אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בבקשה להצהרה על ידועה בציבור

פס"ד בבקשה להצהרה על ידועה בציבור

תאריך פרסום : 18/06/2017 | גרסת הדפסה

תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
5028-05-16
08/06/2017
בפני השופט:
ארז שני

- נגד -
התובעת:
ק. ש.
עו"ד רפי שדמי
הנתבע:
ע. א. פ.
עו"ד רועי סידי
פסק דין
 

 

ההליך

  1. ביום 02.05.2016 הניחה בפניי התובעת תובענה, לפיה התבקשתי "להצהיר" כי היא היתה ידועתו בציבור של הנתבע, מאוקטובר 2007 ועד לדצמבר 2015, גם לפסוק לה "פיצוי", "דמי הסתגלות" ו"שיקום".

 

  1. אלא ששיעור האגרה שנפרעה (סך 477.00 ₪) בוודאי אינו משקף תביעה כספית או תביעה לפיצוי כלשהו, גם אינו משקף עתירה לסעד הצהרתי השוכנת עם תובענה לפיצוי, לכאורה מן האגרה, יש ללמוד כי אך תביעה אחת לפנינו.

 

  1. קובעת תקנה 100(4) לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), כי בית המשפט לא ידון בתובענה עליה לא שולמה אגרה מספקת.

 

  1. אלא מאי? אם נראה בתובענה (כפי שראו הצדדים), תובענה למזונות משקמים, אין דרך להימנע מלדון בשאלת אפיון יחסי הצדדים.

 

  1. כך או אחרת, התובעת (סעיף 76 לתביעתה), חישבה כי הפער בין הכנסותיה לצרכיה מחייב פסיקת "דמי הסתגלות ופיצוי" בסך 120,000 ₪ לכל שנה, כפול חמש שנים, לאמור סך 600,000 ₪.

 

  1. ואעיר שוב, כי כמצוות הפסיקה (וראה: ע"א 9784/05 עיריית תל-אביב נ' עו"ד גורן {פמ"מ – 12/8/2009}), סכמה התובעת את תביעתה, אך אגרה לא פרעה כמצוות הדין.

 

 

טענות התובעת, בתמצית

  1. לשיטת התובעת גרו הצדדים יחדיו משך שש שנים מתוך שמונה שנות זוגיות, ובשנתיים האחרונות אף ניסו להביא יחדיו ילד לעולם.

           

  1. התובעת טענה כי היתה סמוכה על שולחן הנתבע והוא פרנס אותה כאשתו וביתר שאת לאחר שעזבה עבודתה בשנת 2013 לשיטתה, לצורך טיפולי הפוריות, והכל כשנה וחצי טרם נפרדו הצדדים.

 

  1. התובעת טענה כי נוצרה אצלה "תלות והסתמכות" המצדיק מתן פיצוי, שיאפשר לה להסתגל למציאות החדשה שנכפתה עליה, עם פרידת הצדדים.

 

  1. לבסוף טענה התובעת כי בגיל 43, לאחר שנותרה ללא פרי בטן, כוללות הוצאותיה המשך נשיאה במחצית עלות טיפולים אלו (המחצית השניה ממומנת על-ידי אדם אחר לו חברה על-מנת להביא ילד לעולם), שבעבר נשא בהם הנתבע.

 

טענות הנתבע, בתמצית

  1. הנתבע טען כי הקשר שבין הצדדים לא מוסד במתכוון, היה בלתי הרמוני ואף לא הגיע לכלל כוונה וגמירות דעת לשותפות גורל.

 

  1. הנתבע טען כי חוסר ההרמוניה, פרידה למשך חודש ומחצה בשנת 2010, מסרונים בוטים ששלחה התובעת וכו', יש בהם לבטל כל רמז לרצון לקשירת גורל, ואף טיפולי הפוריות שבוצעו, לא היה להם קשר לרצון לקשור גורל משותף, קל וחומר, כך הסביר שהניתוח שעבר לא נועד להצלחת הפריון, אלא נבע מבעיה רפואית שנתגלתה אצלו.

 

  1. הנתבע טען כי אף שטיפולי הפוריות גררו התחשבנות כספית בין הצדדים, וודאי שהוא לא מימן אותם בלעדית. ואין עורר כי ההחזרים שנבעו מן הטיפולים הועברו על-ידי התובעת אליו.

 

  1. הנתבע טען כי התובעת לא הסתמכה עליו כלכלית, לא כשגרו הצדדים יחדיו וגם לא אחר כך, רוב חייהם יחדיו עבדה התובעת ואף הסתייעה בהוריה והיא אף לא נפגעה כלכלית עקב הפירוד, כדי הזקקות ל"שיקום".

 

  1. הנתבע אף טען כי אין בנמצא בין הצדדים הסכם או הבנה לתשלום דמי שיקום.

 

דיון והכרעה

 

על ה"ידועות בציבור" – טיב יחסי הצדדים

  1. מסתבר שהשאלה מי הוא הידוע בציבור ומה הן זכויותיו (וחובותיו?) הצדיקה בשעתו אפילו כתיבת ספרים (וראה: "הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה, ש. ליפשיץ, תשס"ה - 2005).

 

  1. נאמר ראשית, כי ההגדרה הישנה ולפיה מדובר במי שהציבור חושב שהוא נשוי, אף שאינו כזה בפועל (וראה: ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, נה(1) 12 {פמ"מ – 19/12/1999}), אבד עליה הכלח.

 

  1. אנו יודעים כי זוגות רבים, גם אם אינם מנועים מלהינשא, בין על-פי דין אישי ובין בחו"ל, יהא מינם כאשר יהא, בוחרים לחיות יחדיו ללא הגדרה פורמאלית של נישואין, ואין הציבור בוחש בשאלה מדוע כך בוחרים הם: לשם ההנאה, לשם החברות, לשם הנוחות הכלכלית, ובכלל, לא תמיד מגורי צוותא יוצרים משפחה.

 

  1. בחוק הישראלי אין סטטוס הקרוי ידוע בציבור (וראה: תמ"ש (ת"א) 5194/98 פלונית נ' אלמוני {פמ"מ – 4/8/2002}), ומכאן ספק גמור אם יש מקום להתיר תובענה שכולה בקשת הצהרה בדבר היות שניים ידועים בציבור ללא עתירה נוספת הנובעת מקביעה עובדתית, כי שנים הם ידועים בציבור.

 

  1. יודעים אנו כי לא משך חלוף הזוגיות מוגדר, הוא הקובע (וראה: ת"ע (ת"א) 3696/90 אמיר נ' זגר {פמ"מ – 16/9/1991}). אפילו במקרים נדירים אין חובה על-מנת להיחשב כבן זוג (ידוע בציבור, כפי השם שהשתרש) להתגורר יחדיו (וראה: עע"מ 4614/05 מ"י נ' אורן, סא(1) 211 {פמ"מ – 16/3/2006})).

 

  1. הכיצד אפוא נדע מי ידוע בציבור ומי אינו כזה? שהרי קיום משק בית משותף, נכסים משותפים, פרי בטן וכו' אינם אלא סממנים לקביעה העובדתית (וראה: בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, מז(1) 749 {פמ"מ – 29/3/1993}).

 

  1. סבורני כי עד היום ההגדרה הקולעת מכל צריכה לנבוע מאשר קבע בית המשפט העליון בע"א 6434/00 דנינו נ' מנע, נו(3) 683 (פמ"מ – 14/3/2002), לאמור כי הצדדים התכוונו לקשור גורלם זה בזה ואם תרצה יש להוכיח כי הצדדים התכוונו להקים משפחה ולא הסתפקו בכוונה לחיות לעת עתה זה לצד זה עד שיחליטו אם להתקדם לכיוון של "משפחה" או של פרידה, כמו גם השארת המצב הקיים.

 

  1. פסיקה לא מעטה קבעה בשעתו, כי ההחלטה שמקבלים שניים היכולים להינשא, שלא להינשא, היא החלטה בעלת משמעות שיש בה להפחית מחיובים הדדיים, דהיינו ראיית הצדדים כמי שהסכימו שלא ליטול על עצמם את אותן מחוייבויות שיש לבעל ואשה

 (וראה: ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, נא(1) 337 {פמ"מ – 6/5/1997}).

 

  1. בדרך שונה במקצת ראתה חברתי השופטת (כתארה דאז) מירה דהן אגב תמ"ש (ת"א)

 3028-08-12 ל.ב. נ' א.ג. (פמ"מ – 30/6/2015) את המצב המשפטי, וכך כתבה :

 

"המסגרת המשפטית

                        האם היו הצדדים ידועים בציבור ?

  1. א. ההכרה המשפטית בבני זוג כ"ידועים בציבור" נועדה להשוות את מעמדם של בני זוג החיים יחד כנשואים, למעמדם של בני זוג נשואים.

ע"מ (חי) 264/05 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו], (פס"ד מיום 04.05.06).

המבחנים לקביעת 'ידועים בציבור' מבוססים ברובם על לשון סעיף 55 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, הקובע את זכותם של ה'ידועים בציבור' לירושה על פי דין. הסעיף אינו נוקט במונח "ידועים בציבור" אלא קובע תנאים מפורשים: "חיי משפחה במשק בית משותף".

מנשה שאוה הדין האישי בישראל 695 (מהדורה רביעית, 2001).

