פס"ד בבקשת אם למנותה כאפוט' לענייני רכוש של בנה

מאז פתיחת ההליך בשנת 2017, נדרש בית המשפט פעם נוספת לשאלת זהות האפוטרופוס לענייניו הרכושיים של אדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן – "דרור"). [שמו של האדם שונה לצורך הפרסום]

רקע

1. על מצבו הרפואי ונסיבותיו המורכבות של דרור עמד בית המשפט בהרחבה בהחלטותיו הקודמות. בתמצית ישוב בית המשפט ויציין כי מסלול חייו של דרור נקטע באחת עת עבר תאונה קשה במסגרת עבודתו, ומאיש צעיר ובריא נותר משותק בארבע גפיים, מרותק לכסא גלגלים וללא יכולת דיבור. כיום מתקשר דרור עם סובביו באמצעות תוכנה ההופכת מצמוץ עיניים לאותיות ולמילים.

    

2. מאז התאונה ולאחר שהות ממושכת בבית חולים ושיקום בבית לוינשטיין, הועבר דרור בין מקומות שהייה שונים, ללא יציבות ותוך החלפת גורמי הטיפול בו. תחילה התגורר עם רעייתו דאז וילדיו; בהמשך הועבר לחלופה מוסדית (בית אבות "בית העמק"); לאחר מכן הוצא על ידי האֵם (המבקשת) והועבר לביתה, ובהמשך (החל מחודש 5/22) הוחזר לחלופה מוסדית בה הוא שוהה עד היום- בית גראבסקי (להלן: "המוסד"). בד בבד עם השינויים המרובים במקום שהייתו של דרור, הוא חווה שינוי משפחתי מהותי בעקבות גירושיו מרעייתו, וכן נדרש לניהול מספר הליכים משפטיים – ההליכים בבית משפט זה, הליך הגירושין בביה"ד הרבני, אליו נכרכו ענייני הקטינים והרכוש, וכן הליך נזיקי בעטיה של התאונה שעבר והנזקים שנגרמו לו.

    

3. במהלך השנים האחרונות ניתנו בסוגיה שבמחלוקת שתי החלטות מנומקות, האחת על ידי המותב הקודם ביום 22.9.2020 (להלן: "ההחלטה הראשונה") והשנייה על ידי ביום 19.10.2022 (להלן: "ההחלטה השנייה"). בשתי ההחלטות שניתנו בפרק זמן של כשנתיים, נדחתה בקשת אמו של דרור, המשמשת כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים (להלן: "האם" או "המבקשת"), לשמש גם כאפוטרופא לענייני רכושו, וזאת חרף העובדה שדרור עצמו הביע רצונו המפורש כי בקשת האֵם תתקבל. לפיכך, ומאז שנת 2020 משמש המרכז הישראלי לאפוטרופסות- הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס זמני על ענייניו הרכושיים של דרור (להלן: "העמותה" או "האפוטרופוס לרכוש").

    

4. בהחלטה הראשונה עמד המותב הקודם על נחישותה של האֵם ומסירותה כלפי דרור ומוכנותה לפעול למען מימוש רצונותיו ועל כן מצא לנכון למנותה כאפוטרופא על ענייניו הרפואיים. מנגד, עמד ביהמ"ש על הקושי שבהיענות לבקשת האֵם למנותה כאפוטרופא גם על ענייני הרכוש בציינו כי "בית המשפט סבור שבמישור זה, יתרונותיה של האֵם מהווים חיסרון. נחישותה נדרשת להתיישב עם האמצעים, בשים לב שהאמצעים מוגבלים ומיועדים בין היתר גם למזונות הקטינים. כפי שדווחה העו"ס לס"ד, נחישות האֵם צומחת לא אחת על בסיס רעוע שלא ברורה ההתכנות הכלכלית שלה...". עוד עמד ביהמ"ש על כך שההליך הרכושי בין דרור לבין גרושתו בביה"ד הרבני עודנו מתנהל ואין מקום להעמיד את האֵם בניגוד עניינים "ולהפקיד אותה על עניינים הנוגעים באופן ישיר לסכסוך עם האישה". לפיכך קבע ביהמ"ש בהחלטה הנ"ל כי נחה דעתו "שטובתו של דרור שענייניו הכספיים ינוהלו על ידי מי שאינם מונעים ממניע כלשהו למעט שמירה על זכויותיו של דרור, על מאזן חיובי ועל מסגרת כלכלית חסונה. בית המשפט סבור שראוי להפקיד על ענייניו הכלכליים של דרור, גורם ניטרלי עצמאי שכפוף להוראות בית המשפט ורואה רק את טובתו של דרור בניהול ענייניו הכספיים".

    

5. בהחלטתי השנייה עמדתי תחילה על הגדרת גדר המחלוקת. נקבע, כי הגם שדרור כשיר קוגניטיבית כעולה מחוות דעת המומחה פרופ' פנינג שהוגשו לתיק (ביום 25.7.19 וביום 20.7.20), כל הצדדים לרבות דרור ואמו תמימי דעים כי נוכח מצבו הפיזי והיותו סיעודי באופן מלא, דרור זקוק לאפוטרופוס גם בענייני רכושו מאחר ואינו מסוגל לדאוג לענייניו אלו. משכך, הסוגיה היחידה שבמחלוקת נוגעת לזהות האפוטרופוס ולשאלה האם יש לקבל את בקשתה המחודשת של האֵם, העולה בקנה אחד עם רצונו של דרור ולמנותה כאפוטרופא לענייניו הרכושיים של דרור, תחת מינוי העמותה.