פלונית נ' בית חולים וולפסון ואח'

בפני מתבררת תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית. התובעת, ילידת 1995, בהיותה כבת 15 שנים, נפצעה בביתה, בקרסול רגלה השמאלית משבר של כוס זכוכית שהתנפצה (להלן: "הפציעה"). ביום 20.6.2010 (יום התאונה), הובהלה התובעת למוקד רפואה דחופה ומשם הופנתה בדחיפות לבית החולים וולפסון (נתבע 1), בשל חשד לקרע בגיד אכילס (להלן: "הגיד").

לטענת ב"כ התובעת המלומד, נתבעים 1-3 נהגו ברשלנות בטיפולם בתובעת, החל מאי אבחון הקרע ובעקבות מחדל זה מתן ההמלצות השגויות לטיפול בפציעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת כנדרש, אולם מאחר ומומחה התביעה, עזב את הארץ התבקשתי לאפשר לתביעה להחליפו במומחה אחר וזאת על מנת שלא לגרום עיוות דין לתובעת ולאפשר חקירת המומחה על דוכן העדים במידה וירצו בכך הנתבעים.

לגרסת התביעה, מאז התאונה, באי ידיעה לגבי מצבה האמתי, התהלכה ופעלה התובעת עפ"י המלצות טיפול שגויות. כתוצאה מרשלנות הגורמים המטפלים, נגרם לה נזק שהלך והתדרדר עד לקריעת גיד אכילס.

טענות התביעה

טענות נגד בית החולים וולפסון – נתבע 1

1. לטענת ב"כ התביעה, רופאי נתבע 1, שלחו את התובעת לצילום רנטגן ועל פיו הגיעו למסקנה, שלא נמצא כל קרע לגיד. ד"ר ברנס, מרופאי חדר המיון, אינו מזכיר כל אקספלורציה שנעשתה (בדו"ח חדר המיון).

    

2. רופאי בית החולים לא ביצעו בדיקת אולטרסאונד אשר הינה הבדיקה המתאימה ביותר למצבים אלו. אילו הייתה מבוצעת בדיקה זו, היה מתגלה הקרע בגיד, התובעת הייתה מקבלת את הטיפול המתאים ומחלימה בהדרגה.