 

תנאים אלה אומצו לצורך קביעת 'ידועים בציבור' גם במישור היחסים הפנימיים בין בני הזוג, תוך שנקבע כי אלה תנאים מהותיים ולא ראייתיים גרידא. (ע"א 6434/00 דנינו נ' מנע, פד"י נו (3)683 :

 

"ביטוי זה נתפרש לא אחת על ידי בית משפט זה, והובהר כי הוא כולל שני יסודות : ... חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף. והיסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה... היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאות כספית או סידור עניני אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים"..(ע"א 621/69 ניסים נ.

יוסטר פד"י כד(1) 617 בעמוד 619 ; ע"א 79/83 היועמ"ש נ. שוקרן פד"י לט (2) 690 בעמ' 93-692). הודגש כי "אין המדובר כאן על שני יסודות מנותקים

שאינם משתלבים זה בזה, אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה. לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן, אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר. היינו ככאלה שביטויים בקיום משק בית משותף" (ע"א 107/87 אלון נ. מנדלסון פד"י מג(1) בעמ' 434-433) תנאים אלה הם תנאים מהותיים ואין המדובר בדרישה ראייתית גרידא (ראו גם : א. בן-דרור, הידועה בציבור : נישואין ללא נישואין (מהדורה שלישית, 2000 עמ' 36-33).

                                                שם בעמוד 689.

 

ב.         שני היסודות להוכחת קשר של "ידועים בציבור" – חיי משפחה וניהול משק בית משותף פורשו בפסיקה, כמבחן כפול ומשולב שמטרתו איתור אורח חיים הדומה במהותו לאורח חיים של זוג נשוי ; 'ידועים בציבור' משמעו ידוע בציבור כבעלה ו'ידועה בציבור' כאשתו.

            ראה : ע"מ (חי) 264/05 פלונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו], (פס"ד מיום 4.5.2006).

 

ג.          נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה מן הראוי שתיבחן על פי קרטריונים סובייקטיביים. כלומר – כיצד ראו בני הזוג עצמם את מערכת היחסים ביניהם.

            ראה: ע"א 107/87 אלון נ' מנדלסון פד"י מג(1) 431.

                     ע"א 79/83 היועה"מ לממשלה נ' סוזן שוקרון, פ"ד לט (2) 690.

 

לעניין התנאי "חיי משפחה" – נקבע כי הוא מורכב מחיים אינטימיים, כמו בעל ואישה, המושתתים על יחס של אהבה, מסירות ונאמנות המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו; אורח חיים קבוע, דאגה זה לזו, הבטחת שלומו ובריאותו של השני.

ע"א 235/72 בירנבאום נ' עזבון לוין, פד"י כז (1) 645.

בג"צ 4178/04 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול לערעורים, סב (1) 235.

 

אשר לתנאי "ניהול משק בית משותף" – נקבע כי מדובר בחיי משפחה משותפים, כמקובל בין בעל ואישה הדבקים זה בזה. שיתוף במקום המגורים, בפעולות היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו כפי יכולתו.

 

ראה: ע"א 621   69 נסיס נ' יוסטר, כד(1) 617.

 

עם זאת נקבע כי אין הכרח בשיתוף קנייני בנכסים, וכן יתכן שיהיו לבני הזוג חשבונות בנק נפרדים. הכוונה לקיום כלכלי המושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לקיום צרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום (ע"א 107/87 לעיל, [פורסם בנבו] שם).

 

להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של כוונה לשיתוף רכושי. יש, אפוא, להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני הזוג לניתוק הקשר מאידך גיסא. יש ליתן משק הנכבד לאוטונומית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעיקרון תום- הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת – בין בני הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון (ראו : ש' ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (תשס"ה) 159-157; כן ראו והשוו : רע"א 8256/99  פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, בפיסקאות 23-22...

 

הנה כי כן, ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור."

                        (שם, פסקה 7 לפסק הדין)

 

13 א. 'ידועים בציבור' הינם כאמור בני זוג שהחליטו לקשור גורלם אחד בשני, לקיים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים לכל דבר ועניין.

                       

                        ...

 

יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים ס"ב (1) 235 (פס"ד מיום 13.12.2006) מפי כב' הנשיאה ביניש כדלקמן:

 

"לעיתים, בני-זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם, להבדיל ממקרים בהם העדר הנישואין נוע ממניעות להינשא זה לזו. במקרים אחרים, עשוי הדבר להעיד על ארעיות הקשר או על היותו בלתי מחייב, באופן השולל קיומה של שוונה לשיתוף רכושי. יש, אפוא, להתחשב בכל מקרה ומקרה בטיב הקשר הזוגי, בנסיבותיו ובכוונות המונחות בבסיסו, תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני בני-הזוג למיסוד הקשר הזוגי מחד-גיסא ומידת האפשרות של כל אחד מבני הזוג לניתוק הקשר מאידך-גיסא. יש ליתן משקל נכבד לאוטנומית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת – בין בני-הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון (ראו: ש' לפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (תשס"ה) 159-157 ; כן ראו והשוו : רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, בפיסקאות 22-23 לפסק-דינו של השופט ברק)

 

הנתבע הינו רווק ומדברים הצדדים עולה כי לא הייתה מניעה משפטית כי הצדדים יינשאו, ודומה כי אף לא היתה לצדדים התנגדות עקרונית כלפי מוסד הנישואין הנהוג בישראל (התובעת נישאה בעבר כאמור) ולא נשמעה סיבה עקרונית המהירה אי מיסוד יחסי הצדדים.

           

ניתן לאמר כי העובדה שבני הזוג לא נישאו נעוצה בהעדר רצון ו/או גמירות דעת ו/או כוונה למסד את היחסים באופן פורמלי הדבר מהווה פרמטר נוסף לבחינה קרי, אין המדובר ב"ידועים בציבור תוצרת ישראל" (על ההבחנה שבין ידועים בציבור "אוניברסאליים" לידועים בציבור "תוצרת ישראל" ראה פרופ' שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה בעמודים 101-98 (2005) וכן בע"מ 8500/12 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 20.6.2013).

 

כידוע, כשמדובר בבני זוג המקיימים חיים בצוותא מבלי שמיסדו את הקשר ביניהם מתוך בחירה – ולא בשל היותם מנועים מלהינשא – עובדה זו כשלעצמה עשויה לשלול כוונת שיתוף בנכסים (ראה ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח(1) 433, בעמ' 448-449).

 

ב.         כאמור, בנסיבות המקרה דנן יש בעובדה שהצדדים בחרו שלא לעגן את החיים המשותפים באקט פורמלי של נישואין, כדי להצביע על בחירה להימנע מהמחויבות שטבועה במוסד הנישואין, על השלכותיה הכלכליות והרכושיות.           

 

            מתוך כיבוד אוטונומיית הרצון של הצדדים בעיצוב הקשר, מתחייבת נקודת מוצא לפיה הצדדים במקר דנן לא היו מעוניינים להחיל על עצמם את משטר השיתוף הרכושי של הנישואין, ועל התובעת הטוענת אחרת מוטל נטל כבד."

 

  1. השאלה הניצבת בפני היא איפוא מה טיב אותו "חוזה מכללא" המתקיים בין הצדדים הספציפיים, האם חוזה הוא לקשירת גורל משותף והאם השתקלל חוזה כזה, וכדי שישתקלל, מה טיב גמירות הדעת ששררה בין הצדדים שבפני, שברור שלא נישאו?

 

  1. במנותה את "סממני המשפחה" מעמ' 2 לסיכומיה, טענה התובעת כך:

א.         כ-6 שנים חיו בדירת הנתבע ושמה הופיע אפילו בתצהיר לרשות השידור ועל גבי חשבון ארנונה.

            ב.         בוצע ניסיון יקר עלות להביא ילד לעולם והנתבע אפילו עבר ניתוח לשם כך.

            ג.          הצדדים טסו לחו"ל והיא אפילו טיפלה בבנו של הנתבע.

ד.         קשריה עם משפחת המוצא של הנתבע היו טובים והיא אף קיבלה מהם תכשיטים יקרי ערך.

            ה.         היא אחזה בכרטיס אשראי של הנתבע.

            ו.          היא עבדה ללא שכר בעסקו של הנתבע.

            ז.          נוהל משק בית משותף.

            ח.         קויימו יחסי אישות.

 

  1. מה אין באותו פירוט ? לא הרבה אך לא נטען לקיום חשבון בנק משותף או שיתוף בהכנסות ולא נטען גם לכוונת שיתוף בנכסים. ואומר גם כי מתן כסף או מתן כסף על-ידי הענקת כרטיס אשראי, או הכרות טובה עם משפחת מוצא, עדין אין בה כשלעצמם להעלות את יחסי הצדדים למעלת ידועים בציבור.

 

  1. לכאורה המתואר בסיכומי התובעת כפי שתיארתי לעיל, לא באמת הוכחש ע"י הנתבע.

 

 

  1. כתב הנתבע בסעיפים 5-8 לסיכומיו כך:

"5.       עדות הנתבע לעניין קשר בלתי הרמוני ולא יציב חוזקה וקיבלה תימוכין באמצעות מסרונים שצורפו לתיק (נספח נ/1 לתצהיר הנתבע), אשר הצביעו על קשר לא יציב ומרובה גידופים.  במסגרתם, הודתה התובעת מפורשות שהצדדים "חווים קשיים", כינתה את הנתבע "זיבלון", טענה שהנתבע "כל הזמן ברע" איתה ו"כרגיל כועס ומשתולל", טענה שיש לה "תחושות חזקות" שהנתבע מקיים קשרים מיניים עם אחרות, האשימה אותו שהוא "מתכתב עם מישהי אחרת" ואף הודתה מפורשות שהנתבע ביקש ממנה להיפרד ממנה באופן מתמשך – "אתה בוחר כרגיל להכחיש, להדחיק והפתרון הקל: להיפרד, אני לא חושבת שאתה באמת אוהב ע." הנתבע הבהיר לתובעת במסרון מחודש ספטמבר 2013 – "לצערי אני חוזר ואומר – אנחנו פשוט לא מתאימים. אנחנו מסתדרים רק כשאנחנו רחוקים".

