פנירי נ' לבן

פסק דין

המשיב הגיש נגד המבקש תביעה כספית לבית המשפט לתביעות קטנות. המבקש הגיש כתב הגנה, אולם לא התייצב לדיון שנקבע. אין המבקש חולק כי קיבל הזמנה כדין לדיון, שנקבע ליום 8.3.11. משלא התייצב, ולאחר שבית משפט קמא ברר כי יש אישור מסירה, נתן בית המשפט פסק דין לטובתו של המשיב. ביום 20.3.11, פנה המבקש לבית המשפט וביקש כי פסק הדין יבוטל. בתצהיר שהגיש בתמיכה לבקשתו טען, כי חלה ביום 6.3.11 והיה בחופשת מחלה עד ליום 10.3.11, וכי בשל מצבו הבריאותי נבצר ממנו להתייצב לדיון. עוד טען בתצהיר, כי "בהיסח הדעת ובתום לב, לא הודעתי לבית המשפט מבעוד מועד על היעדרותי הצפויה מן הדיון". לתצהירו צרף תעודה רפואית, נושאת תאריך 15.3.11, ובה נאמר תחת הכותרת "אבחנה": "observation - patient under observation". ועוד נאמר בה, כי "מומלץ על מנוחה מתאריך 6.3.11 ועד תאריך 10.3.11 ועד בכלל".

בית משפט קמא (כב' השופטת ר' זוכוביצקי), קבע בהחלטתו מיום 22.3.11, כי התעודה הרפואית אינה ערוכה כדין וכי אין זה ברור מאיזו מחלה סובל המבקש, שהרי כל שנקבע בה שה"חולה הינו תחת השגחה". ועוד נאמר בהחלטה, כי התעודה הוצאה ביום 15.3.11, היינו לאחר מועד מתן פסק הדין. המבקש שב ופנה בבקשה לביטול פסק הדין, והפעם צרף לבקשתו תעודה רפואית נושאת תאריך 7.4.11, ובה נכתב כי האבחנה היא "virus infections unspecified". גם הפעם דחה בית משפט קמא את הבקשה, בקובעו כי התעודה אינה ערוכה כדין, וכי כקודמתה, גם היא לא הוצאה לאחר ביקור הנתבע אצל הרופא.

לא מצאתי בנימוקי הבקשה עילה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. המבקש אינו כופר בכך שלא הודיע לבית המשפט מבעוד מועד על כי אינו יכול להתייצב לדיון, על אף שהמחלה תקפה אותו, לדבריו (וגם על פי המסמך הרפואי שצרף), יומיים קודם למועד שנקבע. עיון בתעודה הרפואית הראשונה, אשר כמו חברתה מעידה על עצמה כי אין היא בתוקף "עבור מוסדות משפטיים", היינו, אין היא תעודה ערוכה כדין, אינו מלמד על כל מחלה אשר היה בה כדי למנוע מן המבקש להתייצב לדיון שנקבע מראש. ודאי אין בה כדי להסביר מדוע לא טרח המבקש להודיע מראש כי לא יוכל להתייצב מפאת מחלה. כך גם אין ללמוד ממנה כי המבקש אכן ביקר אצל הרופא סמוך לפרוץ המחלה ולמועד הדיון, כי אם להיפך: התעודה נושאת תאריך 15.3.11. יתרה מזאת, הפער בין שתי התעודות, לעניין האבחנה, אף הוא מעורר תהייה לא קטנה. בעוד שבתעודה שניתנה כ- 10 ימים לאחר פרוץ המחלה הנטענת לא נאמר דבר על מחלה, אלא על "השגחה", מסיבה לא מבוררת, הרי שבתעודה המאוחרת יותר נקבע כי המבקש סבל מזיהום ויראלי כלשהו. ועוד יוער, כי באף לא אחת מן התעודות נאמר כי המבקש סבל מחום גבוה, מסחרחורות ומהקאות, כפי שטען בבקשותיו בפני בית משפט קמא.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות בסכום כולל של 1,000 ₪. סכום זה יועבר למשיב מתוך הערבון שהפקיד המבקש להבטחת הוצאות המשיב. היתרה תוחזר למבקש.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: