פלונית נ' עמותה אלמונית ואח'

התובעת הועסקה למעלה מ- 12 שנים כמזכירה בשירות הנתבעת 1. בהליך כאן עותרת התובעת לחיוב הנתבעת 1 ומנהלה, הנתבע 2, בפיצוי בגין הטרדה מינית, בגין פיטורים שלא כדין ובגין עגמת נפש.

רקע עובדתי

1.התובעת, XXXXXXX (להלן - העובדת), ילידת 1956, הועסקה כמזכירה בנתבעת 1, XXXXX (להלן - המועדון), החל מיום 12.6.2007 ועד לפיטוריה ביום 9.1.2020.

2.במועדון מופעלים מתחם של בריכות שחיה, חדר כושר, מגרשי טניס, אולמות ספורט, חדרי ספא, מסעדה ועוד.

בשנת 2013 מונה הנתבע 2, XXXXXX (להלן – המנהל) למנכ"ל המועדון. בטרם מינויו למנהל, שימש כסגנו של המנהל הקודם של המועדון, כאחראי על תחום התחזוקה והבריכה והפעיל בית ספר לשחייה.

החל ממועד מינויו, שימש המנהל כממונה ישיר על העובדת.

העובדת מבוגרת מהמנהל, שהוא בן גילו של בנה הבכור.

3.ביום 2.7.19 פנתה העובדת במסרון למנהל וביקשה אישור להארכת חופשתה וזאת עד ליום ראשון 7.7.19. בתגובה השיב המנהל בשעה 9:55 "זה לא עובד ככה. יום טוב...". בשעות הערב באותו יום (בשעה 20:39) שלח המנהל לעובדת הודעה נוספת בעניין החופשה: "הסתדרתי. את יכולה לחזור בראשון."

בתגובה, שלחה העובדת למנהל מספר הודעות (בכתב ובקול) בהן הביעה את זעמה על התנהלות המנהל בכל האמור באישור בקשתה להארכת החופשה. על תוכן ההודעות נרחיב בהמשך.

4.העובדת נעדרה מהעבודה במועדון בשל מחלה החל מיום 3.7.19 עד לשובה לעבודה ביום 21.7.19.

ביום 22.7.19 נמסר לעובדת מכתב זימון לשימוע. השימוע נקבע ליום 24.7.19. לבקשת העובדת השימוע נדחה והתקיים ביום 4.11.19.

במכתב הזימון צוין שהמועדון שוקל לסיים את העסקת העובדת מהסיבות הבאות: אי שביעות רצון, חוסר קבלת מרות, יחס לא נעים כלפי לקוחות והתייעלות ארגונית.