  1. הכחשות התובעת את הקשר הלא הרמוני היו בלתי מהימנות לחלוטין: תחילה טענה התובעת שלא קראה כלל את המסרונים שצורפו לתיק (עמ' 12, שורות 15-16 לפרוט') ואולם מיד לאחר מכן הודתה שקראה אותם והשיבה שאמנם קיללה את הנתבע אבל גם הוא כינה אותה באותם מסרונים (שלא ראתה כביכול!) בגידופים אחרים – עמ' 12, שורה 21 לפרוט'. התובעת אף ניסתה לטעון בסע' 70 לתצהירה שחוסר ההרמוניה נבע מטיפולי הפריה שעברה החל מחודש דצמבר 2013, אבל תשובתה זו הוכחה אף היא כשקרית לאור הודאתה בפרידה בת חודש ומחצה עוד בשנת 2010 ולאור העובדה שהמסרונים בהם מדובר הנם בין היתר מהחודשים יוני וספטמבר 2013, הרבה לפני שהתובעת החלה בטיפולי ההפריה.
  2. טענת התובעת לקשר קרוב בין משפחות המוצא של הצדדים הופרכה, ואביה העיד שפגש את הורי הנתבע בין 2-4 פעמים סה"כ משך כל השנים – ר' עמ' 3, שורה 26 לפרוט'.
  3. טענת התובעת לשיפוץ שנערך בדירת הנתבע לצורך מגוריה בדירה לא הוכחה בבדל ראיה והנתבע הבהיר בס' 11 לתצהירו כי להד"ם וכי הדירה שופצה בכלל בעת שהצדדים היו פרודים בשנת 2010 (פרידה בה הודתה התובעת בחקירתה – ר' עמ' 10, שורות 2-3 לפרוט')".

 

 

  1. אלא שיודעים אנו, כי קשר משפחתי זוגי אפילו אגב כוונת שיתוף אינו מחייב יחסים הרמוניים במיוחד (וראה: בג"צ 8214/07 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 22/7/2010}), ומשכו של הקשר הספציפי בכאן ארוך דיו (למרות פרידה של כחודש וחצי) כדי שאראה בו כשלעצמו עניין משמעותי ולא רומן "סתם".

 

  1. היות קשר בבחינת קשר רציני ולא "רומן סתם" עדין אינו הופך את הקשר לידועות בציבור. שהרי יכולת לומר, כי השנים נקשרו לאהבה, אולי סוערת, התובעת גרה בבית הנתבע, נהנתה ממגורים ומתן דמי מחיה, צברה לעצמה את כספה ואף את מתנות ההורים והכיצד תלמד על גמירות דעת לקשירת גורל "בלתי הפיכה" כלשון התובעת.

 

  1. עניין זה הופך את הסכמת הצדדים לנסות ולהביא ילד לעולם לחשובה ומכרעת.

 

  1. בסעיפים 15 ו-16 לסיכומיו ובדין כתב הנתבע כך:

"15.      הנתבע יטען לעניין זה כי הלכה פסוקה הנה שיש לנקוט משנה זהירות טרם הכרזה על בני זוג כ"ידועים בציבור", שכן הכרה שכזו עלולה לחטוא לכוונתם של מי מבני הזוג, אשר ביקש באמצעות אי מיסוד הקשר הזוגי להימנע מקיום מחויבות משפטית – חוזית כלפי משנהו (ר' פסק דינה של כב' השופטת י.וילנר בעמ"ש (חיפה) 1714-09-13, פורסם בנבו).  באותו פסק דין נפסק כי הכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" נועדה להקנות לבני זוג מעמד של בני זוג נשואים בהתייחס לחובות וזכויות המוטלות עליהם, הן במישור היחסים הפנימיים והן במישור היחסים החיצוניים. לפיכך, יהיה מקום להכרה משפטית שכזו רק במידה שיוכח שבני הזוג התכוונו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מכלול החובות והזכויות של דיני הנישואין והגירושין, כגון שיתוף בנכסים, זכויות פנסיה, תשלום מזונות, זכויות ירושה, וכיו"ב.  לצורך כך, יש להוכיח כי נרקם "הסכם שותפות" שתכליתו – מבחינת שני בני הזוג גם יחד – שיתוף בחייהם של בני הזוג והחלת חובות וזכויות כשל בני זוג נשואים.

כן ר' לעניין זה ע"א 9755/04 ביטון נגד קצין התגמולים, פורסם בנבו, עמ"ש (חיפה) 418-12-08, פורסם בנבו, עמ"ש (מרכז) 36971-03-11, טרם פורסם, תמ"ש (ת"א) 13409-12-12, פורסם בנבו, כאשר הלכה פסוקה הנה כי יש להיזהר מלהטיל על בני זוג שרצו לחיות בזוגיות מחויבויות משפטיות מרחיקות לכת.

  1. זאת ודאי שלא הוכח בנדוננו, ולפיכך אין מקום להצהיר על הצדדים בעל "ידועים בציבור" ללא תכלית ולצורך "הצהרה" בלבד".

 

  1. אלא שאת ליבת טיעונו יש לראות דווקא בסעיפים 9-13 לסיכומיו שם טען:

"

 

"

  1. משמעות הטענה היא כי השניים חיו יחדיו, עיתים לשם ההנאה, עיתים נפרדו או רבו ומבחינת התובעת חשוב היה יותר הילד ופחות חשוב מי אביו.

 

  1. העידה התובעת אגב חקירתה הנגדית ביום 12.01.2017, מעמוד 6, בין השאר כך:

 

"המשך חקירה

ש.        אני מפנה אותך לסעיף 81(טז) לתצהירך, כתבת טיפולי פוריות, מדובר על טיפולי פוריות שעשית עם הנתבע, או תשלום בגין טיפולי פוריות לאחר הפירוד מהנתבע?

ת.         לאחר הפירוד מהנתבע.

ש.        מי הגבר שעובר איתך את התהליך של טיפולי הפוריות?

 

עו"ד שדמי:

אני לא חושב שזה רלוונטי.

 

המשך חקירה

ש.        לבית-המשפט: התביעה היא מעין תביעת מזונות לתקופה קצובה, למה לדעתך הנתבע צריך לשלם טיפולי פוריות כדי שיבוא ילד לעולם לך ולפלוני?

ת.        בתקופה שעברתי טיפולי פוריות, את כל כספי הביטוח העברתי לנתבע ולצערי, כרגע אין לי כספים לממן את זה. אני חושבת שבאיזשהו מקום חשבתי שאהיה עם הנתבע ואעשה איתו ילד.

ש.        לבית-המשפט: אבל זה לא צלח עם הנתבע. למה גבר אחר צריך לממן את טיפולי הפוריות? מה ההגינות בזה? מדוע הנתבע צריך לשלם על האושר שיהיה לך ולפלוני?

ת.         כרגע אלה ההוצאות שלי. לאור המצב, יש אחריות גם לנתבע בסיטואציה. 

ש.        לבית-המשפט: לטיפולי פוריות שלא צלחו?

ת.         לכל הסיטואציה וכרגע אני בטיפולי פוריות, כן.

ש.         אני מפנה אותך לרכיב המדור (81א), את נוקבת בסכום מהותי – 5,000 ₪ וצירפת נספח 24 לתצהירך – חוזה השכירות. תאשרי כי את עזבת את דירתו של הנתבע ביום 22.12.15.

ת.         נכון.

ש.         תאשרי כי חוזה השכירות נחתם ביום 23.01.2016.

ת.         נכון.

ש.         אני אומר לך שהחוזה הזה, במילים עדינות לא היה ולא נברא ובמילים פחות עדינות, הוא פיקטיבי. אבקש כי תציגי לי בתדפיסי חשבון הבנק שצירפת לתצהירך, כיצד הוצאה של דמי שכירות.

ת.         כיוון שאנו עוברים יחד טיפולי פוריות, אז אנו מקזזים את טיפולי הפוריות שאני משלמת ובנוסף יש הוראת קבע בסך 1,500 ₪, יש חודשים שיותר.  כשאני אומרת אנחנו, זה לא אני והנתבע.

ש.         זאת אומרת, משכיר הנכס, לפי נספח 24 הוא הגבר איתו את עושה טיפולי פוריות?

ת.         נכון.

ש.         מר א. ש.?

ת.         נכון.

ש.         חוזה השכירות שהגשת לבית-המשפט וזה בית-משפט שמאוד מקפיד על תום לב, זה הסכם שכירות שאת מסכימה עם כל מילה שלו?

ת.         בהחלט.

ש.         ועומדת מאחוריו?

ת.         כן.

ש.         אני מפנה אותך לסעיף 4.2 לחוזה השכירות, בסעיף אתם נוקבים בתניה כדלקמן: "במועד החתימה על הסכם זה יפקיד השוכר בידיו של המשכיר 12 שיקים ע"ס 5,000 ₪ כל אחד, עבור כל חודש שכירות לכל שנת השכירות הראשונה". האם הפקדת שיקים כאלה?

ת.         לא. העברתי לו את הכספים בצורה אחרת.

ש.         איך העברת לו את הכספים?

