פס"ד בבקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והתיישנות

לפני ביהמ"ש בקשת המבקש – הנתבע 3, לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, שיהוי ו/או מניעות אחרת, התיישנות.

טענות המבקש

1. המבקש טען בבקשה לסילוק על הסף כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא והשתק עילה וכן בשל שיהוי ומניעות. התביעה הנדונה העוסקת באירועים שאירעו כולם במאה הקודמת, כבר הוגשה בשנת 2000 והינה בגדר חזרה על תביעה שכבר הוגשה. התביעה נדונה והוכרעה לחובת התובעת, בשתי ערכאות.
2. עוד טוען המבקש, כי גם אם ביהמ"ש יימצא לנכון לקבוע כי לא מתקיים מעשה בית דין, עדיין יהיה מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי ו/או מניעות אחרת. הסיבה לכך הינה שכביכול התובעת לא השכילה עד כה להגיש תביעה בעילה שעמדה לרשותה עוד בשנת 2000 ומאז לא התרחש כל אירוע שמנע ממנה את הגשת התביעה. בנוסף, בענייננו לא יכול להיות ספק כי מתקיימים שני התנאים לדחיית תביעה מחמת מניעות שעניינה שיהוי, הראשון, כי השיהוי מבטא ויתורו של התובע על זכותו, השני, כי בעקבות השיהוי הורע מצבו של הנתבע.
3. כמו כן, טוען המבקש, שמאחר שחלפו יותר משבע שנים ממועד אחרון האירועים שבגדר עילת התביעה הנוכחית, ברור כי התביעה התיישנה.
4. לבסוף טוען המבקש, שהתובעת מתעלמת מן העובדה שביהמ"ש המחוזי פסק כי על התובעת לשלם לחברה המרכזית לשקילה (להלן: "חמ"ל") 286,359 ₪. לפיכך, סכום החוב הפסוק של חמ"ל עומד על סך של 866,615 ₪ בלבד ויש לסלק על הסף כל אפשרות לתבוע מעבר לסכום זה.

תשובת המשיבה 

5. המשיבה טענה בתשובה לבקשה כי אין החלטיות בפי הנתבע, האם התביעה דנא נידונה בפני ביהמ"ש במסגרת הליכים נוספים שהיו בין הצדדים והאם יש לסלק את התביעה. חוסר ההחלטיות של הנתבע מעיד על הצורך לבחון את עילת התביעה ולא לסלקה על הסף.
6. לטענת התובעת, טרם מתן פסק הדין לא יכלה התובעת לדרוש את תשלום פסק הדין מאת חמ"ל. רק לאחר שהתברר שאין באפשרות חמ"ל לשלם את תשלום פסק הדין וזאת לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בחנה התובעת את אפשרויותיה המשפטיות לפעול נגד הנתבעים וזאת בגין אי תשלום החוב הפסוק והחלוט.
7. התובעת מבקשת לתבוע את הנתבעים בגין אי יכולת חמ"ל לשלם את פסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש העליון.
8. עילת התביעה מושא תיק זה מעולם לא נידונה על ידי ביהמ"ש שכן עד ליום 29.6.14 לא היה כלל חוב חלוט של חמ"ל לתובעת ומשכך לא היה ניתן לדון בדברים שטרם באו לעולם.
9. ביחס לטענת הנתבע, כי חמ"ל הפסיקה את פעילותה בשנת 2000 או קודם לכן, טוענת התובעת, כי חמ"ל המשיכה את פעילותה הפיננסית לאורך השנים כאשר ביום 5.1.10 רשמה לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ שעבוד על כל הפיקדונות והחשבונות המתנהלים בסניף יהוד.
10. לטענת התובעת, אומנם כב' השופט עמית לא חייב את הנתבעים באופן אישי, אך לא הכריע בגין מעשיהם של הנתבעים, שנעשו משנת 2000 ועד שנת 2014 והם אשר הסבו את מצב הדברים שלא יהיה בידי חמ"ל בסופו של יום לשאת בתשלום פסק הדין מיום 29.6.14 – עילת התביעה מושא התיק שבכותרת.

תגובת המבקש לתשובה