פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן:

1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי ירושלים (XXXXX), שבו נדחתה תביעתה של המערערת לקבלת קצבת תלויים (נפגעי עבודה) בשל מותו של בעלה המנוח מר XXXX (להלן – המנוח).

רקע עובדתי:

2. להלן יפורט הרקע העובדתי, כעולה מרשימת המוסכמות שקבע בית הדין האזורי בהחלטה מיום 21.3.2022, מפסק דינו של בית הדין האזורי ומהחומר שבתיק. (ההפניות הן למוצגי המשיב (להלן – המוסד) שהוגשו לבית הדין האזורי בהודעה מיום 28.9.2022, למסמכי המערערת שהוגשו בהודעה מיום 3.11.2021 ולנספחים לתצהיר המערערת).
3. המנוח, יליד 1951.
4. המנוח עבד כיועץ השקעות בבנק במשך 38 שנים, משנת 1977 ועד לפיטוריו ביום 27.4.2015. (מוסכמה 2(א) לרשימת המוסכמות).
5. המנוח היה עובד מוערך (סעיף 1 בפרק העובדות בפסק הדין).
6. המנוח נחקר במסגרת פרשיית הונאה שאירעה בבנק, שלה הייתה שותפה גם עובדת שכפופה לו (להלן - העובדת הנוספת). ביום 2.2.2015 זומן לחקירה במשטרה בקשר לתלונה של בעלת חשבון בנק בסניף (להלן – הלקוחה) אשר טענה כי ניטל ממנה כסף שלא כדין. ביום 3.2.2015 נערך דיון במעצר והמנוח נשלח למעצר בית. כב' השופטת שפירא קבעה בדיון בהליך כי לא הוכח שהמנוח נטל כסף לכיסו. המנוח נחקר גם ביום 21.7.2015 ושב וטען כי לא קיבל דבר (מוסכמה 2(ב) לרשימת המוסכמות; סעיף 2 לפרק העובדות בפסק הדין).
7. העובדת הנוספת הודתה כי היא נטלה את כל הכסף וכי המנוח לא נטל לכיסו דבר (סעיף 3 לפרק העובדות בפסק הדין).
8. ביום 5.2.2015 שלח הבנק מכתב השעיה למנוח שבו נאסר עליו להיכנס לחצרי הבנק (להלן – מכתב ההשעיה; מסמך 5 למסמכי המערערת). ביום 10.2.2015 קיבל המנוח מכתב מהבנק שלפיו על מנת לוודא שלא ייצור קשר עם לקוחות הבנק מספר הטלפון הנייד שלו הוחלף, ונאסר עליו לדבר עם לקוחות הבנק (מסמך 6 למסמכי המערערת; להלן – מכתב החלפת הטלפון). (סעיף 4 לפרק העובדות בפסק הדין).
9. ביום 27.4.2015, במסגרת פגישה שהתקיימה במשרדי הבנק בתל אביב, חתם המנוח על מסמך סיום עבודה בבנק (מסמך 7 למסמכי המערערת; להלן – מסמך סיום העבודה). מסמך סיום העבודה הוא מכתב של הבנק למנוח, שבפתיח לו נאמר "למען הסדר הננו מעלים על הכתב את אשר סוכם בינינו בענין סיום עבודתך בבנק". בהמשך נכתב, בין היתר, כי ביום 27.4.2015 הסתיים קשר העבודה, "ומועד זה לא יידחה מכל סיבה שהיא, בין שהסיבה תלויה במי מהצדדים ובין כל סיבה אחרת אשר אינה תלויה בהם"; ייערך למנוח חשבון סופי הכולל תשלום פיצויי פיטורים, וישוחררו לזכותו כל הכספים שהצטברו בקרן הפנסיה ובקרן השתלמות; מעבר לכספים אלה המנוח לא יהיה זכאי לתשלום כלשהו, לרבות הודעה מוקדמת; המנוח התחייב כי אין ולא יהיו לו או לבאים מכוחו כל טענות ו/או דרישות ו/או תביעות נוספות מהבנק. המנוח חתם בשולי המכתב על הצהרה שלפיה "אני החתום מטה מאשר את תוכן האמור לעיל ומסכים לכל התנאים שפורטו".
10. ביום 1.7.2015 ניסה המנוח להתאבד בתליה, ללא הצלחה, והובא על ידי המערערת לטיפול בבית חולים הדסה עין כרם. לאחר מכן, אושפז המנוח במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים הדסה עין כרם למשך שבועיים (מכתב שחרור ממחלקה פסיכיאטרית - מסמך 10 למסמכי המערערת).
11. המנוח הגיש תביעה לנכות כללית. בדיון בוועדה רפואית שהתקיים ביום 23.11.2016 אמר המנוח כך (פרוטוקול הוועדה הרפואית - מסמך 11 למסמכי המערערת):

"אני שורד. מעביר את הזמן. היה לי אירוע טראומתי שמלווה אותי עד היום, נקלעתי למצב טראומתי בעבודה. עדיין מטופל בציפרלקס. היו מחשבות להרוג את עצמי, אך היום כבר אין. עבדתי בבנק כ- 40 שנה. פרשתי מהעבודה. אין לי פסיכולוג. קשה לי להתרכז".