פלוני נ' מסעדת סטלה ביצ'- דג הים ואח'

תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעים בעקבות תאונה שארעה ביום 11.11.2016 עת התארחו התובעים במסעדה שמפעילה הנתבעת 2 בחוף הים בבת ים.

האירוע ונסיבותיו

1. ביום 11.11.2016 בשעות הבוקר ישבו התובעים, שהינם בני זוג, יחד עם בנם שהיה אז בן כבן 13, במסעדת "סטלה ביצ' – דג על הים" הממוקמת בחוף הים של בת ים.

   אזור הישיבה שמחוץ למבנה המסעדה בנוי בשני מפלסים, שהפרש הגובה ביניהם הוא כמטר. המדרגה שנוצרת בין שני המפלסים בחלק האנכי שלה (ה"רום") מחופה בסלעים (להלן: "המסלעה"). על גבי כל אחד מהמפלסים פרוס דשא סינטטי, אשר מונח על אבנים משתלבות. במועד האירוע לא היתה גדר או מעקה שמפריד בין המפלסים.

   התובעים ישבו במפלס העליון של המסעדה, על כסאות/ספסלים נמוכים וסביב שולחן נמוך. השולחן, שולחן עץ נמוך שצורתו מלבן, עמד כשהוא ניצב למסלעה ומשיק לה (בצלע הרוחבית שלו). הכסאות, כסאות עץ נמוכים דמויי ספסל, הוצבו לאורך השולחן משני צידיו, שני כסאות בכל צד.

    

2. התובעת ישבה על הכסא שצמוד למסלעה. התובע ישב לצידה. בנם של התובעים ישב מול התובעים. בעת שסיימו התובעים את הבילוי, לאחר ששילמו וקמו ללכת מהמקום, ארע האירוע. התובע ובנו כבר קמו מכסאותיהם ונעמדו בראש השולחן (בצלע המרוחקת מהמסלעה). לטענת התובעים, בעת שהתובעת התרוממה מהכסא, תוך שהיא נשענת על צידו האחד של המושב כדי להתרומם, התרומם צידו השני של הכסא, היא איבדה שיווי משקל כתוצאה מכך, ונפלה דרך המסלעה למפלס התחתון.

   התובע, בעלה של התובעת, אשר ראה את התובעת מועדת ונופלת, "זינק" אחריה בנסיון למנוע את הנפילה או להושיט לה עזרה, ונחבל אף הוא.

   התרחשות האירוע תוארה על ידי כל אחד מהתובעים ועל ידי בנם בתצהירי העדות הראשית ובחקירות הנגדיות, ונתמכה בתמונות ובסרטון וידאו של המקום (שצולמו לאחר הגשת התביעה). העדויות היו סדורות, ללא סתירות, והותירו בי רושם מהימן.

   הדברים גם עולים בקנה אחד עם עדות נציג הנתבעות, מר יונתן עזרא, בחקירתו הנגדית. אז התברר לראשונה שהאירוע צולם במצלמות האבטחה של המסעדה, ושנציג הנתבעת צפה בסרטון סמוך לאחר האירוע. תיאור האירוע ע"י מר עזרא, אשר מבוסס על הצפיה בסרטון שצולם בזמן אמת, תואם בעיקרו את עדויות התובעים ובנם (מר עזרא לא התייחס בעדותו לסיבת הנפילה של התובעת והאם היא נעוצה בכך שהכסא התרומם).

   הסרטון לא הוגש על ידי הנתבעות ואף לא גולה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים. עצם קיומו נודע לתובעים ולבית המשפט במהלך חקירתו הנגדית של נציג הנתבעת, אשר העיד כי לא שמר ברשותו את הסרטון או עותק ממנו. לדבריו, הסרטים נשמרים למשך שבועיים בלבד וזאת "לפי החוק" ו"לפי דרישת המשטרה".

    

3. התובעת נחבלה בפניה ובידה ופונתה מהמקום באמבולנס לחדר מיון בבית החולים, שם אובחן שבר בשורש כף היד השמאלית שטופל בגבס, ונקע בקרסול ימין שטופל בחבישה אלסטית.

   לאחר האירוע חש התובע כאבים בברך ימין. למחרת פנה ל"מוקד מכבי", שם נבדק. לאחר בירור אובחן קרע חוזר של הרצועה הצולבת ופגיעה במיניסקוס.