פלמן נ' עבדלראזק ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

התובע טוען כי נסע בכביש 79 לכיוון עוקף קריות, אשר היה בבניה אותה עת. לטענתו הוא עמד ונתן זכות קדימה למספר רכבים. בהמשך החל בנסיעה, השתלב בכביש ולאחר כחמישים מטרים פגע בו רכב נהוג בידי הנתבע 1 מאחור.

לטענת הנתבעת , התובע היה אחראי לתאונה שכן לא נתן לנתבע 1 זכות קדימה.

לדיון לא התייצב הנתבע 1 , אלא התייצבה המבטחת בלבד. נטען כי הנתבע מצוי בחו"ל. לא ראיתי ליתן פסק דין נגד הנתבע רק בשל אי התייצבותו, שכן לדיון התייצבה כאמור המבטחת והיעדרו של הנתבע, פגע בה מבחינה ראייתית. לכן, סברתי שיש מקום להכריע בתביעה לגופה, אף בהיעדרה של עדות נוגדת, עובדה אשר תפעל כמובן לחובת הנתבעים.

שמעתי את התובע והתרשמתי כי יש לחלק את האחריות בתאונה בין שני הנהגים, חרף העובדה שהנתבע לא התייצב להעיד. מעדותו של התובע עולה כי הוא ביקש להשתלב במסלול נסיעה ולכן נתן זכות קדימה למספר רכבים. לאחר שהחל בנסיעתו התרחשה התאונה. התרשמתי כי התובע לא נתן זכות קדימה מספקת לנתבע. התובע הודה כי הבחין בנתבע אשר "בא במהירות טיל...ראיתי אותו בערך 100-150 מטר, אני יודע שהוא היה מספיק רחוק כדי שאוכל להיכנס". די בעדות זו על מנת להסיק כי התובע לא נתן זכות קדימה מספקת. הוא הבחין ברכב הנתבע מגיע במהירות. במצב דברים זה היה עליו לאפשר לו לחצות את הצומת בבטחה ולא להשתלב בנתיב הנסיעה ולגרום להפרעה. לא התרשמתי כי התאונה ארעה מרחק רב לאחר הצומת, מקום בו ניתן לקבוע שנותק הקשר הסיבתי בין התנהגות התובע לקרות התאונה. אדרבא- מדובר בקרבה למקום הצומת (אף לשיטת התובע עצמו) ומכאן שקיים קשר סיבתי בין אי מתן זכות קדימה לקרות התאונה.

מנגד, התרשמתי (ולמצער בהיעדר עדות נוגדת) כי הנתבע נסע במהירות רבה ולא נתן דעתו לדרך בצורה מספקת. התרשמתי כי שילוב מהירותו הגבוהה של הנתבע ותגובתו האיטית, עם התנהגותו של התובע הם שהביאו לקרות התאונה. להערכתי, האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי שני הנהגים בחלקים שווים.

במהלך הדיון הודיעה הנתבעת כי אינה חולקת על הנזק. מכאן שאני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,700 ש"ח וכן 300 ש"ח הוצאות. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום.

יש להמציא לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: