פלוני נ' עיריית אום אל פאחם ואח'

עניינה של תביעה זו פגיעתו של התובע עת נפל מסולם במסגד בעיר אום אל פחם.

טענות התובע

1.לטענת התובע, יליד 1975, ביום 22.5.15 סמוך לשעה 5:30 בבוקר לאחר תפילת השחר במסגד "אלפארוק עומר" באום אל פחם התבקש על ידי האחראים במסגד להחליף מנורה בתקרת המסגד בגובה כ – 4 מטרים. לצורך כך השתמש התובע בסולם אלומיניום בגובה כ – 3.5 מטרים. התובע נעמד על המדרגות העליונות של הסולם והתקרב אל התקרה כאשר לפתע הסולם התנדנד, התובע איבד שיווי משקל, נפל ארצה ונחבט ברצפת המסגד (להלן ''התאונה'').

2.ממקום התאונה פונה התובע לקבלת טיפול רפואי במרכז "אלנור לטבי" באום אל פחם, משם הועבר באמבולנס לבית חולים העמק. בבית החולים אובחן כי התובע סובל משבר בעקב רגל ימין, הוא אושפז להמשך טיפול למשך שישה ימים ושוחרר ביום 22.5.15. ביום 6.6.15 אושפז התובע שוב לצורך התערבות ניתוחית לשחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר בעקב. ביום 9.6.15 נותח תחת הרדמה כללית במהלכו אובחן שבר מרוסק בעקב שלא ניתן היה לשחזור. לאור זאת הוחלט על שחזור במידת האפשר, כולל קיבוע עם פלטה. ביום 11.6.15 שוחרר התובע לביתו עם המלצות לנטילת משככי כאבים וביקורת במרפאת כף רגל.

3.לטענת התובע ביקר לאחר שחרורו לעיתים תכופות במרפאת בית החולים ועבר מעקב רפואי ארוך ומפרך וטיפולי פיזיוטרפיה אולם למרות זאת כאביו לא פסקו וכיום הוא סובל מכאבים עזים בקרסול והגבלה בתנועת הקרסול.

4. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמו ערוכה על ידי ד''ר מדלג' לואי שקבע כי כתוצאה מן התאונה נגרמה לתובע נכות אורטופדית בשיעור 20% בגין הפגיעה בקרסול ובעקב ימין על פי תקנה 49(2)(ו) לתקנות.

5.לטענת התובע, הנתבעות 1 ו – 2 נושאות באחריות המלאה לפגיעתו ועליהן לפצות ובשל נזקיו. הנתבעת 1 היא רשות מקומית שבשטחה המוניציפאלי נמצא המסגד; ואילו הנתבעת 2 היא הגוף הממשלתי המופקד על העדות הלא יהודיות בישראל ובין היתר מופקד על תחום הדת המוסלמית ומסגדים וכן אחראי על תקצוב ופיקוח והעסקת מואזין ואימאם ואנשי תחזוקה במסגדים.

6.התובע טוען כי יש להחיל בענייננו את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" בסעיף 41 לפקודת הנזיקין וכן וחל בענייננו סעיף 38 העוסק בחובת הראיה לדברים מסוכנים. לאור תחולת סעיפים אלו, על הנתבעות נטל הראיה שלא היתה התרשלות שיחובו בגינה.

כן טוען התובע לתחולתו של סעיף 35 לפקודת הנזיקין וטוען כי הנתבעות התרשלו בהתאם לסעיפי רשלנות המפורטים בכתב התביעה. עוד טוען התובע כי הנתבעות עוולו כלפיו עת הפרו חובה חקוקה בהתאם לרשימת החיקוקים המצויינים בכתב התביעה.

7.לטענת התובע, עובר לתאונה היה בריא בגופו ובנפשו, עבד למחייתו כפחח במוסך והשתכר כ – 10,000 ₪ ברוטו לחודש.

כתוצאה מן התאונה שהה באי כושר ממושך ואינו מסוגל לעסוק במקצוע הפחחות לאור נכותו האורטופדית. כמו כן התובע מתקשה בתפקוד בפעולות היום יום ואחזקת משק הבית ונעזר בבני משפחתו לשם כך. כמו כן טוען התובע כי הוא נדרש ויידרש בעתיד להוציא סכומי כסף ניכרים לצרכי נסיעה ניידות וטיפול רפואי.