פנטה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול צו אסור מנהלי על שימוש ברכב, בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

ביום 7.3.14 לאחר שימוע בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית של רכב המבקשת למשך שלושים יום בגין עבירה של נהיגה בשכרות. נטען כי אחר, מוטי בוטנרו, נהג ברכב בהיותו שיכור כאשר נמצאה כמות אלכוהול של 735 מק"ג בליטר אויר שנשף.

לטענת המבקשת, היא אפשרה לגיסה לעשות שימוש ברכבה ביום חתונתו. ביום החתונה אמור היה השושבין לנהוג ברכב ולהסיע את החתן והכלה ואף פוליסת ביטוח הרכב הורחבה על שמו למשך שלושה ימים. בדיעבד התברר כי אחד החברים האחרים הוא שנהג ונתפס שיכור.

המבקשת אינה טוענת כנגד הראיות ומציינת כי היא אם לשלושה ילדים וזקוקה לרכב בכדי להגיע אל מקום עבודתה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ציינה את כמות האלכוהול הגבוהה, את העובדה כי המבקשת לא צרפה מסמך המעיד כי עשתה ככל יכולתה בכדי למנוע את העבירה או כי הרכב נלקח ממנה ללא רשותה.

על אף והמבקשת לא טענה כנגד הראיות, לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד הנהג. ב"נסיבות המקרה" בגב כתב האישום מפרט השוטר כי הבחין בנהג נוהג ברכב ומתקרב אל עבר המחסום, בבדיקת "נשיפון" נמצאה אינדיקציה לאלכוהול בגופו של הנהג ובבדיקת הנשיפה נמצא ריכוז אלכוהול של 735 מק"ג בליטר אוויר שנשף. הנהג הודה כי שתה שני בקבוקי בירה, ריח אלכוהול חזק נדף מפיו, הוא נכשל במבחני הביצוע והשוטר התרשם כי הנהג נמצא תחת השפעת אלכוהול כבדה.

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי סעיף 57 ב (ג):

"בית משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

הרכב בבעלותה של המבקשת. לטענתה, נתנה אישורה כי השושבין ינהג ברכב. לא מצאתי כי במקרה זה היתה אזהרה מפורשת וברורה כי אסור לאחר לנהוג. אף הטענה לפיה בוטח השושבין בלבד נטענה בעלמא ולא הוצגה כל אסמכתא בעניין זה.

על כך, המקרה אינו עומד בקריטריונים לביטול הודעת איסור השימוש על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

שקלתי היטב את טיעוני המבקשת ואת הצורך שלה ברכב, אך לא מצאתי כי הם מצדיקים ביטול החלטת קצין המשטרה.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

הפגיעה במבקשת בהקשר זה המוגבלת לשלושים יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה, מקום בו לא נעשה די על ידה כדי למנוע ביצועה.

לאור האמור, מצאתי את החלטת הקצין סבירה, אשר על כן הבקשה לביטול איסור שימוש נדחית.

זכות ערר כחוק.