- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פלונית נ' פלוני
|
בע"מ בית המשפט העליון ירושלים |
5640-16
22.6.2017 |
|
בפני השופט: מ' מזוז |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: פלונית עו"ד שלומית ברנס |
המשיב: פלוני עו"ד שושנה אטד |
| החלטה | |
צד קשור: היועץ המשפטי לממשלה ע"י עו"ד יעל בלונדהיים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.6.2016 בעמ"ש 21608-03-15 (ניתן ע"י סגן הנשיא ז' הווארי וע"י השופטים א' הלמן ו- ע' טאהא)
- מהו הדין החל בהתרת נישואים של בני זוג, אזרחי הארץ ותושביה, שאינם בני אותה עדה דתית שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל? זו השאלה העיקרית הניצבת במוקד בקשת רשות ערעור זו.
רקע נורמטיבי
- התרת נישואיהם של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית, המכונים גם "נישואי תערובת", עוררה מאז ומתמיד קשיים במשפט הישראלי. בשנת 1969 נחקק לראשונה חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 שנועד לטפל בבעיות הסמכות השונות שהתעוררו לפי המצב המשפטי שנהג בעניינם של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית, בעיקר כאלה שאין להם בית דין דתי רלבנטי בישראל, ובאזרחי חוץ. לפי החוק בנוסחו אז היה על בני הזוג לפנות לנשיא בית המשפט העליון כדי שזה יקבע למי נתונה הסמכות לדון בהתרת נישואיהם - לבית דין דתי או לבית משפט אזרחי.
- בשנת 2005 תוקן החוק באופן יסודי (תיקון מס' 2), ושמו שונה לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן: חוק השיפוט). זהו מבנה החוק המוכר לנו גם היום. לפי החוק בנוסחו לאחר התיקון, סמכות השיפוט בענייני התרת נישואים של בני זוג שאינם בני אותה עדה דתית (להוציא שני חריגים הקבועים בסעיף 1(ב) שאינם מענייננו) ושלפחות אחד מהם הוא בעל זיקה לישראל, ניתנה לבתי המשפט לענייני משפחה. כאשר לפחות אחד מבני הזוג הוא בן עדה דתית מוכרת בישראל, על בית המשפט לענייני משפחה לפנות לראש בית הדין הרלבנטי כדי שהלה יקבע אם יש צורך בגירושין לפי הדין הדתי שלפיו הוא דן. ככל שיש צורך בגירושין לפי הדין הדתי, תועבר הבקשה להתרת נישואים לבית הדין הדתי.
- אשר לדין המהותי שלפיו דן בית המשפט לענייני משפחה בהתרת הנישואים. סעיף 5 לחוק השיפוט קובע את כללי ברירת הדין - ארבע חלופות שנקבעו לפי סדר עדיפויות: הראשונה, הדין הפנימי לפי מקום מושבם המשותף של בני הזוג; השנייה, הדין הפנימי לפי מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; השלישית, הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג; והרביעית, הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואים. כמו כן נקבע כי בית המשפט לא ידון לפי אחד מהדינים הללו אם חלים על פיו "דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין". וזהו נוסחו המלא של הסעיף:
- (א) בית משפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא:
(1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;
(2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
