פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובעת להכיר בפגיעה מיום 6.9.2011 כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2.בתאריך 11.9.2012 נשלחה לתובעת הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון:

"הריני מצטערת להודיעך, כי עלי לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מתאריך 6/09/2011, על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ומהנימוקים הבאים:

על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך.

לחילופין אף אם היה אירוע, האירוע הנטען לא גרם לך לנזק פיזיולוגי/ גופני ולאי כושר לעבודה.

אי הכושר לעבודה איננו תוצאה של האירוע הנ"ל, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי."

3.לאור דחיית תביעתה הגישה התובעת לבית הדין ביום 21.5.2015 תביעה על החלטת הנתבע כאמור.

4.בתיק התקיימו שני דיוני הוכחות (ביום 11.9.2017 וביום 30.10.2017) במסגרתו התובעת נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה וכן עדים נוספים שהגיעו להעיד מטעמה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

5.ביום 11.2.2018 קבענו כי התובעת הצליחה להרים את נטל ההוכחה הנדרש לעצם קיומו של האירוע התאונתי ועל יסוד מסקנתנו האמורה, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי לבין פגיעתה של התובעת.

6.עוד באותו יום (11.2.2018) הורה בית הדין על מינויו של ד"ר דוד אנג'ל כמומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה הראשון"), בתחום האורתופדי. העובדות הרלוונטיות הינן: