פס"ד בבקשת רשות על החלטה המוחקת, בשל התנהלות הצדדים, בקשה לסעד זמני – צו מניעה האוסר על המשיב לנהל העסק המשותף

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ה. גורביץ עובדיה) ב-תלה"מ 58862-06-20, מיום 23.05.2021, במסגרתו נמחקה בקשתהּ של המבקשת למתן צו-מניעה זמני וסעדים נלווים.

הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלו:

1. הצדדים מנהלים מאז 24.06.2020, המועד בו הגיש המשיב תביעה רכושית מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973, הליך משפטי, במסגרתו הגיש כל אחד מן הצדדים בקשות רבות, וכפועל-יוצא אף יצאו תחת ידו של בית משפט קמא החלטות רבות.

2. עניינה של בקשת רשות הערעור שבפני נטועה בבקשה שהגישה המבקשת ביום 04.03.2021 לבית משפט קמא, במסגרתה עתרה למתן צו-מניעה זמני ולסעדים נלווים.

בקליפת אגוז אציין, כי ביום 09.09.2015 אושר הסכם-הממון עליו חתמו הצדדים על-ידי בית משפט קמא, וניתן לו תוקף של פסק-דין. במסגרת הסכם-הממון נקבעו בעלות וקניין משותפים של הצדדים בעסק המצוי ברחוב ------ ב--------(להלן: "העסק המשותף").

ביום 20.05.2020, במסגרת י"ס 18470-05-20 קיבל בית משפט קמא את בקשתהּ של המבקשת, נוכח הסכסוך בין הצדדים, והוציא צו-מניעה זמני לשמירת המצב הקיים, וקבע בפסקה 2 להחלטה, כך:

"לפיכך ניתן בזה צו המורה למשיב להימנע בעצמו או באמצעות מי מטעמו, מלבצע כל שינוי במצב בזכויות או במצב הדברים (לרבות מכר או שעבוד של זכויות או רכוש, נטילת התחייבות או הוצאות מלאי שלא באמצעות מכר קימעונאי) ביחס לחברת ------- בע"מ ("החברה"), וביחס לנכס המקרקעין המשמש את החברה המצוי ברחוב -----, ------".

3. כאמור לעיל, הגישה המבקשת ביום 04.03.2021 לבית משפט קמא בקשה למתן צו-מניעה זמני ולסעדים נלווים (להלן: "הבקשה") הואיל ולטענתה במהלך חודש פברואר 2021 נודע לה, כי המשיב פעל לשכירת חנות נוספת ברחוב -------, -------- (להלן: "החנות החדשה"), אשר צמודה לחנות המשמשת את העסק המשותף של הצדדים, תוך הסתרת האמור מן המבקשת.