פס"ד בבקשת רשות ערעור על החלטה בבקשה למנות מומחה להערכת שווי עבודות האומנות שיצר המשיב ועבודות האומנות שנרכשו במהלך החיים המשותפים

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) מיום 28.6.22 בתיק תלה"מ 14025-04-19 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למנות מומחה להערכת שווי עבודות האומנות שיצר משיב 1 (להלן: "המשיב") ועבודות אומנות שנרכשו במהלך החיים המשותפים, כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2.המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים"), הכירו בשנת 2002 והיו ידועים בציבור משנת 2003; מזוגיות זו נולדו לצדדים שתי בנות, קטינות.

3.משיבה 2 הינה חברה בע"מ, אשר מצויה בבעלות מלאה של המשיב.

משיבה 3 היא חברה בע"מ גם כן, והמשיב מחזיק במחציתה.

4.ביום [2006] נערך בין הצדדים הסכם ממון, אשר אושר בבית משפט לענייני משפחה (להלן: "הסכם הממון").

5.לימים עלו יחסי הצדדים על שרטון והם נפרדו במהלך שנת 2017.

6.בין הצדדים התקיים הליך גישור, וביום 28.12.2017 אישרו הצדדים בבית משפט קמא את הסכם הפירוד, המתייחס לנושא המזונות ולהסדרים הקשורים לבנותיהם הקטינות של הצדדים (להלן: "הסכם הפירוד").

7.ביום 7.4.2019 פתחה המבקשת את ההליך קמא, והגישה תובענה רכושית לפירוק שיתוף בכספים, בזכויות וברכוש המשותף שנצבר לצדדים במהלך חייהם המשותפים.

8.בכתב התביעה המתוקן בתיק קמא, טענה המבקשת בין היתר, כי המשיב הינו אמן מוערך המציג את עבודותיו בגלריות בארץ ובחו"ל, ואספנים "כבדים" רוכשים את יצירותיו. כן טענה כי המשיב רכש תמונות ויצירות אומנות יקרות של אמנים אחרים.

המבקשת טענה כי בהתאם להוראות סעיפים 4א ו- 4ג להסכם הממון, היא זכאית למחצית שווי עבודות האומנות הנ"ל, וביקשה (סעיף 45 לכתב התביעה המתוקן) כי ימונה מומחה כלכלי שבאומנות, אשר ישום את שוויין של היצירות לאיזון ולחלוקה בין הצדדים בכסף או בעין.

9.ביום 17.1.22 ניתנה החלטת בית משפט קמא, שהורתה לצדדים להגיש סיכומים קצרים באשר לטענות המבקשת בדבר זכויותיה בכושר ההשתכרות של המשיב, והמוניטין שלו כאמן בינלאומי.

10.בסיכומיה חזרה המבקשת על טענותיה כפי שנטענו בכתב התביעה המתוקן קמא, והוסיפה וטענה כי במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, צמח המשיב והתבסס כאמן בעל שם בינלאומי בתחום ייחודי לו – עבודות אומנות בטכניקה מסויימת. כן רכש המשיב עבודות אומנות יקרות של אמנים אחרים. המבקשת עתרה אפוא לקבל את חלקה בעבודות, במוניטין ובפוטנציאל ההשתכרות של המשיב כאמן, להבדיל מתחום [עיסוקו הרגיל] אשר לגביו הוחרגו בהסכם הממון זכויות המוניטין של המשיב.

11.בסיכומיו טען המשיב כי אין למבקשת כל חלק במוניטין הנטען של המשיב, ודרישתה היא בניגוד להוראות הסכם הממון, הקובע כי למבקשת את חלק במוניטין המשיב כאומן. המשיב טען כי ליצירות האומנות שלו אין כל שווי מוחשי, ותחום האומנות הוא הפסדי עבור המשיב. כן טען כי למבקשת אין כל זכות בכשרון האישי של המשיב בתחום האומנות, וכי יכולותיו של המשיב כאמן הן פירות כשרונו בלבד וללא תלות בקשר הזוגי בין הצדדים, ונצברו עוד קודם לתקופה המשותפת של הצדדים. כן טען כי המבקשת לא הציגה כל תרומה לקידום המבקש ולא הוכיחה כל תרומה משותפת לפיתוח כשרונו ויכולותיו של המבקש.

12.לאחר הגשת סיכומי הצדדים כאמור לעיל, ביום 28.6.22 ניתנה ההחלטה קמא, להלן החלק עליו מבקשת המבקשת לערער:

"2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.