ת.         טיפולי הפוריות עלו לי 8,000 ₪ ולפעמים 15,000 ₪ בחודש, אותם אני שילמתי ואילו א. הוא המשכיר ולכן התקזזנו תמורת טיפולי הפוריות. בנוסף, כדי להשלים את ה- 5,000 ₪ שכר דירה שילמתי לו הוצאות נוספות כדי שזה יהיה שווה ערך ל- 5,000 ₪ בדיוק.

ש.         אז את חוזרת בך שמה שכתוב בחוזה השכירות, יש דברים שהשתנו בהתנהגות?

ת.         השתנו, כי התחלנו טיפולי פוריות.

ש.         מדוע כל מה שסיפרת עכשיו אינו מופיע בתצהירך? התצהיר הוגש ביום 27.10.16 וחוזה השכירות נחתם בינואר 2016, אז מדוע זה לא נכתב בתצהיר? היו 10 חודשים לכתוב את זה.

ת.         לא שמתי לב לזה. אם הייתי מודעת לזה, הייתי מתקנת. חד משמעית הכספים עוברים אליו בצורה אחרת."

 

  1. במילים אחרות, אך עזבה התובעת והנה נמצא לה מדור אצל אחר אשר הסכים לעבור עמה טיפולי פוריות ולהביא עמה ילד לעולם.

 

  1. מובן מאליו שאני מכבד וחש אמפתיה לרצונה של התובעת להפוך אם. מדובר בחלום אנושי ובזכות אנושית מן המעלה הראשונה, וברור לי גם השעון הביולוגי המתקתק, ואולם האם יכול אני, בהינתן האמור לעיל, לומר כי הצדדים שבפני גמרו אומר להקים משפחה שמא אפילו טיפולי הפוריות אין בהם להעיד על כוונה להקים משפחה כפי שטוען הנתבע, שהרי גם הסכמה להרות אינה מביאה בהכרח למסקנה של יחסי ידועים בציבור, ודוגמאות לא חסר.

 

  1. על-מנת שאוכל לקבוע מהו טיב אותו חוזה מכללא שכרתו הצדדים ביניהם אגב מגוריהם המשותפים, אומר כי מסכים אני שחוזה מכללא כלשהו ודאי נכרת ביניהם (על ריבוי גווני החוזה המשפחתי ראה: רע"א 6854/00 היועמ"ש נ' זמר {פמ"מ – 2/7/2003}).

 

  1. חוזה נכרת כמובן בהצעה וקיבול (וראה: ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 14/7/2004}). ההצעה והקיבול צריכים כמובן למפגש רצונות והסכמה להתקשרות, עניין המכונה בפי המשפטנים "גמירות דעת".

 

  1. גמירות הדעת צריכה כמובן להיות משותפת לשני הצדדים ואין די בכך שצד אחד מייצר לעצמו טענת הסתמכות או תנאים בהם לא שיתף את חברו (וראה: ת"א (ת"א) 50152-10-12 פרחי נ' בן מנחם {פמ"מ – 20/7/2016}).

 

  1. בהסכם שבעל-פה קשה כמובן יותר להוכיח מה הוסכם, אך נראה שאין מחלוקת כי הוסכם בין הצדדים שבפניי, כי:

 

            א.         התובעת תגור בדירת הנתבע כברת רשות ללא תמורה, כל עוד יחפוץ בכך הנתבע.

ב.         הצדדים ישתפו פעולה בהבאת ילד לעולם, למרות חוסר רצונו של הנתבע בילד נוסף.

ג.          התובע יממן יותר או פחות, לפחות חלק מצרכי התובעת.

ד.         הצדדים ישהו ויגורו יחדיו, יטוסו לחו"ל, ינכחו בחיי בנו של הנתבע ועוד.

ה.         לא יפתח ויקויים חשבון בנק או נכסים משותפים.

ו.          מימון טיפולי הפוריות ייעשה על-ידי הנתבע והוא יקבל כל החזר המגיע לתובעת מכל גוף עבור המימון.

 

  1. האם ניתן לראות בכל הנ"ל רצון שכשל להקמת משפחה מסוג כזה או אחר? דומני שהתשובה בכן. האם הגיעו הדברים לכלל גמירות דעת של שותפות גורל? סבור אני שהתשובה היא בלאו, לאמור כי בכל עת נשמרה מערכת היחסים בין הצדדים כמוכנה ל"פירוק מהיר", מבלי שהצדדים יגיעו לכלל גמירות דעת לעניין היות הקשר בבחינת מה שהתובעת כינתה "בלתי הפיך".

 

  1. ואומר כי בישראל של המאה ה- 21 קיימים אנשים רבים המשתפים פעולה לשם הורות וללא גמירות דעת או ציפיה כי חייהם יחדיו יארכו או אפילו יתחילו.

 

  1. אתקדם מכאן ואומר כי משקיבלתי את הטענה ולפיה לקביעת מעמד של "ידוע בציבור" אין ערך כשלעצמו, אלא מדובר בעניין ראייתי לצורך בחינת קיום זכויות נלוות שהוכרו בפסיקה, אזי אומר כי בהינתן כל הנ"ל, כי אין אני מוכן ליתן את הצו ההצהרתי כמבוקש אך מוכן אני להמשיך ולבחון האם הזכאית התובעת לדמי הסתגלות, פיצוי או שיקום תוך ראייתה כשותפה לתא זוגי, או במילים אחרות, ראיית התובעת אולי כידועה בציבור של הנתבע משך הזמן בו חלקו קורת גג משותפת, ידועה בציבור שספק גמור אם היתה כוונה לשיתוף כלכלי עמה או גמירות דעת באשר לקיום התחייבות כלשהי כלפיה, אם תרצה ידועות בציבור מוחלשת שאינה נושאת עימה זכויות מובנות מאליהן.

            לשון אחר, את התביעה לסעד הצהרתי כפי שנוסחה, דוחה אני.

 

פיצוי – בעבור מה

  1. פיצוי הוא כמובן דרך כלל השבת מצב לקדמותו (וראה: רע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, נה(5) 510 {פמ"מ – 14/8/2001}), כאשר אין צורך וסיבה לעשות בו שימוש על-מנת להביא שאט נפש מהתנגדות קלוקלת (על פיצוי מוגבר או עונשי ראה: ע"א 4576/08 בן צבי נ' היס {פמ"מ – 7/7/2011}).

 

  1. הפיצוי המובהק הוא צאצא של דיני הנזיקין, אפילו כששמו הפרטי הוא הוצאות משפט (וראה: ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח, סא(3) 310 {פמ"מ – 16/10/2006)), אלא שהתביעה שבפניי לא נוסחה כתובענה נזיקית, גם לא טענה והפנתה לעוולה כלשהי המוכרת בדין.

 

  1. נותרנו, אפוא, עם שאלת הפיצוי הנקוב בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).

 

  1. הפסיקה אשר עסקה במזונות משקמים, מזונות הסתגלות וכו', שאבה את הנורמה מ"דיני חוזים" ואף השתמשה בביטוי "חוזה אזרחי" (וראה: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 5/11/2015}).

 

  1. אלא שגם חוזה מכללא, חוזה הוא והנטל על התובעת, בבחינת המוציא מחברו, להוכיח לפחות קיום תניה בחוזה המבטיחה לה תשלום מזונות משקמים, דמי הסתגלות, פיצוי על סיום הקשר ולו כדי שתוכל לטעון שהסתמכה עליה.

 

  1. פרידה כשלעצמה, אפילו בנסיבות חסרות מוסר (בגידה) אינה כמובן הפרת חוזה המזכה בפיצוי (וראה: ע"א 8489/12 פלוני נ' פלוני {פמ"מ – 29/10/2013}).

 

  1. מדוע אפוא זכאית התובעת ל"פיצוי", שהרי לא נטען ל"הפרה" כלשהי מצד הנתבע, ורצון לסיים קשר זוגי אינו "הפרה".

 

  1. דין "זעקת הפיצוי" להידחות, ומכאן שהשאלה היחידה הנותרת היא, האם זכאית התובעת למזונות אזרחיים או למזונות משקמים, או ל"דמי הסתגלות".

 

"דמי הסתגלות"?

  1. אני מניח כי יודעים אנו למה מתכוונים אנשי דיני העבודה, באמרם דמי הסתגלות, אלא שלהיות בן זוג אינו מעמד היוצר יחסי עובד ומעביד, אף לא יחסי סוכן.

 

  1. הכוונה היא כמובן, בכאן, באותו מישור בו מתקיימים המזונות המשקמים, לאמור מושג אשר נשאב מתחושת צדק, שמטרתו לאפשר לבן זוג חלש כלכלית להסתגל לצורך לקיים עצמו לאחר הפרידה ולאחר סמיכתו בעבר, באופן מלא או חלקי, על שולחנו של בן הזוג האחר.

 

  1. נזכרתי במאמר קצר וממצה שכתבה בשעתו עורכת הדין ליטל יעקוביץ-דראי ואשר הטיב לתאר את שאמרתי לעיל.

 

  1. וכך, בין השאר כתבה עורכת הדין הנכבדת מפי הפסיקה:

 

"זכאות ידועים בציבור למזונות אזרחיים – דמי שיקום

הפסיקה שדנה בשאלת זכותם של ידועים בציבור ב"מזונות" עברה גלגולים שונים. בתחילה פסקו בתי המשפט מזונות לידוע/ה בציבור על בסיס "הסכמים בין בני הזוג" ולמעשה חייבו קיומו של הסכם מפורש בין הצדדים. (ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ פ"ד כ (3) 244, (1966)). פסיקה מאוחרת יותר אפשרה חיוב במזונות לידועה בציבור שנעזבה על ידי בן זוגה באופן חד צדדי, גם על פי הסכם "מכללא" שנלמד מהתנהגות הצדדים והנסיבות הספציפיות של כל מקרה.- (ע"א 805/82 ורסנו נ כהן פ"ד לז (1) 529, (1983), ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית פ"ד נה (1), 12.


