פנש נ' הרוש

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע לתשלום הסך של 30,000 ₪.

ביום 12/9/08 נחתם בין הצדדים הסכם להתקנת סורגים בביתו של התובע. התובע שילם לנתבע סך של 15,500 ₪ ואילו הנתבע התחייב להתקין סורגים לאחר שעברו גלוון קר. עוד התחייב הנתבע לאחריות מפני חלודה לתקופה של שלוש שנים. לטענת התובע הסורגים החלידו. התובע פנה לנתבע זה ביקר בבית התובע ראה את נזקי החלודה והתחייב לתקן את נזקי החלודה. הנתבע לא מילא אחר הבטחתו. התובע עותר לחייב את הנתבע בהשבת הסך של 15,500 ₪. בתשלום הסך של 5,000 ₪ עבוק פירוק הסורגים הפגומים ובתשלום הסך של 9,500 ₪ בגין עוגמת נפש.

2. הנתבע לא התגונן כנגד התביעה אך התייצב לדיון שנקבע. הנתבע אינו מכחיש את טענות התובע לעניין החלודה ואף הוצגו בפני תמונות המתעדות נזק זה. הנתבע מסביר כי אכן לא נענה לפניות התובע ולא נתן לו את השירות המגיע לו בשל נסיבות אישיות שלו. הנתבע מציין כי הוא מוכן היום לפרק את הסורגים לטפל בחלודה ולצבוע את הסורגים מחדש.

3. התובע אינו מסכים להצעת הנתבע שכן הוא אינו מאמין בו עוד. בנסיבות שהובאו בפני כאשר התובע פנה שוב ושוב לנתבע וזה התעלם מפניותיו זכותו של התובע לסרב לתיקון בדיעבד.

4. משהוכח בפני כי בכל הסורגים קיימת בעיית חלודה אני מקבלת את עתירת התובע לביטול העסקה.

5. התובע לא הוכיח את טענתו לפיה עלות פירוק הסורגים עומדת על 5,500 ₪. לא הוצגה הצעת מחיר ועל כן טענה זו לא הוכחה.

6. התובע זכאי לפיצוי בסך 2,500 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. הפיצוי הנתבע על ידו בסך 9,500 ₪, למעלה ממחצית ממחיר העסקה מוגזם ומופרז בעיני.

7. לאור האמור, על הנתבע לשלם לתובע סך של 18,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"א, 24 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: