פנחס נ' גינסבורג

פסק דין

בין בעלי הדין נערך חוזה שכירות דירה ביום 14/1/13 שלפיו הנתבעת שכרה דירה מאת התובע תמורת 2,000 ₪ לחודש לתקופה של שנה.

מערכת היחסים בין בעלי הדין הסתבכה והיו הרבה חילוקי דעות ביניהם, אשר הובילו להגשת עתירה על ידי הנתבעת כנגד התובע לצו למניעת הטרדה מאיימת.

בקשה זו הובאה בפני כבוד השופטת עיריה מרדכי, אשר דנה בעניין במעמד שני הצדדים ביום 10/7/13 ולמעשה עפ"י פסק דינה מאותו יום היא אישרה הסדר פשרה בין בעלי הדין שמביא את מערכת היחסים ביניהם עפ"י חוזה השכירות לסיום. אולם לא נחסמה דרכו של התובע להגיש תביעה לנזקיו עקב החזר הדירה לידיו וזו התביעה שבפני.

יאמר מיד, שבכתב התביעה התובע חוזר בפרטי פרטים על טענות שהועלו בפני כבוד השופטת מרדכי, שאין להן כל רלבנטיות לדיון.

למעשה התובע עותר בפועל לקבלת הסכומים הבאים:

1.נזק למזגן – 550 ₪.

2.נזק למקרר – 250 ₪.

3.נזק לארון בגדים – 1,900 ₪.

4.הרכבת סורגים מחוץ לדירה – 2,100 ₪.

5.בניית שער ברזל + מנעולים מחוץ לדירה – 1,300 ₪.

6.מצלמות וידאו מחוץ לחדרה של הנתבעת – 800 ₪.

7.פתיחת שתי סתימות במערכת הביוב – 1,100 ₪.

8.עגמת נפש – 4,000 ₪.

באשר לנזקים לציוד, התובע טוען שהמזגן, המקרר והארון נפגעו כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת והוא נאלץ לתקנם. אותו דין חל על פתיחת שתי סתימות במערכת הביוב לפי 550 ₪ כל אחת.

לטענת התובע, דובר בסתימות שנגרמו מכך שהנתבעת זרקה בתוך הביוב שעווה מנרות שהדליקה במסגרת פעילותה בתחום הקבלה.

באשר להרכבת סורגים, שער ברזל ומצלמת הווידאו, עמדת התובע הייתה שאביזרים אלו הורכבו עפ"י בקשת הנתבעת, אשר לכל הדעות, סבלה מהטרדות מבעלה לשעבר שכנראה גם הגיע לדירה והטריד את הנתבעת.

עפ"י עדותה של הנתבעת וחבר שלה, מר חיים קליין, אין כל ממש בטענות התובע. המזגן במקום ממילא לא עבד והיה במצב ירוד במהלך כל תקופת השכירות ואותו דין חל לגבי המקרר.

הנתבעת הכחישה באופן מוחלט שהנזק לאותם פריטים נגרם על ידה או על ידי מי מטעמה ודובר על נזק מבלאי סביר.

נכון הדבר שבשלב מסוים היא הוטרדה על ידי בעלה לשעבר, ואכן התובע הסכים להתקין את הסורגים והשער, אך הנתבעת לא התחייבה לשלם דבר בעד זה ואין להטיל זאת עליה.