ללא ספק ההתפתחות ההלכתית החשובה נעשתה בפסק דינו של כב' הנשיא (כתוארו אז) ברק ברע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פ"ד נ"ח (2) 213, (2003), בו נטבע המושג של "מזונות אזרחיים". בפסק דינו של השופט ברק נקבע כי בהעדר הסכם מזונות מפורש, הזכות למזונות אזרחיים תקבע על פי דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב יהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות.


אמנם פסק הדין ברע"א 8256/99 עסק בנישואין אזרחיים, אך הנשיא ברק השווה בין חבות זו לחבותם של ידועים בציבור "במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור."


עוד הסביר הנשיא ברק, כי מטרת המזונות האזרחיים, לאפשר שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. בהמשך לפסיקה זו, קיבלו ערכאות נמוכות יותר את האפשרות העקרונית לפסוק דמי שיקום לידועים בציבור, או כפי שכונו "מזונות משקמים" ולעיתים מכונים בטעות "מזונות לידועה בציבור".


מה התנאים?

 

התנאי להחלת ה'קונסטרוקציה החוזית', הינו כי בן זוג אחד פיתח תלות בבן הזוג האחר באופן שבו קיימת הסתמכות בן הזוג על כך כי בן הזוג האחר יתמוך בו ויפרנס אותו.

לא אחת קורה כי בן זוג אחד מקדיש את כל כולו לטובת הבית מתוך הסתמכותו כי בן הזוג האחר ישמש עבורו משענת כלכלית. בתי המשפט קבעו כי הסתמכות זו היא לב לבה של קביעת דמי השיקום, מאחר ולא ניתן לגדוע בבת אחת הסתמכות של צד אחד על צד שני כאשר ההסתמכות היא בתום לב.


בתי המשפט קבעו כי לא ניתן "לכרות מטה לחמו וקיומו" של בן הזוג המסתמך, רק משום שהצד השני אינו מעוניין עוד בחיים משותפים ויש לאפשר תקופת זמן סבירה להליכי פירוד בין בני זוג וכדברי כב' השופט פ. שטרק: "המטרה היא לייצר טבעת הצלה עד לרגע שמגיעים לחוף מבטחים".


ברור כי העקרונות שלעיל, חלים באופן הדדי על שני בני זוג, כאשר שיקולים של הגינות והגנה על הצד החלש במקרים בהם קיים פער כלכלי ביניהם, כמו גם עקרון השוויון, הם אלו שיצדיקו פסיקת מזונות.


אז מי זכאי למזונות? רק נשים או גם גברים?


פסיקת דמי השיקום "מזונות לידועים בציבור" אינה תלוית מגדר. יש ופער הכוחות יהא לטובת הגבר שיזכה בדמי השיקום ויש שהפער יהא לטובת האישה ויש אף אפשרות שהפער יתקיים גם בין בני זוג חד מיניים.


ביהמ"ש יבחן בכל מקרה את דפוס היחסים הספציפיים שלפניו ויבדוק בין היתר את מידת התלות ההדדית, את ההסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים, את פרק הזמן בו מתקיימת הזוגיות, קיומם של ילדים משותפים וכיוצ"ב. בהתאם לנסיבות כל מקרה ייקבע האם יש מקום לחיוב ב"מזונות", מה יהיה גובה החיוב ומשך הזמן לחיוב.


ומה נקבע בפסיקה?


אסקור עבורכם מספר פסקי דין שבהם נפסקו מזונות משקמים/ אזרחיים לידועים בציבור:

בפסק דינה של כב' השופטת גליק מהעת האחרונה (תמ"ש (ת"א) 33988-05-10 ש.מ. נ' מ.ס. [פורסם בנבו]) סקרה השופטת את התפתחות הסוגיה וחייבה את הנתבע במזונות אזרחיים של בת זוגו בסך 10,000 ש"ח לחודש, ולמשך 5 שנים מיום הגשת התביעה וזאת לאחר שנקבע כי בנסיבות חייהם של התובעת והנתבע נראה שאכן התקיימה תלות כלכלית בין התובעת לנתבע והיא תלויה בנתבע שבעתיים, כשהיא תשושת-נפש, זקנה, חולה באלצהיימר, סובלת משברים ומגידול סרטני וזקוקה לעזרה סיעודית 24 שעות ביממה.


בפסק דינו של כב' השופט שטרק (תמש 47680/06 פ.א. נ' ק.פ (5.4.09) [פורסם בנבו]) נפסקו לתובעת 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה. ביהמ"ש השווה בין דמי ההסתגלות (לשיקומה של התובעת) לבין הדמיון לדמי אבטלה/פיצוי פיטורין לעובד אשר פוטר באופן פתאומי. אגב, בערעור על פסק הדין (ע"מ 1079/09 ק.פ נ' פ.א (לא פורסם)), נשארו על כנם עקרונות פסק הדין ובדרך פשרה נקבע כי תשלום דמי ההסתגלות ישולמו במשך 24 חודשים.

בפסק דינו של השופט אייזנברג (תמ"ש (חי') 12818-08-11‏‏ ר. ד נ' ח.ר [פורסם בנבו]) פסק ביהמ"ש לענייני משפחה מזונות זמנים למבקש – הידוע בציבור של המשיבה, על בסיס הנסיבות המיוחדות של הצדדים שם. הצדדים נשוא פסק הדין ניהלו מערכת יחסים זוגית מאז שנת 1997. המבקש גרוש, בן 64. המשיבה אלמנה, בת 76.


המבקש היה מובטל מעבודה, מחוסר הכנסות ושקוע בחובות וסמוך על שולחנה של המשיבה, תוך שהוא מתגורר בביתה ומתקיים מהכנסותיה. אשר על כן נקבע, כי כל עוד מתגוררים הצדדים תחת קורת גג אחת תמשיך המשיבה לשאת בכל הוצאות אחזקת דירת המגורים: לרבות חשמל, מים, ארנונה, טלפון, גז, כבלים, אינטרנט וועד בית.


בנוסף להוצאות אלו נקבע כי המשיבה תישא במזונות המבקש בסך של 2,000 ₪ לחודש וזאת עד החלטה אחרת, על מנת לאפשר קיומו של המבקש, שלאורך שנות החיים המשותפות היה תלוי למחייתו במשיבה.


מתי לא יקבלו ידועים בציבור מזונות?


לצד הפסיקה המחייבת בתשלום מזונות משקמים/ דמי הסתגלות/ מזונות אזרחיים, ישנה גם פסיקה הדוחה את התביעות המוגשות למזונות משקמים לידועים בציבור:


בפסק דינו של כב' השופט פיליפ מרכוס (תמש (י-ם) 9270/07 ‏ ‏ נ. ג. פ נ' ד. נ. ) נקבע כי יש להיזהר בפסיקה זמנית של דמי שיקום ויש להימנע מפסיקה של סכומים בהליך זמני טרם בירור ההליך גם במקרים קיצוניים של העדר הכנסה.

בפסק דינו של כב' השופט ג'יוסי (תמש (נצ') 3281-01-09‏ ‏ ר.ט נ' ק.ל.ק [פורסם בנבו] מיום 26.9.11) נדחתה תביעת התובעת למזונות כידועה בציבור וזאת מהטעם כי ההלכה המשפטית היא כי גם כאשר מדובר בידועים בציבור, מזונות לאחר הפירוד דורשים הסכם מפורש כדי להעמיד את זכותה של בת הזוג. במקרה זה לא הוכח כי נכרת הסכם כזה, שבו התחייב הנתבע לשאת במזונות התובעת אם יסתיים הקשר ביניהם, מה גם כי במקרה זה לא נמצא כי התובעת זקוקה לשיקום.

בפסק דינו של כב' השופט גורביץ (תמש (נצ') 41947-07-10‏ ‏ ר.ח נ' י.ב.ע [פורסם בנבו] מיום 17.7.2011) נפסק כי מטרת המזונות המוענקים לידועה בציבור הינה לאפשר לבן הזוג הנעזב להסתגל למצב ולהביאו לכך שיוכל לתמוך בעצמו. המזונות ניתנים לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד, ולא לכל החיים, כדי להסדיר את החיים שלאחר הפירוד על מנת שבן הזוג הנעזב יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו.


ביהמ"ש קבע כי אין מקום לפסוק למבקשת מזונות שכן לא הוכחו הצרכים שנתבקשו, לא הוכח כי המבקשת ננטשה ע"י המשיב, מצבה הבריאותי תקין והיוזמה לעזיבת הבית באה מצידה והיא אף פתחה פרק חדש של זוגיות בחייה והינה בעלת קריירה תעסוקתית. לפיכך, בהעדר הוכחה לנזקקות נדחתה הבקשה למזונות משקמים.


בפסק דינו של כב' השופט סילמן (תמש (קריות) 1180/08 פלונית נ' פלוני (2011) (פורסם בנבו)) נפסק כי אין מקום להליך תביעת המזונות המשקמים. במקרה זה דובר בתובעת העובדת למחייתה כמשווקת והכנסתה מוערכת על ידה בסך של כ- 4,500 ₪ לחודש. בנוסף בבעלות התובעת נכס מקרקעין בבעלותה, המניב לה הכנסה וניתן להתחשב בכך כי הנכס עצמו מהווה הון עצמי, היכול לשמש כתחליף מזונות או כמקור להפקת פירות.


