פס"ד בבקשת רשות ערעור בעניין הרחבת זמני שהות עם קטינה

1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 10.2.20 בתלה"מ 8459-06-18 (להלן: "ההחלטה קמא").

במסגרת ההחלטה קמא לא הורה בית משפט קמא כי זמני השהות של הקטינה עם המבקש יכללו גם לינה, והרחבתם לימי חגים וחופשות.

לגבי תוכן ההחלטה קמא נרחיב להלן.

רקע וההחלטה קמא

2.המבקש (להלן: "האב") והמשיבה (להלן: "האם") יהודים אשר נישאו זה לזו כדמו"י ביום 22.9.2005 ונפרדו בחודש אוגוסט שנת 2009. ביום 22.2.2011 ניתן פסק דין בענייני המזונות, משמורת הקטינה ורכוש הצדדים. הצדדים התגרשו כדין בבית הדין הרבני.

3.מנישואי הצדדים נולדה הקטינה, כבת 12 שנים וחצי. היא מצויה במשמורת האם ומתקיימים זמני שהות בינה לבין האב כפי שיפורט להלן.

4.האב טוען כי האם מונעת תדיר את מפגשי האב עם הקטינה, וכן מנצלת את היותה ההורה המשמורן להתעמר באב ולהקשות עליו ביחסיו עם הקטינה.

התיק קמא נפתח על ידי האב ביום 5/6/18, ובמסגרתו התבקש בימ"ש קמא להורות על העברת משמורת הקטינה מידי האם לידי האב, להסמיך את המתאמת ההורית מזל דהן לפקח על זמני השהות ולקבוע אותם, להטיל קנס בגין כל הפרה של זמני שהות, למנות את ד"ר ענבל בר-און כמומחית מטעם ביהמ"ש לבחינת מצב הקטינה, ולהפנות את הקטינה לטיפול רגשי שעלותו תופחת מהמזונות.

5.בכתב ההגנה שהגישה טענה האם כי האב לא מקיים את הסדרי השהייה שנקבעו בהסכמה בתיק י"ס.

6.בדיון קמא מיום 4.7.18 הושגה הסכמה לפנות למומחה רפי בילר (להלן: "המומחה בילר"). הובהר כי הקטינה לא מוכנה לקיים את זמני השהות כפי שנקבעו בפסה"ד ויש נסיגה ביחסים בין הקטינה לבין האב. האפוטרופוס לדין התרשמה כי הקטינה מצויה בקונפליקט נאמנויות ופועלת בהתאם להנחיות האם והסבתא. הוצע לכבד את רצונה של הקטינה לגבי זמני שהות מצומצמים בימי ב' ומשם להתקדם. עוד הוצע שלא לכפות על הקטינה לנסוע עם האב לחו"ל. ב"כ האב ציינה כי האב מבין שצריך סבלנות טיפול. ביהמ"ש קבע זמני שהות לפי המלצת האפוטרופוס לדין, הורה על טיפול רגשי לקטינה, ואסר להקליט את הקטינה ולערב אותה בהליכים המשפטיים.

7.ביום 30.12.18 הגיש המומחה בילר דו"ח מפורט הכולל התייחסות חיובית בעיקרה להתנהלות האב וביקורת על התנהלות האם. המומחה המליץ להרחיב את המפגשים סביב אימוני השחייה של הקטינה, כך שיתקיימו פעמיים בשבוע, מ-15:15 עד 20:30, להרחיב את המפגשים בסוף שבוע כך שיכללו לינה בבית האב (לסירוגין), ולהוסיף מפגשים במחצית החופשות והחגים.

8.האם התנגדה לאמור בדו"ח המומחה בילר באמרה כי אין לשנות את מתכונת זמני השהות הקיימת שפועלת היטב. הקטינה מטופלת בריטלין ומשולבת היטב בכיתה. הקטינה שחיינית מוכשרת ולכן אין פגם באימונים הרבים שמשקפים את רצונה. לאור העמדה השלילית, אין לאם אמון במומחה בילר כמטפל.

9.בדיון בבימ"ש קמא ביום 21.1.19 הוחלט על הרחבה הדרגתית של המפגשים ע"י הוספת מפגש ביום ה' בסוף שבוע בו הקטינה שוהה עם האם, מהשעה 18:30 עד שעה 20:30 ועל הוספת לינה בימי ו' בסוף שבוע בו הקטינה שוהה עם האב (זאת בנוסף למפגשים בימי ב' משעה 18:30 עד 20:00). בהמשך לדיווחי המומחה בילר כי האם מערימה קשיים ומחבלת בקביעת סדרי המפגשים הטיפוליים, נקבע כי ככל שהאם לא תפעל בהתאם להנחיות המומחה בילר ללא הצדקה עניינית, יהיה עליה לשלם לאב 300 ₪ בגין כל הפרה.

10.ביום 11.4.19 ולאחר הגשת תגובות הצדדים, ניתנה החלטת ביהמ"ש קמא בבקשת האב מיום 17.3.19, בדבר קיומן של הפרות בזמני השהות ובקשה להפעלת סנקציות על האם – או להעביר משמורת הקטינה באופן זמני לאב. בהחלטתו אימץ ביהמ"ש קמא חלק מהמלצות המומחה בילר והותיר את ההכרעה בנוגע להמלצות נוספות עד לאחר הדיון שהיה קבוע ליום 06.05.19.

11.ביום 06.05.19 התקיים דיון בבימ"ש קמא. האפוטרופא לדין ציינה כי היא מודאגת מהקשרים החברתיים של הקטינה והמליצה לצדדים לפעול בהתאם להנחיות המומחה. האם ביקשה לא ללחוץ על הקטינה, אשר מסרבת לישון אצל האב, וביקשה כי הקטינה תישמע על ידי בית המשפט קמא והסכימה כי האב יביא את הקטינה לשמיעה. האב ציין חמישה מקרים ספציפיים של הפרות של זמני השהות. ב"כ האם ציין כי היו שלוש לינות של הקטינה בבית האב בעקבות החלטת בית המשפט ולאחר מכן הקטינה הפסיקה את הלינה בבית האב. בגמר הדיון החליט השופט קמא על שמיעת הקטינה, וכן עיכב ההחלטות בעניין סנקציות על הפרות עבר ושקילת הרחבת המפגשים, עד לאחר שמיעת הקטינה.

12.ביום 19.05.2019, הגיש המומחה בילר לבימ"ש קמא עדכון חסוי וביקש כי יוותר חסוי ויוצג רק לשופט קמא. בימ"ש קמא נעתר לבקשתו חרף התנגדות האם.

13.ביום 29.05.2019, נשמעה הקטינה בלשכת המותב קמא, בנוכחות עו"ס יח"ס. תוכן המפגש נותר חסוי למעט בקשת הקטינה כי אביה ימנע מלהקליטהּ (איסור זה נקבע כבר בהחלטת בימ"ש קמא מיום 4.7.18).