פלוני נ' שר הפנים ואח'

השופט נ' סולברג:

           עתירה נגד החלטת ועדת המאויימים שלא ראתה להכיר בעותר כמאויים. פעם ופעמיים, גם בעקבות החלטה קודמת של ועדת המאויימים, ניתנה לעותר תקופת התארגנות, אך טענת המאויימות נדחתה. העותר, יליד שנת 1984, מוצאו מחברון, קיבל היתרי שהייה עקב מאויימות מאז שנת 2006 ועד שנת 2016. בקשה שהגיש בשנת 2011 על יסוד טעמים הומניטאריים – נדחתה.

           אין אינדיקציות עדכניות על קיומה של סכנה לגבי העותר, ולא עוד חשד ממשי לשת"פ עם רשויות ישראל. נרשמו גם במהלך השנים מספר מעברים של העותר מישראל לשטחי איו"ש ובחזרה. לחובתו גם מידע מודיעיני על מעורבות בפלילים.

           במהלך הדיון היום טענו ב"כ הצדדים מזה ומזה, ולאחר שיג ושיח, בהמלצתנו הוסכם על דחיית העתירה. אכן אין אינדיקציה עדכנית למאויימות, ועתירתו של העותר נדחית בהיבט זה.

           עם זאת, כאמור, מזה 10 שנים נמצא העותר בישראל. על רקע זה – ומבלי שאנו נוקטים עמדה לגופו של ההיבט ההומניטארי – בהמלצתנו, הוסכם על פרק זמן של 30 יום שבמהלכו יוכל העותר להגיש בקשה מתאימה מטעמים הומניטאריים. ככל שאכן יפנה העותר בתוך 30 יום בבקשה לוועדה לעניינים הומניטאריים, יוכל להמשיך לשהות בישראל עד למתן החלטת הוועדה.

           בכפוף לכך, כאמור, העתירה נדחית.

           אין צו להוצאות.

           ניתן היום, כ"ג בטבת התשע"ח (10.1.2018).