בפסק דינו של כב' השופט יהורם שקד (תמש (ת"א) 55392-09-11‏ ‏ ש.נ. נ' נ.ר (פורסם בנבו) נדחתה תביעה למזונות משקמים שהגישה אישה כנגד מי שהיה לטענתה בן זוגה. ביהמ"ש בוחן את התנאים לקביעה כי בני זוג הם ידועים וציבור וקובע כי התובעת לא עמדה בנטל זה ומוסיף גם כי גם אם די בכך כדי לדחות את עתירת התובעת לחיוב הנתבע במזונותיה המשקמים, הרי שבפסיקת מזונות אישה מכוח הדין האזרחי, להבדיל מהדין האישי, שומה על ביהמ"ש לבחון את אומד דעת הצדדים, את הציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זה ואת כוונת הסובייקטיבית. כמו כן, המזונות האזרחיים נועדו על מנת להבטיח את רמת חיו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין הצדדים, ומכאן שמם "מזונות משקמים". במקרה זה התביעה למזונות משקמים הוגשה בשיהוי – כשנתיים וארבעה חודשים לאחר הפרידה, ויש גם בכך כדי ללמד על עוצמת טענותיה של התובעת. ביהמ"ש אינו מוצא לנכון לקרוא מתוך יחסיהם של הצדדים חיוב חוזי על פיו יש להשית על הנתבע לשאת במזונות התובעת, בין היתר, נוכח משך הקשר בין הצדדים ואופיו ובשים לב לכך שהנתבע לא זן את התובעת אף בתקופה בה התקיים קשר זוגי ביניהם.

בפסק דינה של כב' השופטת אלה מירז (תמש (חי') 9130-11-08‏ ‏ ש.ק נ' ר.ב.ש (פורסם בנבו) נפסק בין היתר כי מטרת המזונות המוענקים לידוע בציבור היא לאפשר לבן הזוג הנעזב להשתקם, להסתגל למצב החדש ולהגיע למצב שיוכל לתמוך בעצמו. המזונות ניתנים לתקופה סבירה קצרה בסמוך למועד הפירוד, כדי שבן הזוג הנזקק יוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמו. במקרה דנן, התובעת העידה כי מקבלת 1,700 ₪ מביטוח לאומי ובנוסף נפסקו לה מחצית הזכויות בדירה. במצב זה ולאור איזון הזכויות הפנסיוניות וזכאותה של האישה למחצית הדירה ולאור העובדה כי היחסים בין הצדדים תמו, ביהמ"ש סבור כי אין מקום עוד להעניק לתובעת מזונות.


אז מה המסקנה?


אין ספק כי קיים שוני ופער בין הפוסקים ובתי המשפט, אך ככל עניין מתחום דיני המשפחה, נדרשת בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה הקונקרטי, מחד, ובהשקפת העולם של הפוסק בדין, מאידך".

 

  1. אלא שבשונה מכותבת המאמר, תפקידו של בית המשפט הוא להבהיר את הדין ואת הנורמה הנוהגת.

 

  1. אומר, כי החפץ במזונות משקמים צריך להוכיח בשניים:

 

א.         קיום הסכם ממנו ניתן ללמוד דבר קיום זכות למזונות משקמים.

ב.         קיומו של צורך ממשי בפסיקה כאמור.

 

  1. במאמר קצר שפרסמה ברשת, כתבה עורכת הדין הדר' שרון פרילינג בין השאר, כך:

 

"להבדיל ממערכת נישואין, מאופיינת מערכת יחסים של ידועים בציבור באפשרות המיידית לנתק את הקשר. למה הכוונה? כאשר בני זוג נשואים מבקשים להיפרד ולהתגרש, התהליך אורך זמן מסוים, לצורך הסדרת הגירושין ולא ניתן להביא את הקשר לסיומו (ברמה הפורמאלית) באופן מיידי, גם אם צד אחד עוזב את השני בפועל. כך לדוג', אם הבעל יעזוב את הבית, עדיין יהיה מחויב כלפי אשתו בחובות מקשר הנישואין, דוגמת מזונות, שכן הוא עדיין נשוי לה והקשר הפורמאלי טרם הותר. במסגרת יחסים בין ידועים בציבור, אין מסגרת פורמאלית אשר אותה יש להתיר ולמעשה סיום הקשר יכול להיעשות באופן מיידי, ללא תקופת הסתגלות, מרגע שאחד הצדדים קם והולך.

 

נוצרו מצבים בהם אישה היתה תלויה כלכלית בבן זוגה הידוע בציבור, אולם משהוא בחר יום בהיר אחד לקום וללכת, נותרה היא בבת אחת ללא מקורות כלכליים מספקים, שכן נוצר נתק חד ומיידי ביחסים.

 

בתי המשפט נתנו את הדעת למציאות בעייתית זו ונקבע שגם במערכת יחסים בין ידועים בציבור קיימת חובת מזונות בין בני הזוג. להבדיל מחובת המזונות במערכת הנישואין הפורמאלית המושתתת על הדין האישי (ההלכה היהודית כאשר מדובר בבני זוג יהודים, לרבות הכתובה הנחתמת על ידי הבעל בטקס הנישואין הדתי), חובת המזונות במסגרת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור מושתתת על יסודות הסכמיים בין בני הזוג ועל עיקרון תום הלב. בתי המשפט קבעו כי שיקולים של הגינות, הגנה על הצדדים חלשים (על פי רוב האישה) וההסתמכות הכלכלית של הצד החדש במערכת הזוגית על הצד החזק כלכלית בתקופת הקשר, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים לצד החדש, לאחר הפירוד. זאת, בין היתר, נוכח התוצאות הקשות שעלולות להיווצר במערכת יחסים בין ידועים בציבור במצב של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית של הגבר כלפי האישה, עם התערערות היחסים, כאשר התקיים קודם לכן בין בני הזוג דפוס של תלות כלכלית. עוד נקבע כי החיים הזוגיים והאופן בו בני הזוג ניהלו את משאביהם הכלכליים ותמכו הדדית האחד בשני, גם בהיבט הכלכלי, הם שיוצרים הסכם משתמע (דהיינו – אף אם אין הסכם מפורש בין בני הזוג בעניין זה) לתשלום המזונות.

 

בהתאם לגישות אלה, קיימת כיום מגמה בבתי המשפט לענייני משפחה לפסוק מזונות משקמים לבת זוג ידועה בציבור, אשר היתה תלויה כלכלית בבן זוגה, וזאת לתקופה שלאחר הפירוד ביניהם, על מנת למנוע מצב של נתק כלכלי חד ופתאומי, ללא יכולת הסתגלות למציאות החיים החדשה.

 

לאיזה פרק זמן יפסקו על פי רוב המזונות המשקמים? סכום המזונות ומשכם ישתנה ממקרה למקרה, וייקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות. יחד עם זאת, ניתן לומר, כי דפוס היחסים בפועל, משך היחסים, טיבה ואופיה של התלות הכלכלית שנוצרה בין בני הזוג, שאלת קיומם של ילדים משותפים בקשר, הפסדים ורווחים כלכליים שנגרמו לבני הזוג במהלך הקשר (לדוג' פשרות בנושא קריירה ועבודה שבצע צד אחד, לעומת הישגים אליהם הגיע הצד האחר) ישפיעו על קביעת סכום המזונות והתקופה שלגביה יפסקו.

 

דמי המזונות המשקמים יכולים להיפסק כתשלום חודשי לפרק זמן מסוים או כסכום חד פעמי. מטרתם כלשונם – שיקום בן הזוג החלש כלכלית ומתן אפשרות לעמוד על הרגליים לאחר התלות הכלכלית שנוצרה בבן הזוג. אין המדובר בסכומים מאוד גבוהים על פי רוב וכאשר הסכום נפסק באופן חודשי, יהיה זה בדרך כלל לתקופה שאינה ארוכה, בין שנה למספר שנים לאחר הפירוד, בהתאם לנסיבות המקרה, כאמור.

 

מגמה חשובה זו נותנת מענה למסגרת יחסים שהופכת יותר ויותר מקובלת בעידן המודרני ומונעת התנהלות חסרת תום לב בין בני הזוג, אגב הפירוד וניתוק היחסים ביניהם".

 

ההסכם

  1. אומר ראשית, כי טיב יחסי הצדדים תואר היטב ונכונה בסיכומי הנתבע, בסעיפים 1-4 וכך:

 

"

"

  1. אמרתי קודם כי לצורך ראיית השניים כידועים בציבור, אין צורך בהרמוניה טובה במיוחד, אך מערכת יחסים סוערת הכוללת פרידות, העדר רכוש משותף, העדר חשבון בנק משותף, העדר פרי בטן וכו', מקטין מאוד את יכולתה של התובעת לטעון כי "הסתמכה" על מזונות משקמים מכוח אותו הסכם מכללא, הקיים כביכול בין הצדדים.

 

  1. אם בבני זוג נשואים צריך הכופר בזכות מכללא (רכושית או מזונותית) לשאת בנטל ולהוכיח כי לא לכך התכוונו הצדדים, הפוך הדבר בידועים בציבור (וראה: בע"מ 4751/12 אלמוני נ' אלמונית {פמ"מ – 29/8/2013}) על בסיס ההיגיון ולפיו מי שבמתכוון לא "מיסד" בנישואין את הקשר, נתפס כמתכוון להימנע ממחויבות.

 

  1. רכישת מתנות, נסיעות לחוץ לארץ ואפילו טיפולי פוריות אין משמעם הוכחה כי הנתבע התכוון לזון את התובעת לאחר פרידת הצדדים.

 

  1. למעשה, כשקבעתי קודם לכן כי לדעתי בנוי היה הקשר לפירוק מהיר ובכל עת, משמעות קביעתי זו שוללת כל גמירות דעת אצל הנתבע לתשלומי מזונות אישה אזרחיים ובאין גמירות דעת אצל הנתבע, אין הסכם (וראה: ע"א 571/79 מקסים נ' ג'רבי, לז(1) 589 {פמ"מ – 21/2/1983}).

 

  1. נשיאה בצרכי בן זוג על דרך מתן רשות ללא תמורה למגורים, קניית מתנות ומזון היא טבעית ואין ללמוד ממנה גם כוונה לזון את בן הזוג לעת פרידה.

 

  1. הנטל להוכיח וללמד כוונה כזו הוא כמובן על התובעת, כפי נסיבות המקרה שבפניי (וראה: ע"א 1629/11 יצחק נ' וכטר {פמ"מ – 4/11/2012}).

 

  1. סבור אני לא רק כי הנטל לא הורם, אלא ההפך.

 

  1. אין עורר כי התובעת קיבלה גם אגב הקשר מתנות כסף נכבדות מהוריה ושמרתם אצלה, כמו גם את פדות עבודתה. אין עורר כי גם פרידת הצדדים בשעתו לחודש או לשבועות ספורים לא עוררה דרישת דמי קיום מן הנתבע.

 

            היות היחסים סוערים, גרם לצפיה גבוהה לפרידה ולבסוף לא נטען, ולו ברמז, כי הנתבע הבטיח לתובעת דבר מה לעת הפרידה, מעבר להסכמתו לאפשר לה לדור בדירתו עוד מעט קט, עד שתמצא לה מדור.

 

  1. יכולתי לסיים כאן את הדיון בתובענה ואולם, בכבדי את טיעוני הצדדים אומר כי לא השתכנעתי כי לתובעת יש צורך באותם "דמי קיום", לא בשיעור המופרז שנתבע ולא בכלל.

 

היש לתובעת צורך בדמי שיקום?

  1. דמי שיקום אינם מזונות אישה. אלו משולמים לצורך "הסתגלות" ולא על בסיס הכלל של "עולה עמו ואינה יורדת", כנקוב בדין האישי (וראה: תמ"ש (חי') 7282-12-09 פלונית נ' אלמוני {פמ"מ – 29/3/2011}). משכך, לא רמת חיי התובעת לבדה היא הקובעת, אלא צורך ממשי והיקפו.

 

  1. סיפרה התובעת בחקירתה (מעמוד 7), כך:

 

"ש.      אני ממשיך עם סעיף 81 לתצהירך, את מצרפת תדפיסי כרטיסי אשראי שלך לחודשים נובמבר 2015 ועד אוגוסט 2016 וטוענת כי בעצם, הכספים המפורטים בסעיף 81 צריכים להשתקף בתדפיסי כרטיסי האשראי, נכון?

ת.         נכון.

ש.        תפני אותי לסעיף ג' – ארנונה – סך 270 ₪. תראי לי בתדפיסי האשראי מקום אחד בו את יכולה להראות שאת משלמת ארנונה בסך 270 ₪.

ת.         (מעיינת) יש פה גם את הכרטיס האשראי הנוסף?

ש.        יש הכל, כולל הכל.

ת.         (מעיינת ארוכות) במאה אחוז שילמתי מכרטיס האשראי שלי 550 ₪ כל חודשיים.

            (ממשיכה לעיין) זה בוודאות ישנו, אני אמצא הכל, אל תדאג. אני במאה אחוז שילמתי, כך שאין אופציה אחרת. עיריית ת"א, אני רואה תשלום בסך 414 ₪ וזה היה בינואר, זה היה השלמה על הקיזוז עם הדיירת הקודמת (ממשיכה לעיין ארוכות). אין כאן בכלל שאלה, אני משלמת את זה כל פעם. יש עיריית ת"א – סך 541 ₪ בחודש יוני ושילמתי לפני כמה ימים, אוכל להביא את האישור. 

ש.        נעבור לחשמל – כמה את משלמת חשמל, בין החודשים אפריל-אוגוסט 2016?

ת.         (מעיינת) מצאתי בפברואר סך 1,200 ₪.

ש.        ביקשתי אפריל-אוגוסט 2016.

ת.         (מעיינת) יש סך 688 ₪ וזה ביולי אני רואה.         

ש.        זה לחודשיים?

ת.         זה ל- 50 ימים, כן. (מעיינת ארוכות) אני לא מוצאת כרגע יותר.

ש.        לטענתך, את גרה ברחוב ......?

ת.         כן.

ש.        המקום הקבוע בו את עובדת זה ברחוב .....?

ת.         לא, ברחוב......

ש.        נכון שבחודש מרץ או אפריל 2016 רכשת אופניים חשמליים?

ת.         זו היתה הוצאה של א. שאנו מתקזזים עליה.

ש.        רכשת אופניים חשמליים, הם בשימושך?

ת.         אלה אופניים של א., זה אחד מהתשלומים ששילמתי לו, 12 תשלומים לקיזוז.

ש.        אבל האופניים לשימושך?

ת.         לא לשימושי, לא היו מעולם לשימושי והם אצלו.

ש.        את טוענת כי ההוצאה שלך לגבי רכב היא סך 1,100 ₪ לחודש שזה כולל רכב, דלק וכל הדברים. מבין כל תדפיסי האשראי קחי חודש אחד שיש בו לטענתך את רוב התשלומים לגבי הרכב.

ת.         לא בכל חודש יש את כל התשלומים כי ביטוח שילמתי ב- 8 תשלומים, למשל. מדובר ברכב א.... שנת 2012, הביטוח הוא כמעט סך 4,000 ₪.

ש.        לפי כרטיסי האשראי, את ממלאת דלק לא יותר מ- 200 ₪ בחודש.

ת.         אני גם משלמת במזומן.

ש.        מה ההסדר בינך לבין א., הקיזוז עם טיפולי הפוריות והשכירות.

ת.         לא רק טיפולי פוריות. שכר הדירה הוא בסך 5,000 ₪ ואנו מתקזזים על התיקונים שאגב, לא בכל חודש יש תיקונים. יש תיקונים שעולים יותר ויש שפחות. בנוסף אני משתמשת בכרטיס האשראי שלי, בעבורו. משלמת לו את חשבון "יס", שילמתי לו סך 1,200 ₪ ללשכת עורכי הדין ועוד.

ש.        לבית-המשפט: אמרת שהוא לא בן זוגך, אז למה?

ת.        ממש לא. אני תמיד משלמת לרופאים, לטיפולים.

ש.        לבית-המשפט: למה את משלמת במקומו?

ת.        כדי כל חודש לתת לו 1,400 ₪ או 1,000 ₪, החוסר מהטיפולים, אז אנו מתקזזים וזה מגיע ל- 5,000 ₪ בכל חודש.

ש.        לבית-המשפט: הוא אמר לך למה הוא מעדיף ככה?

ת.        תשאל אותו, הוא יהיה פה ביום ראשון. זה פשוט יותר נוח. את הטיפולים אני תמיד משלמת, מעבירים שיקים וכספים שלי, כולל לבתי חולים והכל, שזה בדרך כלל סכומים גבוהים יותר ולפי זה אנו מתקזזים בכל חודש. א. ואני מכירים למעלה מ- 10 שנים וסומכים האחד על השניה מהבחינה הזו. 

ש.        לבית-המשפט: אם נאמר היית נפרדת מהנתבע, היית צריכה לשלם טיפולי פוריות, שכירות ועוד, נכון?

ת.        כנראה שכן. לא בטוח שהייתי עומדת בזה, אבל כן.

ש.        לבית-המשפט: כשהאדון מוותר על שכר דירה כנגד טיפול פוריות, אז יכולנו להגיד שאין לך שכר דירה או טיפולי פוריות.

ת.        יש לי 5,000 ₪ שכ"ד וטיפולים של לפעמים 15,000 ₪.

ש.        לבית-המשפט: א. משתתף בטיפולים האלה?

ת.        בטיפולים הוא משלם 50% בדיוק.

ש.        לבית-המשפט: ומשכך, כשאת תובעת את מלוא עלות הטיפולים,

ת.        אני תובעת 50%, לא את מלוא עלות הטיפולים.

ש.        מדוע את צריכה דירת 3 חדרים? את טוענת כי את בגפך?

ת.         אני מתכננת ילד ושנית, חיפשתי דירה ודירות של 2 חדרים עולות לא פחות מ- 5,500 ₪ ומשכך, הדירה הזו עולה לי 5,000 ₪ וזה פחות מהממוצע והיא 60 מ"ר, אגב.

ש.        זה נכון שהנתבע נתן לך, לפנים משורת הדין אפשרות לחיות בדירה חודש נוסף לאחר נפרדתם?

ת.         הנתבע החליט שהוא רוצה שאצא מהדירה, יום לפני שהייתי בטיפולי פוריות וברור שאני מחכה לתוצאות ואני לא חושבת שזה לפנים משורת הדין. הוא ציפה שאצא עם הדברים לרחוב?

ש.        את אומרת שהסכסוך היה בנובמבר 2015 ויצאת בסוף דצמבר 2015.

ת.         חיכיתי לתשובות שבועיים ומיד יצאתי מהדירה, אחרי פחות מ- 4 שבועות, כן.

