פלוני נ' נ.ע.ט. להובלות בע"מ ואח'

מבוא 

1. התובע, יליד 1987, נפגע בתאונת עבודה שארעה ביום 10.6.2015. התובע עותר, במסגרת תביעה זו, לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה זו.

    

2. בהתאם לנטען, ביום 10.6.2015 במסגרת עבודתו של התובע כנהג משאית המורכבת ממוביל ונגרר, הגיע התובע לפארק המחזור "ברקת" בראש העין. כאשר לחץ התובע על המתג על מנת לפתוח את כיסוי הברזנט המכסה את הנגרר, הכיסוי נתקע. התובע עלה על גבי הנגרר במטרה לנסות תקן את התקלה ותוך כדי כך, נפל מהנגרר ונחבל (להלן: "התאונה") .

    

3. נתבעת 1 העסיקה את התובע והייתה מעבידתו במועד התאונה (להלן – "הנתבעת"). נתבעת 2 ביטחה בזמנים הרלבנטיים לתביעה את המשאית המעורבת.

    

4. ביום 18.1.2018 ניתן על ידי פסק דין חלקי בשאלת סיווג התאונה. במסגרת פסק הדין קבעתי כי התאונה אינה בבחינת תאונת דרכים כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 וכפועל יוצא התביעה כנגד נתבעת 2 נדחתה.

    

5. לטענת התובע הנתבעת נהגה כלפיו ברשלנות ובחוסר זהירות תוך הפרת חובותיה שבדין כאשר, בין היתר, לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה הקשורה בפתיחת כיסוי הברזנט, לא הזהירה מפני עלייה על הנגרר שגובהו כ – 4 מטרים, לא הדריכה כיצד לנהוג במקרה של תקלה בגלגלת הברזנט והעסיקה אותו מבלי שסיפקה הדרכה, רתמת בטיחות או אמצעים אחרים לעבודה בגובה.