פלוני נ' מדינת ישראל

ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 21.9.2015 ומיום 26.10.2015 בתפ"ח 6287-12-13 שניתנו על ידי כבוד השופטים י' צבן – סג"נ, ר' כרמל ור' פרידמן-פלדמן

השופט י' עמית:

המערער, יליד 1993, הורשע בשני מעשי אינוס שביצע באחותו המוגבלת בנפשה ובשכלה (להלן: המתלוננת) ונגזרו עליו 7 שנות מאסר בפועל. הערעור שבפנינו נסב על הכרעת הדין ולחילופין על גזר הדין.

כתב האישום ותמצית ההליך בפני בית המשפט המחוזי

1. המתלוננת היא נערה ילידת 1997 ולה אחות גדולה ושני אחים, אחד מהם הוא המערער המבוגר ממנה בארבע שנים, והאח הנוסף צעיר ממנה בשבע שנים. בתקופה הרלוונטית שהתה המתלוננת בפנימייה ממנה יצאה לביקורים בביתה, לסופי שבוע אחת לשבועיים. כפי שעולה מאבחון שנעשה בשעתו למתלוננת, היא סובלת מפיגור קל (TIQ 59), ומקשיים רגשיים עמוקים (להלן: האבחון הפסיכולוגי). על פי אבחון פסיכיאטרי שנעשה לה (להלן: האבחון הפסיכיאטרי), היא סובלת גם מהפרעה סכיזופרנית דו-קוטבית.

2. כתב האישום מתאר שני אירועי אונס, בהפרש של שנה האחד מן השני. האירוע הראשון (בו עוסק האישום השני בכתב האישום) התרחש ביום 1.11.2012 בערב, כאשר הוריהם של המתלוננת והמערער שהו מחוץ לבית המשפחה (להלן: האירוע הראשון). עת שכבה המתלוננת במיטתה, נכנס המערער והחל מלטף את החזה של המתלוננת, מעל ומתחת לבגד. לאחר מכן נשכב המערער על גופה של המתלוננת, מנע ממנה לצעוק, ואמר לה שהיא כמו חברתו, שהוא אוהב אותה ושלא תספר על האירוע. אחר כך הוריד המערער את בגדיה של המתלוננת והכניס את איבר מינו לאיבר מינה, על אף אמירותיה שהמעשים כואבים לה ובקשותיה שיפסיק.

3. אירוע האונס השני (בו עוסק האישום הראשון) התרחש כשנה לאחר האירוע הראשון, ביום שבת, 9.11.2013, שוב בבית המשפחה כשההורים לא היו בבית (להלן: האירוע השני). בעוד המתלוננת ישנה במיטתה בחולצה ובתחתונים נכנס המערער לחדרה כשהוא עירום והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה תוך שהמתלוננת מפצירה בו שיחדל.

4. 4. עבירות האיומים – כשבועיים לאחר מועד האונס הראשון התקשר המערער אל המתלוננת ואמר לה: "תחשבי טוב טוב אם את באה לבית כי אם תבואי לא תמצאי את החיים שלך" (להלן: עבירת האיומים הראשונה). ביום 30.11.2012 התקשר המערער אל טליה, רכזת המשפחתון בפנימייה, ואמר לה "אם אתם לא מחזירים את אחות שלי הביתה אני בא ודוקר את כולכם... אני אפתח לכם את הפנים ואבוא לדקור אותכם" (להלן: עבירת האיומים השנייה).

5. בית משפט קמא קיבל תיאור זה של הדברים, ובהתבסס על חומר הראיות שיתואר להלן מצא את המערער אשם בכל המיוחס לו והרשיע אותו בגין שני מעשי האונס בעבירות לפי סעיף 351(א) בצירוף סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כן הורשע המערער בשתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. המערער הואשם אף בעבירה של מעשים מגונים במשפחה לפי סעיף 351(ג)(2) בצירוף סעיף 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, אך בית המשפט זיכה אותו מעבירה זו.