא לצוואתה במסגרת הדיון, שעה שהמנוחה לא הורישה דבר לאחיה הצעירים.

העובדות שאינן במחלוקת

1. המנוחה ילידת 1941, הלכה לעולמה ביום 27/09/2018 בהיותה כבת 77 שנים. המנוחה היתה נשואה במהלך חייה למר ב.ל (להלן: "המנוח") כ- 40 שנה, לבני הזוג לא היו ילדים. למנוחה היו ארבע אחים ואחות. שני אחים הם המתנגדים 1-2; המשיב מספר 3 הוא אח נוסף; המשיב מספר 1 הוא אחיינה של המנוחה ובנו של האח המנוח פ.מ; אחותה היא הגב' ח.ח ז"ל, משיבה מספר 4.

2. ההליכים בעניינה של המנוחה בפניי, החלו עוד בחייה, בסוף שנת 2013, עת החליטה המנוחה להגיש תביעה כנגד בעלה המנוח, לאחר שהתברר לה ששתי דירות שהיו שייכות לשניהם, היו רשומות על שמו בלבד והוא מכר אחת מהן על דעתו בלבד.

3. בנסיבות אלו, המנוחה נהלה בפניי מספר הליכים:

• תביעה למתן צו עשה במסגרת תיק 11553-12-13 כנגד בעלה המנוח, אשר הוגשה טרם פטירתו, במסגרתה עתרה ליתן צו עשה כללי המורה לו לחשוף את כל הנכסים שבבעלותו ולסעדים נוספים.

• משנפטר הבעל המנוח ביום 06/01/2014 הגישה התנגדות לביצוע צוואתו במסגרת תיק 16217-05-14 שהוגשה נוכח העובדה שהסתבר למנוחה כי הבעל המנוח הוריש כל רכושו לאחייניו ולמנוחה העניק אך זכות המגורים בדירה כל ימי חייה.

• תביעה לפסק דין הצהרתי במסגרתה בקשה לקבוע כי הינה בעלת מחצית מדירת המגורים וכן בעלת מחצית מכספי מכר דירה נוספת שהיתה רשומה על שם בעלה המנוח ונמכרה ויתרת הכספים הצבורים בחשבונו וזאת במסגרת תיק 10157-05-15 וזאת נוכח הלכת השיתוף, שכן בני הזוג המנוחים נשאו ביום 01/04/1973.

4. ביום 14/06/2017 ניתן על ידי פסק דין במסגרת ההליך האחרון ולאחר קיום שתי ישיבות הוכחות, בהן נחקרה המנוחה ובו קבעתי כי הוכחה קיומה של הלכת השיתוף בין בני הזוג המנוחים והמנוחה זכאית לקבל מחצית מזכויות המנוח ברכושו. עוד ניתנה למנוחה במסגרת פסק הדין, האפשרות לרכוש חלקו של המנוח בדירת הצדדים.