פלונס נ' ירון

פסק דין

1.התובע עותר לשיפוי נזקים שאירעו לקטנוע בבעלותו, בשל תאונת דרכים שאירעה ביום 22.02.13.

2.לשיטת התובע, עמד עם הקטנוע ברמזור אדום ברח' יונה הנביא פינת רח' אלנבי בת''א, כאשר פניו לכיוון צפון, על מנת לפנות שמאלה.

בסמוך לצידו הימני, במרחק של כ-5 מ' מלפניו, עמד רכב הנתבע.

התובע מתאר כי הרגיש לפתע מכה מצד ימין של הקטנוע, וזאת בשל העובדה שהנתבע נסע אחורה במקום קדימה. כתוצאה מכך הוא איבד את היציבות, אך הנתבע לא הבחין בכך וגרר אותו כמטר אחורה.

3.לשיטתו של התובע, הנתבע סירב למסור לו פרטים, והוא נסע אחרי רכב הנתבע כחצי שעה ברחבי ת''א, וכאשר הדבר לא עזר, התלונן במשטרה, ובאמצעותה, לאחר שהציג את מספר הרישוי של רכב הנתבע, קיבל את פרטיו.

4.הנתבע מכחיש את תיאור התאונה, כאמור.

לשיטתו, עמד ברמזור אדום, הביט במראות שבצדדים ובמראה שמעל הגה המכונית, כדי לצפות בתנועה סביבו, ובעיקר "כדי להיזהר מעוברי דרך שמזדנבים בין המכוניות ומסכנים את חייהם" (עמ' 2 לכתב ההגנה).

הנתבע גורס כי הבחין בקטנוע המתקרב מצד שמאל שלו, כאשר לפתע שמע וחש במכה, והבחין כי הקטנוע פגע בפינה השמאלית אחורית של רכבו.

הנתבע יצא מרכבו, ראה לדבריו כי התובע לא נפגע ולא נפל, ועוד הבחין כי רכבו נשרט קלות. הנתבע מכחיש שלא מסר פרטים לתובע.

5.הנתבע מודה בכתב ההגנה כי נסע אחרי הקטנוע כחצי שעה בערך, כאשר לא ברור כלל מכתב ההגנה מדוע עשה זאת אם מסר את פרטיו לתובע.

6.לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים, סבורני כי דין התביעה להתקבל.

התרשמותי הבלתי אמצעית מעדות התובע, מובילה אותי למסקנה כי עדותו משקפת נכונה את התרחשות האירועים, ואני מעדיף את עדותו על עדות הנתבע, שנראתה לא מהימנה ומגמתית ביותר (כמו גם התיאור של הדברים בכתב ההגנה, שנראה אף מלאכותי, בעיקר הקטע שצוטט לעיל).

חיזוק לעדות התובע אני רואה בגרסתו הלא ברורה של הנתבע, בכל הנוגע לנסיעה הארוכה ברחבי העיר, שנסע לדבריו לאחר התאונה, בעקבות הקטנוע, כאשר לא הייתה לו כל סיבה לעשות זאת אם היה מוסר את פרטיו מלכתחילה.

7.ממילא, אני מקבל את גרסת התובע כי הנתבע, מסיבה לא ברורה, נסע לאחור במקום קדימה.

ייתכן כי ניתן להסביר את הדברים בכך שהוא שגה בהפעלת מוט ההילוכים, או בעובדה שהרכב הדרדר לאחור.

שני הנהגים העידו שמדובר ברחוב שכיוון הנסיעה בו הינו בעליה ולכן סיבה זו מתיישבת עם תוואי הדרך (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפרוטוקול שורה 9, וכן עדות הנתבע בעמ' 2 לפרוטוקול שורה 5, 6).

8.לאור האמור, אני קובע כי הנתבע אשם בקרות התאונה, ועליו לשפות את התובע בגין הנזקים לקטנוע.

הנתבע ישלם לתובע את הנזק הישיר בהתאם לדו'ח השמאי בסך 3,179₪, וכן שכ''ט שמאי בסך 550 ₪, ובסך הכל 3,729 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 600 ₪, והכל בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום.

ניתן לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים מהיום.