פלוס א.2010 בע"מ נ' בלסטרוס

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.

המבקשת טוענת כי עד אוקטובר 2011 לא קיבלה הודעה על התיק שנפתח נגדה בלשכת ההוצאה לפועל. ביום 12.10.11 הודיעה המבקשת למעבידה כי הוטל עיקול על משכורתה. המבקשת פנתה ללשכת ההוצאה לפועל שם נמסר לה אישור על מסירת האזהרה. המבקשת טוענת כי אינה חתומה על אישור המסירה וכי על גבי טופס אישור המסירה מצוין פעמיים כי הנמען אינו ידוע.

דברים אלה של המבקשת נכתבו במסגרת בקשה כאשר תצהירה של המבקשת מפנה אל האמור בבקשתה (תצהיר על דרך ההפניה).

בתשובה לבקשה נאמר כי תצהירה של המבקשת הינו על דרך ההפניה ולפיכך מדובר בתצהיר פסול שאין לקבלו. עוד נאמר כי כיוון שהמבקשת בחרה לפנות בבקשה להאריך את המועד להגשת התנגדות, יש לראות בה כמי שמנוע מלכפור בחוקיות המצאת האזהרה לידיה. משכך, ובאין כל טעם אחר להארכת המועד – דין הבקשה להידחות.

המבקשת, בתשובה לתשובה, טוענת כי בית המשפט רשאי היה להכריע בבקשה גם ללא תצהיר וכי מקום בו הנתונים הצריכים לעניין עולים מנספחי הבקשה אין מניעה להכריע על פיהם, ללא צורך בתצהיר. המבקשת שבה ומציינת כי לא חתמה על אישור המסירה.

דיון והכרעה

אין חולק כי תצהיר על דרך ההפניה הינו פסול ואינו יכול לשמש ראיה לאמיתות תוכנו.

משכך, אין להידרש לנטען בתצהירה של המבקשת בהליך זה. יש עם זאת ממש בטענת המבקשת כי בית המשפט רשאי לעשות שימוש במידע העולה מתוך נספחי הבקשה, גם מבלי שאלה נתמכים בתצהיר. במקרה הנדון, הראיה המרכזית עליה יש להסתמך היא אישור המסירה מאת רשות הדואר. באישור מסירה זה צוין על ידי השליח כי "מסרתי את ההזמנה לידי הנמען". אכן, נאמר עוד באישור המסירה כי "הנמען לא ידוע במען שצוין לעיל" אולם יש לשים לב כי "לעיל" צוינו שני מענים שונים. האחד, בדפוס, רחוב הקונגרס 41, בתל-אביב והאחר, בכתב יד, ברחוב מולדת 3/4 תל-אביב. מכאן, שסתירה לכאורה זו באישור המסירה ניתנת להסבר פשוט כי המבקשת לא אותרה במען מסוים, והדבר צוין, אך לאחר מכן בוצעה מסירה נוספת למען אחר ושם נמסר המסמך לתעודתו.

המבקשת ציינה כי אינה חתומה על אישור המסירה. טענה זו כאמור אינה נתמכת בתצהיר או בכל ראיה אחר. התצהיר התומך בבקשה הוא, כאמור, תצהיר פסול. בנוסף, הראיה שעליה כן ניתן להסתמך מאשרת למעשה כי ההזמנה נמסרה למבקשת. ואחרון: תקנה 497 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "הוראות תקנות 490 ו-491 לא יחולו על כתב בי-דין שהומצא בדואר רשום עם אישור מסירה, ורשאי בית המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה" די בכל אחד מאלה, לא כל שכן בכולם גם יחד, כדי להביא למסקנה כי אין לקבל את הטענה כי המבקשת אינה חתומה על אישור המסירה. בנפול טענה זו היה מקום לדחות את הבקשה שכן זולת הטענה כי אינה חתומה על אישור המסירה אין כל טעם אחר להארכת המועד.

עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, בו מדובר על עובדת זרה, אני נעתר לבקשה ומאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 800 ₪.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: