פלטו ואח' נ' ויסמן

החלטה

לפניי בקשה להורות על מחיקת סעיפים מחוות דעת מומחה מכריע שמונה על ידי בית המשפט.

התובעים עתרו כנגד הנתבעת בגין נזקים שנגרמו לעץ פקאן המצוי בחצרם ובטענה כי זו כרתה חלק גדול ממנו והותירה גזם בחצרם. סכום התובענה הועמד על 110,927 ₪.

הנתבעת טענה, בין היתר, כי נאלצה לגזום ענפיו של העץ שחדרו לחצרה והסבו לה לנזקים ולאחר שפניותה לתובעים בהקשר זה, לא זכו למענה הולם.

בהסכמת הצדדים, ביום 2.9.2013 מיניתי מומחה אגרונום מטעם בית המשפט. המומחה התבקש לבדוק את עץ הפקאן שבבעלות התובעים ולהתייחס לפגיעה הנטענת שנגרמה לו לאחר הגיזום שנערך בו וככל שיקבע כי זו קיימת, להעריך את שוויה.

כעת מונחת לפניי בקשת התובעים למחיקת סעיפים ספציפיים מחוות דעת המומחה. לטענתם, בסעיפים אלו חרג המומחה מתחום סמכותו, הביע את דעתו האישית וקבע מסקנות וממצאים שאינם בתחום מומחיותו.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי כל מטרתה, התאמת חוות דעת המומחה למבוקשם של התובעים. מודגש כי הממצא הסופי שבחוות הדעת הוא הרלוונטי למחלוקת. הנתבעת מפנה לכך שחוות הדעת אינה נוקטת בצד כלשהו וממצאיה מהותיים לצורך הערכת שוויו של עץ הפקאן והבהרת מצב הדברים לאשורו.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

נקודת המוצא היא כי המומחה פעל בהגינות ובתום לב ובית המשפט יתערב רק אם נפלה טעות היורדת לשורש העניין או פוגעת באופן בוטה בזכותו של מי מהצדדים. כפי שעמד בית המשפט בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בעמ' נ' מ' רבי ואח', בזו הלשון:

"אכן, עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

עם זאת, ככל שמומחה חרג מתחום מינויו, אין להסתמך על הערכתו החורגת (ר' רעא 4482/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך ואח', פ"ד מט(5) 198, 201 (1996).

המומחה מונה כדי לחוות דעה מקצועית בתחום האגרונומיה וכל שנדרש התמצה בהיסק אם אירע נזק לעץ הפקאן ובהערכת נזק כזה ככל שימצא. ההחלטה שמינתה את המומחה, קיבעה את מסגרת סמכותו והתרשמתי כי אף ללא כוונת מכוון, הלה חרג מגדר המינוי ומתחום מומחיותו.

בחוות דעתו קבע המומחה, בין היתר, כך: "...הגיזום הלא מקצועי שנעשה בעץ הפקאן לא אמור לכאורה להפריע לה (לתובעת א"י) ... ניסיונותיה של הנתבעת לטפל בעץ נפלו על אוזניים ערלות... ההוצאה הזאת היתה צריכה להיות על חשבונה של התובעת ולא של הנתבעת... אני מקבל את גרסתה של הנתבעת... התיאום לא צלח עקב זילזול התובעת בצרכיה של שכנתו הנתבעת.... אני מקבל שוב את גירסתה של הנתבעת כי היא תיאמה עם השוכרת של התובעת את הגיזום... השוכרת של התובעת ידעה כי ביום מן הימים הקרובים יבוא גוזם של הנתבעת לביצוע העבודה... כל זה יכול היה להימנע לו השוכרת היתה מגלה יחסי שכנות טובים... במקום לקבל תודה על העבודה שביצעה... קיבלה הנתבעת תביעה זו... אינני מקבל את הטענה כי התובעים הרשו לנתבעת לגזום את העץ...הם היו צריכים לגזום את העץ בעצמם... ובכך להימנע מהפרעה לשכנתם... נראה כי לתובעת כוח כלכלי רב... יצאה לקרב מצויידת בתותחים כבדים נגד שכנה שכל כוונתה הייתה למנוע פגיעה בגינתה הקטנה והמטופחת. אבל לו הייתה נוהגת התובעת כשכנה טובה ולפי הנהוג... לא הייתה מתפתחת כאן סוגיה משפטית כלל... אני מקבל שוב את עמדת ההגנה כי ניתנו התרעות חוזרות ונשנות ובקשות בכל אמצעי לטפל בעץ הפקאן... כולם לא נענו... אני מקבל את סעיף 41 לכתב ההגנה... העץ אכן היווה איום ומטרד לגינת הנתבעת... קראתי את נספח ד' הצהרתו של הגנן הגוזם. אני מקבל את דבריו".

הדברים מדברים בעד עצמם, אם אוסיף אגרע, אך פטור בלא כלום אי אפשר. בכל אלו, שזורות אמירות והכרעות החורגות מתחום מינויו של המומחה ושלא לצורך.

כהסכמת הצדדים לפרוטוקול הדיון מיום 1/9/13 - חוות דעת המומחה, כפי כתב מינויו, אמורה לשמש כלי מכריע בעבור הצדדים בניסיונם לגבש הסדר. בהעדרו, הסכימו כי יוגשו סיכומים על מנת שינתן פסק דין על סמך חוות הדעת וסיכומיהם. את הרחבת היריעה בחוות הדעת ניתן לרפא על דרך של מחיקת קטעיה העודפים (השווה בר"ע (ב"ש) 525/02 ויקטור נ' בוזגלו (24.7.2002); ברע (ת"א) 1429/04 שניידר נ' ש.מ. אסולין בנייה, יזום והשקעות בע"מ (26.7.2004); תא (נצ') 3409/07 תא (נצ') 3409-07 הפניקס הישראלי גבעתיים נ' מוחמד (10.3.2009)).

סוף דבר – הבקשה מתקבלת. אני מורה על מחיקת סעיפים 19-27,29-32,39-41,46-47 מחוות דעת המומחה.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

הצדדים יפעלו כפי הסכמתם לפרוטוקול הדיון ולנוכח חוות הדעת המתוקנת.

ת.פ. לעוד 14 ימים לקבלת הודעת הצדדים.

לידיעת הצדדים והמומחה.