פלונית נ' פלוני

צד קשור:                                     היועץ המשפטי לממשלה ע"י עו"ד יעל בלונדהיים

 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.6.2016 בעמ"ש 21608-03-15 (ניתן ע"י סגן הנשיא ז' הווארי וע"י השופטים א' הלמן ו- ע' טאהא)

1. מהו הדין החל בהתרת נישואים של בני זוג, אזרחי הארץ ותושביה, שאינם בני אותה עדה דתית שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל? זו השאלה העיקרית הניצבת במוקד בקשת רשות ערעור זו.

רקע נורמטיבי

2. התרת נישואיהם של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית, המכונים גם "נישואי תערובת", עוררה מאז ומתמיד קשיים במשפט הישראלי. בשנת 1969 נחקק לראשונה חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 שנועד לטפל בבעיות הסמכות השונות שהתעוררו לפי המצב המשפטי שנהג בעניינם של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית, בעיקר כאלה שאין להם בית דין דתי רלבנטי בישראל, ובאזרחי חוץ. לפי החוק בנוסחו אז היה על בני הזוג לפנות לנשיא בית המשפט העליון כדי שזה יקבע למי נתונה הסמכות לדון בהתרת נישואיהם - לבית דין דתי או לבית משפט אזרחי.

3. בשנת 2005 תוקן החוק באופן יסודי (תיקון מס' 2), ושמו שונה לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן: חוק השיפוט). זהו מבנה החוק המוכר לנו גם היום. לפי החוק בנוסחו לאחר התיקון, סמכות השיפוט בענייני התרת נישואים של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית (להוציא שני חריגים הקבועים בסעיף 1(ב) שאינם מענייננו) ושלפחות אחד מהם הוא בעל זיקה לישראל, ניתנה לבתי המשפט לענייני משפחה. כאשר לפחות אחד מבני הזוג הוא בן עדה דתית מוכרת בישראל, על בית המשפט לענייני משפחה לפנות לראש בית הדין הרלבנטי כדי שהלה יקבע אם יש צורך בגירושין לפי הדין הדתי שלפיו הוא דן. ככל שיש צורך בגירושין לפי הדין הדתי, תועבר הבקשה להתרת נישואים לבית הדין הדתי.

4. אשר לדין המהותי שלפיו דן בית המשפט לענייני משפחה בהתרת הנישואים. סעיף 5 לחוק השיפוט קובע את כללי ברירת הדין - ארבע חלופות שנקבעו לפי סדר עדיפויות: הראשונה, הדין הפנימי לפי מקום מושבם המשותף של בני הזוג; השנייה, הדין הפנימי לפי מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; השלישית, הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג; והרביעית, הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואים. כמו כן נקבע כי בית המשפט לא ידון לפי אחד מהדינים הללו אם חלים על פיו "דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין". וזהו נוסחו המלא של הסעיף:

5. (א) בית משפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1)        הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2)        הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;