פלונית נ' הפניקס חברה לביטוח

עניינה של התביעה הוא עתירה לפסיקת פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בעטיה של תאונת דרכים אשר אירעה לתובעת ביום 4.9.2016 (להלן: "התאונה"). במועדים הרלבנטיים לתובענה ביטחה הנתבעת את רכב התובעת בביטוח חובה.

התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) כתאונת עבודה.

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת גובה הנזק.

תמצית טענות הצדדים

התובעת, ילידת שנת 1978, טוענת בין השאר, כי ביום התאונה, היא נפצעה כאשר רכב שסטה לנתיב נסיעתה התנגש ברכבה באופן חזיתי בעוצמה רבה, רכבה הוטח לכיוון קיר בטון והועף חזרה לנתיב הנגדי. לדבריה, היא הייתה ברכב עם שני ילדיה, סבלה מחבלות ומהתקף פאניקה ופונתה באמבולנס לבית החולים. עוד לדבריה, היא נחבלה בראשה ובגופה, איבדה את הכרתה, סבלה מחבלות שונות לרבות חתך עמוק בקרקפת. לאחר התאונה, ממשיכה התובעת לסבול מכאבים עזים ומתחושה רעה. היא טופלה בבית החולים ושוחררה לביתה תוך המלצה להמשך מעקב רפואי, נטילת משככי כאבים וניתנה לה חופשת מחלה עד יום 31.10.2016.

עוד לטענת התובעת, עקב התאונה, היא נזקקת לטיפולים רפואיים באופן עקבי. בין היתר, היא עברה טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רפואה משלימה, טיפול נפשי ותרופתי. למרות כל אלה, היא ממשיכה לסבול מכאבים ומהגבלות עד היום. נוכח זאת, נפגע הכושר התפקודי שלה וגם נגרע כושר השתכרותה; נגרמו לה נזקים ממוניים והוצאות כספיות לאחר שובה לעבודה עם היקף משרה מופחת, זאת בשל מצבה ופגיעתה בתאונה.