פלייש נ' רימר ואח'

פסק דין

בפני תביעה בגין נזק שנגרם עקב תאונת דרכים כאשר רכבו של התובע היה במצב של חניה. מדובר בתאונה שנגרמה ע"י כך שהנתבע נסע לאחור ופגע ברכבו של התובע.

המחלוקת בין הצדדים אינה בגין אחריות לנזק אלא על גובה הנזק.

הנתבע טוען שהנזק המתואר בכתב התביעה הינו נזק שהיה קיים בעת האירוע.

במהלך הדיון הנתבע הציג בפני ביהמ"ש תמונת רכב התובע שצולמה לפני מספר ימים. ניתן להבחין בתמונה שהפנס הקדמי בצד ימין, אשר מהווה חלק מהנזק שנטען ע"י התובע נמצא במקום והרכב עצמו לא תוקן.

בית משפט עיין בתמונות הנזק וניתן להתרשם שבקצה הימני בפגוש רכב התובע מצויים שפשופים שלטעמי אינם נובעים מהאירוע עצמו. אין בכך כדי לשלול הזזת הפגוש מהמקום, דבר אשר היה מחייב תיקון עקב המגע בין רכב הנתבע לרכב התובע.

כמו כן, ניתן להבחין בקרע בגריל קדמי צר כאשר סביר להניח שגם על כך לא ניתן לקבוע בוודאות שנזק זה נגרם בעקבות התאונה.

הנתבע פנה לקבלת חוו"ד שמאי אודות הנזק ולפי חווה"ד לגבי החלקים שיש להחליף, מדובר בגריל קדמי בסך 90.90 ₪ ופנס איתות קדמי ימין לבן – 53.60 ₪. ביחס לעבודות שיש לבצע יש עבודות פחחות, צבע ושיפוץ מגן חזית.

במהלך הדיון עלה כי התובע לא ביצע את התיקונים לכן קשה להעריך את הנזק בפועל. יוער, שנטל ההוכחה על התובע להוכיח נזקים בפועל דהיינו, תיקון והוצאת כספים בגין אותו נזק, מכיסו של הנתבע. במקרה דנן התובע לא הרים את הנטל כאמור.

אין בכך כדי לפטור את הנתבע מלשאת בהוצאות בפועל שכן הוכחו בפני ביהמ"ש דהיינו, שכ"ט שמאי והוצאות בגין הגשת התביעה וקיום הדיון היום.

במאמר מוסגר אציין כי על פניו ניתן לייחס לנזקים שנגרמו לרכב תיקון מגן חזית כאמור בחוו"ד השמאי ואולם לא ניתן לייחס סכום בפועל בהעדר תיקון הנזק.

אין להתעלם מקביעת השמאי ביחס לירידת ערך שווי הרכב. יחד עם זאת, בהעדר מכירת הרכב בפועל ולנוכח שווי נמוך על פי הערכת השמאי, לא ניתן לכמת את ירידת הערך בפועל.

אי לכך, הנני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט שמאי בסך 480 ₪, הוצאות משפט בסך 820 ₪, ובסך הכל – 1,300 ₪, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: