פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. על כן, בפסק דין זה אתייחס לסוגית הנזק והפיצוי בלבד.

התובעת, נפגעה ביום 02.04.2015 בתאונת דרכים בעת שנהגה ברכבה כאשר בנה הקטין עמה ברכב, כאשר אוטובוס פגה ברכבה; כריות האוויר לא נפתחו.

לטענת התובעת, התאונה גרמה לה נזק גוף המקשה על תפקודה. לטענת הנתבעת, מדובר בתאונה קלה בלבד, והתובעת לא נפגעה כלל בעת ו/או כתוצאה מהתאונה.

השאלות המרכזיות ששנויות במחלוקת בתביעה הנדונה הינן:

• מהי הנכות הרפואית שיש לייחס לתובעת בגין התאונה.

• מהי הנכות התפקודית שיש לייחס לתובעת בגין התאונה.

• מהו שיעור הפיצוי המגיע לתובעת בשל נזקיה בגין התאונה.

  הנכות הרפואית

  1. התובעת, ילידת שנת 1975, הייתה כבת 40 במועד התאונה. בעקבות התאונה, שארעה בשעה 8:23 ביום 2.4.2015 [ת/2], התייצבה התובעת בקופת החולים והתלוננה על כאבי ראש, כאבי צוואר וכאבים בגב עם החמרה בכאבים לקראת הערב, והופנתה למיון אורתופדי [מסמך 20 ל-ת/6].

  2. למחרת, ביום 3.4.2015 בצהריים, התייצבה התובעת במיון אורתופדי, שם לאחר בדיקה נרשם: ״בצוואר ללא רגישות בקו האמצע, ללא סימני חבלה, תנועתיות תקינה, ממקמת כאב לאזור פאראורטברלי, גב תחתון ללא רגישות בקו האמצע, ללא סימני חבלה, תנועתיות תקינה, ממקמת כאב לאזור פאראורטברלי, גפיים כוח גס תקין בכל התחנות, תחושה שמורה בכל התחנות. ללא עדות לסימני חבלה נוספים״ [מסמך 17 ל-ת/6]. נערך צילום עמ״ש צווארי, ונרשם: ״ללא עדות לשבר או פריקה״. סוכם: "רושם לחבלה קהה ללא שבר", והיא שוחררה לביתה עם הנחייה למנוחה יומיים, פיזיותרפיה, משככי כאבים ולמעקב רופא בקופ״ח [עמ' 17 ב-ת/6].