פלח נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

זהו ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז- 1957 (להלן החוק). העוררת, גב' לינה פלח, נולדה בשנת 1937 בטריפולי בלוב.

יצויין כי במועד שמיעת הערר התיק של המשיבה לא הובא והוועדה נאלצה להמתין להגשת התיק עד לימים אלה ומכאן העיכוב במתן פסק הדין.

תמצית גרסת העוררת:

אביה פוטר מעבודתו בנמל של טריפולי ע"י הנאצים בשנת 1938 והמשפחה נותרה ללא פרנסה. העוררת מציינת בהצהרה שבטופס התביעה את ההפצצות ומונה נסיבות נוספות שהביאו, לטענתה, לבריחת המשפחה מטריפולי לזליתן: חשש בגלל גרוש משפחות אחרות מלוב, גזירות שהוטלו על היהודים כגון הקצבת לחם ואיסור ללכת על המדרכות, ניסיון לדרוס את אחיה, חיים תחת עוצר וירי מצד חיילים גרמנים. עוד מציינת העוררת את החשש מפני לקיחת אבי המשפחה למחנה עבודה.

בזליתן הם שכרו חדר, גרו בצפיפות בתנאי תברואה קשים ורעבו ללחם וגם שם פחדו מהגרמנים. המשפחה נשארה בזליתן כי שם לא הכירו אותם ואביה הצליח להתחזות לערבי.

בעדותה בפני הוועדה טענה העוררת שאינה זוכרת את ההפצצות וכי בזליתן הושמו ע"י הגרמנים במחנה הסגר. לשתי העובדות הנטענות אין להתייחס באמון, ויודגש, כי העוררת עצמה חזרה בה מדבריה באשר למחנה ההסגר.

ב"כ העוררת ביקש להגיש טופסי תביעה שהגישו שני אחיה של העוררת: יוסף זרוג יליד 1934 וציון זרוג יליד 1927 (להלן יוסף וציון). האחים לא הוזמנו להעיד. עיקרי ההצהרות:

הצהרתו של יוסף זהה לזו של העוררת ונכתבה כמעט באותן מילים. על פניו ברור כי שתי ההצהרות הותאמו זו לזו ועל כן אין לראותן כתומכות זו בזו.

יודגש כי באשר לניסיון הדריסה עליו סיפרה העוררת, יוסף הסתפק באמירה הכללית והסתמית: "היו מקרים שרצו לדרוס אותי" (עמ' 3 להצהרה), ודבריו אלה אינם משכנעים בלשון המעטה.

ציון, האח המבוגר מבין השלושה, מספר בהצהרתו כי לאחר פיטורי אביו מעבודתו ועקב מכות שקיבל הוא עצמו מחייל גרמני, המשפחה ברחה מטריפולי לזליתן.

ציון אינו מזכיר בהצהרתו את הנסיבות בגינן, לפי גרסת העוררת, ברחה המשפחה. הדבר תמוה ומעורר ספק באמיתות גרסת העוררת שכן סביר שהאח המבוגר (היה כבן 15 באותו זמן) יהיה מודע לסיבות הבריחה כולל החשש לשליחת האב לעבודת כפייה.

ציון מספר בהצהרתו על אירוע בו קיבל סטירה חזקה מחייל גרמני, אולם האחים האחרים אינם מזכירים אירוע כזה ועל כן לא ניתן למנותו בין הסיבות לבריחה. יש לחזור ולהדגיש כי האחים לא הופיעו להעיד ולא נחקרו על גרסתם.

עובדה נוספת שנזכרה ע"י העוררת בהצהרה ואליה לא התייחסה בעדותה היא הירי מצד החיילים הגרמנים. העוררת ואחיה יוסף לא פרטו בנקודה זו וציון לא הזכירה כלל ועל כן לא נוכל לקבל את דברי העוררת גם בנקודה זו.

לאור כל האמור לעיל, איננו סבורים כי העוררת הוכיחה במידה הדרושה כי המשפחה ברחה מטריפולי מפחד הגרמנים וסביר להניח, כטענת המשיבה, כי הבריחה היתה בשל ההפצצות על טריפולי וקשיי הפרנסה של המשפחה כמפורט לעיל, ואנו דוחים את הערר.

מזכירות הועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

_______________ ______________

פרופ' יוסף זהבי עו"ד אראלה עפרון

ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.