ש.        את טוענת שאתם התגוררתם יחד, החל מחודש פברואר 2010,

ת.         נכון.

ש.        תאשרי כי לפני כן אתם נפרדתם.

ת.         מאשרת.

ש.        ותאשרי כי עד יוני 2013 את עבדת ב"......" משך 13 שנים.

ת.         נכון.

ש.        תאשרי כי קיבלת גם דמי אבטלה.

ת.         חד משמעית לא קיבלתי, מעולם לא פניתי ללשכת העבודה.

ש.        היתה לך אפשרות לקבל דמי אבטלה ולא קיבלת?

ת.         התפטרתי,

ש.        אחרי 13 שנה?

ת.         כן, כי החלטתי עם הנתבע יחד שאני מסיימת לעבוד ומתחילה טיפולי פוריות, זו הסיבה שעזבתי.

ש.        לא הגיוני מה שאת אומרת, כי התפטרת, לטענתך, ביוני 2013 והפעם הראשונה שאתם פוגשים את פרופ' מ....., זה בכלל בדצמבר 2013,

ת.         אתה מתבלבל בתאריכים. אתה אומר שעזבתי ביוני 2013 ו- בדצמבר 2013? אז לא, היינו בנובמבר.

ש.        את אומרת שהסיבה היתה החלטה משותפת והחלטתם לקיים טיפולי פוריות. אז יש 5 חודשים הכנה לפגישה עם פרופ' מ.?

ת.         לקחתי 3 חודשים מנוחה, נסענו לחו"ל, חזרנו ולאחר 3 חודשים התחלנו טיפולים.

ש.        העזיבה לא היתה כיוון שהחלטתם להתחיל בטיפולי פוריות?

ת.         חד משמעית כן.

ש.        זה לא עושה היגיון. קיבלת פיצויי פיטורין?

ת.         כן, הפקדתי אותם לחסכון, לחשבון הרשום על שמי.

ש.        בחשבון הזה הנתבע לא שותף?

ת.         נכון.

ש.        ואין לו גם ייפוי כוח.

ת.         נכון.

ש.        ובחשבון הזה את משתמשת לצרכייך?

ת.         נכון. קיבלתי פיצויי פיטורין בסך כ- 100,000 ₪ וזה סגור בביטוח מנהלים, עם הפיצויים סגורים לי מהיום שעזבתי. 

ש.        את יכולה למשוך את זה היום, עם קנס?

ת.         לא יודעת.

ש.        לבית-המשפט: את הסכום הפקדת בביטוח מנהלים שהיה לך קודם?

ת.        ביטוח מנהלים ופיצויים זה מה שקיבלתי כשיצאתי.

ש.        לבית-המשפט: כשעבדת ב....., הפקידו לך לביטוח מנהלים והפיצויים הצטרפו?

ת.        נכון. אני חושבת שקיבלתי משהו כמו 90,000 ₪ פיצויים והיה שם בטח סך של  140,000-150,000 ₪.

ש.        ויש לך את הכסף הזה?

ת.         כן, זו הפנסיה שלי.

ש.        איפה זה מצוין בהרצאת הפרטים ובתביעה?

ת.         זה מצוין, חד משמעית.

ש.        האם נכון שהמשכת לעבוד בשנת 2014 בחברה בשם "......"?

ת.         התחלתי לעבוד שם.

ש.        כמה זמן עבדת שם?

ת.         כחצי שנה. לא, סליחה. התחלתי לעבוד ב"....." ללא תשלום ביוני 2014 וביוני 2015, כחצי שנה עבדתי תמורת תשלום. עבדתי ללא תשלום כי זו חברה של הנתבע.

ש.        זה נכון שעזבת את הדירה ב..... ביום 22.12.15,

ת.         נכון.

ש.        וכבר בסמוך לכך, התחלת לעבוד כבר?

ת.         בוודאי, ידעתי שאני צריכה למצוא עבודה.

ש.        תאשרי שבדצמבר-ינואר כבר מצאת את שתי העבודות.

ת.         כן.

ש.        מה את בהשכלתך?

ת.         יש לי תואר ראשון ב..... ושני ב......

ש.        מדוע לא הגשת בקשה? את טוענת שהיית זקוקה לכסף, להשתקם, מזונות משקמים, פיצויים, קונסטרוקציות, פרופ' ליפשיץ, אז מדוע לא הגשת בקשה למזונות זמניים?

ת.         לא ידעתי שקיימת אפשרות כזו. מהרגע שנפרדתי מהנתבע, לקח לי חודש ומשהו לעכל את העניינים ולאחר מכן פניתי אליו כדי להסדיר את זה בצורה נעימה יותר ולא להגיע לכאן. לאחר הודעה שנשלחה ושיחה עם חבר שלו, פניתי לעורך דין.

ש.        אני מפנה אותך לתדפיסי כרטיס אשראי שלך בחודש אפריל או מרץ,

ת.         איזה מהכרטיסים?

ש.        ".....", חודש אפריל.

ת.         "......" זה סך 4,000 ₪ ששילמתי בעבור אח שלי כשנסע לחו"ל והוא החזיר לי את זה באייפון שעלה לו סך 4,000 ₪. היתה לו בעיה בכרטיס אשראי וזו נסיעה שלו ל......

ש.        באיזה חודש זה היה?

ת.         אמרת, אפריל 2016.

ש.        יש לך גם מנוי ל...... כל חודש?

ת.         כן, כבר 30 שנה.

ש.        ביום 03.02.16 קנית כרטיס בסך 500 ₪.

ת.         אני משערת שזה היה כרטיס זוגי, כנראה שחברה החזירה לי. אני לא יודעת להגיד מה זה. הכל מתקזז, אין שום דבר שאני מקבלת."

 

  1. אומר כי טענת התובעת ולפיה שונה מצבה לרעה עקב הפרידה, אינו מקים לה זכות כלשהי, לא מפני שברור לכל כי כאשר פלוני חדל מלתת לך מכספו אתה מקבל פחות, אלא מפני שאין עוולה ומכיוון שרצון להיפרד אינו עוולה ואינו חוסר הגינות.

 

  1. גובה רמת החיים ממנו נהנתה התובעת עד לפירוד (בהעדר דין אישי הקובע "עולה עימו"), אינו יוצר חיוב לשמר רמת חיים זו. הסתגלות אינה מקבלה על רמת חיים קודמת (וראה: בר"ע (חי') 3198/08 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 15/5/2008}).

 

  1. בהינתן אותה חקירה שציטטתי לעיל, כתב הנתבע ובדין, מסעיף 39 לסיכומיו, בין השאר כך:

 

 

  1. ועוד נכתב מסעיף 53:

 

  1. אכן, דברים כדורבנות ויש בהם כדי להביא לקביעה ולפיה לא הוכיחה התובעת כי היא זקוקה לדמי הסתגלות או שיקום.

 

  1. בטרם נבוא לכלל נעילה, נדרשים אנו לשני נושאים:

 

טיפולי פוריות

  1. הוכח בפניי כי הנתבע מימן בשעתו (ואף גבה החזרי עלות שקיבלה הנתבעת) טיפולי פוריות, אלא שבעשותו כן לא הטיל, ואין הוא מטיל על עצמו חבות, לא לשאת במישרין בעלות טיפולי פריון עם גבר אחר, גם לא בעקיפין, על דרך חישוב אותה עלות בדמי מזונות "משקמים".

 

תום לב והגינות

  1. כתב בשום שכל בא-כוח התובעת, מסעיף 66 לסיכומיו, וכך:

 

 

"

  1. הבאתי את הדברים באריכות, לא רק משום שגם בהם יש תיאור נאמן של הדין החל, אלא על-מנת שאסביר מדוע אין לדברים תחולה לעניין שבכאן.

 

  1. ראשית, אין דומה מצב בו זוג אינו מסתדר, שאז אין כל חוסר תום לב ובוודאי שאין חוסר הגינות בפירוד, למצב בו "נזרק" בן זוג מחייו בלא סיבה סבירה, משל היה כלי אין חפץ.

 

שנית, מזונות הסתגלות אינם מעשה אוטומטי ואין תפקידם ליצור "התעשרות" ללא צורך ממשי.

 

שלישית, "תקופה סבירה" נמדדת כפי נסיבות העניין ומשכה כמשך זמן סביר שיידרש לצד לחזור לנסיבות והכנסות חייו כפי שהיה טרם הקשר. במקרה שלנו אירע הדבר כמעט מיידית.

 

רביעית, מצאתי כי התובעת אינה תלויה כלכלית בנתבע והיא אף מצאה לעצמה סידורים אחרים שאינם מצריכים פסיקת מזונות משקמים.

 

חמישית, היקף הסך הנתבע, כ- 600,000 ₪, מעיד חוסר בתום לב וחוש מידה, למעשה הוא מעיד יותר על רצון לקבל רב ככל הניתן, ותום לב בהתנהגות שכזו אין.

 

שישית, אם עניין לנו בדיני החוזים כפי שהסביר הנשיא ברק וכאמור לעיל, עניין לנו בתום לב חוזי גם בקריטריונים חוזיים אחרים.

לא מצאתי, בנסיבות העניין כי יש לקרוא על הצדדים חוזה המכיל חיוב מזונות.

 

סוף דבר

  1. התובענה נדחית.

 

  1. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך 45,000 ₪.

 

  1. ניתן לפרסם פסק דין זה, ללא כל פרט מזהה אודות הצדדים או אדם אחר.

 

  1. המזכירות תסגור התיק.

 

ניתן היום,  י"ד סיוון תשע"ז, 08 יוני 2017, בהעדר הצדדים.

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