פלוני נ' שירות בתי הסוהר

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 18.6.2018 (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר, השופט ש' פרידלנדר והשופטת ד' כהן, עת"א 38386-06-18) (להלן: הבקשה ו-פסק הדין, בהתאמה), בגדרו נדחתה עתירת המבקש כלפי החלטת ועדת השחרורים לבטל את שחרורו המותנה ממאסר.

רקע עובדתי

2. המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירת הריגה ושיבוש מהלכי משפט; ובגינן נגזרו עליו 9.5 שנות מאסר בפועל במסגרת הסדר טיעון, שהחלו להימנות מיום מעצרו – 25.12.2008. עוד נגזרו על המבקש 18 חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי למשפחת המנוח בסך 15,000 ש"ח (תפ"ח (ת"א) 1007/09). ויצוין כי מתגובת המשיבה עולה כי למבקש עבר פלילי נוסף; וכן כי המבקש ריצה תקופת מאסר עוד קודם למאסרו הנוכחי, וזאת לאחר שנדון לעבודות שירות שהופקעו.

3. ביום 7.9.2017 החליטה ועדת השחרורים (להלן גם: הוועדה) על שחרור המבקש מנשיאת יתרת תקופת המאסר שהושתה עליו, בהתאם לסעיף 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001; וזאת לאחר שבקשות קודמות לשחרורו נדחו (להלן: חוק שחרור על תנאי ו-החלטת השחרור, בהתאמה). שחרורו של המבקש הותנה בתנאים מגבילים ובהם עמידה בתנאי תכנית השיקום בפיקוח הרשות לשיקום האסיר (להלן: רש"א); מעצר בית לילי; חתימה בתחנת המשטרה אחת לשבוע; איסור ביצוע כל עבירה; איסור התרועעות עם עבריינים; איסור יציאה לחו"ל ללא אישור הוועדה, ועוד. כן, נקבע כי תקופת השחרור על תנאי תחל ביום 11.9.2017 ותסתיים ביום 24.6.2018, מועד שחרורו המלא ממאסר (להלן: תקופת התנאי).

על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יוער כי למעשה עוד ביוני 2015 הורתה הוועדה על שחרורו המוקדם של המבקש ממאסר; אולם החלטתה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"א 34994-06-15). ועוד יצוין כי קודם להחלטת השחרור, דחתה הוועדה בקשות נוספות שהגיש המבקש לשחרור על תנאי, ועתירה שהוגשה על ידי המבקש בגין אחת מהחלטות הוועדה בנדון – נמחקה (עת"א 45053-07-17).

4. מאז ששוחרר ממאסר, כאמור בחודש ספטמבר 2017, קיימה ועדת השחרורים ישיבות מעקב עיתיות בעניינו. בישיבת המעקב הראשונה שהתקיימה ביום 7.11.2017 נקבע כי המבקש עומד בתנאי הרישיון; ואולם בהמשך, בישיבה מיום 1.1.2018, הוצג לפני הוועדה מידע מודיעיני של משטרת ישראל בעניינו של המבקש והלה הוזהר לבל יפר את תנאי השחרור. ביום 21.5.2018 הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה להפקעת רישיונו של המבקש מכוח סעיפים 20 ו-21 לחוק שחרור על תנאי, על יסוד דיווח ממשטרת ישראל כי המבקש הפר את תנאי שחרורו "באופן בוטה" ואף ביצע עבירות פליליות (להלן: בקשת ההפקעה). ויוער כי במועד שבו הוגשה בקשת ההפקעה תקופת השחרור על תנאי שנותרה למבקש עמדה על חודש ימים בלבד.

החלטת ועדת השחרורים ופסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים

5. ביום 14.6.2018 התקיים דיון בבקשת ההפקעה לפני ועדת השחרורים, ובתומו ניתנה החלטת הוועדה שקיבלה את הבקשה (להלן: החלטת ההפקעה). במסגרת ההחלטה נקבע כי ישנן מספר ידיעות מודיעיניות ממקורות שונים, שמידת מהימנותם גבוהה, שלפיהן המבקש התרועע עם עבריינים חרף אזהרות שניתנו לו בנושא; וכן ביצע פעילות אסורה בתחום הסמים. בנוסף צוין כי במהלך תקופת התנאי פתחה המשטרה בשתי חקירות נגד המבקש: הראשונה שעניינה בעבירת סמים נסגרה מחוסר עניין לציבור, בעוד החקירה השנייה שעוסקת בעבירות תקיפה עודנה מתנהלת. בהינתן האמור, נקבע כי חרף הדיווחים החיוביים מאת רש"א שלפיהם המבקש עמד בתנאי שחרורו, המידעים המודיעיניים הרבים שהצטברו בנוגע למבקש ומהימנותם הגבוהה מטים את הכף לביטול השחרור על תנאי; ובתוך כך קבעה הוועדה כי לא נמצאו נסיבות מיוחדות המצדיקות את העמדת משך המאסר על תקופה קצרה מאורך תקופת התנאי שהיא בת 9 חודשים. ויוער כי בהמשך לבקשת המבקש לעכב את ביצוע החלטת ההפקעה במספר ימים, ניתנה החלטה נוספת שקבעה כי מועד מאסרו של המבקש יחל ביום 19.6.2018.

          המבקש מיאן להשלים עם החלטת ההפקעה ועתר לביטולה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ביום 18.6.2018 הורה בית המשפט על דחיית העתירה, וזאת לנוכח קביעתו כי "החלטת ועדת השחרורים לא רק מצויה במתחם הסבירות אלא היא גם ההחלטה הנכונה במקרה זה". נקבע כי מעיון בדוחות המידע עולה כי משטרת ישראל סבורה כי המבקש חזר לפלילים, וחמור מכך אף ניכר כי הוא "מוביל בפעילות פלילית חמורה"; ומידע זה עולה מדוחות מידע במספר תחומים וממקורות שונים, שחלקם אף ברמת מהימנות גבוהה. דברים אלה נאמרו בראי העובדה שהחלטה ההפקעה היא החלטה בתחום המשפט המנהלי, ומשכך ועדת השחרורים רשאית להסתמך על ראיות מנהליות במסגרת החלטתה בנושא. עוד נקבע שלא נפל פגם בכך שבקשת ההפקעה הוגשה בסמוך לתום תקופת התנאי; ואין לבוא בטענות כלפי המשיבה על כך שבחרה לעבות את המידע המודיעיני שברשותה טרם שהגישה את בקשת ההפקעה. ויוער כי בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין נדחתה, ונקבע כי עליו להתייצב לריצוי מאסרו ביום למחרת (כאמור, 19.6.2018); ולמיטב הבנתי, כך אכן אירע.