פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד dd/mm/1992, נפגע בתאונת דרכים בתאריך 23/03/2016 (להלן: התאונה). התאונה אירעה בעת שרכב פגע בתובע כאשר התובע היה רכוב על אופניו.

בשל נזקי הגוף שנגרמו לתובע בתאונה הוא הגיש תביעה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת( הייתה מבטחת הרכב והיא מכירה בכיסוי הביטוחי. המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לשיעור הנזק והפיצוי המגיע לתובע.

לשם בחינת מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה מונו מומחים מטעם בית משפט בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה. סך הנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה לתובע עומדת על שיעור 24% (במעוגל).

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 17/11/19 העידו התובע והוריו, ובהמשך הוגשו סיכומי הצדדים.

בנסיבות שפורטו, אבחן תחילה את מצבו הרפואי של התובע ואדון לאחר מכן בטענות הצדדים ובשיעור הפיצוי המגיע.

הפגיעות והנכות הרפואית

ממקום התאונה פונה התובע לטיפול בבית החולים ע"ש קפלן (להלן: בית החולים) ושם אובחן שהוא סובל משבר במרפק ימין. מסיכום רפואי של בית החולים מיום 28/03/2016 (מוצגים 4 ו-5 למוצגי התובע) עולה שביום 27/03/2016 התובע אושפז בבית החולים ועבר ניתוח לקיבוע השבר באמצעות פלטה. בהמשך, התובע שוחרר מהאשפוז ביום 28/03/2016, תחת המלצות: לשהות במנוחה במשך 14 ימים, נטילת משככי כאבים לפי הצורך והמשך מעקב וביקורת רפואית.

בהמשך, התובע פנה לטיפול ומעקב רפואי, והתלונן על כאבים ומגבלות במרפק ימין ובגב (ראו מסמכים רפואיים שצורפו למוצגי התובע מתאריכים: 30/03/2016, 06/04/2016, 10/4/2016, 13/04/2016, 15/05/2016, 26/06/2016, 30/06/2016, 06/07/2016, 04/08/2016, 17/08/2016, 13/11/2016, 23/11/2016, 16/02/2017, 01/03/2017).

מהתיעוד הרפואי שצורף עולה שהתובע טופל גם באמצעות טיפולי פיזיותרפיה, בסופם העריך המטפל שיש שיפור ניכר בטווחי התנועה של המרפק. התובע דיווח על כאבים והודרך לבצע תרגילים בבית על מנת לשפר את טווחי התנועה (מוצג 38 למוצגי התובע).