פלוני נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.1.2018 (כב' השופט א' רובין) ומיום 18.2.2018 (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) במ"ת 63563-12-17, בגדרן הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

רקע והליכים קודמים

2. ביום 31.12.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות מין במתלוננת שעבדה באותה עת כמטפלת סיעודית באביו של העורר. בחלקו הכללי של כתב האישום נטען כי העורר התגורר בבית הצמוד לבית אביו וכי מיד עם תחילת עבודתה של המתלוננת בבית אביו, החל העורר להטריד אותה תוך שאמר לה פעמים רבות שהוא אוהב אותה ורוצה להינשא לה. העורר היה מגיע לבית אביו מדי יום והולך אחרי המתלוננת לכל מקום בבית ובהמשך ביצע בה עבירות מין בניגוד לרצונה. בשל כך יוחסו לעורר ארבע עבירות אינוס, שתי עבירות של מעשים מגונים ועבירה של מעשה סדום.

3. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון בבקשה חלק בא-כוחו של העורר על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האישומים, אולם בהחלטתו מיום 23.1.2018 דחה בית המשפט קמא את הטענות וקבע כי חרף כרסום מסויים בראיות התביעה, קיימות ראיות לכאורה נגד העורר.

           נקבע כי הראייה המרכזית היא עדותה הארוכה והמפורטת של המתלוננת, שבה סיפרה כיצד בתחילה אמר לה העורר שהוא אוהב אותה ומעוניין להתחתן איתה, בהמשך החל עוקב אחריה בבית אביו ולאחר מכן ביצע בה מעשים מגונים בעטיים התקשרה המתלוננת לעובד סוציאלי של החברה המעסיקה (להלן: העובד הסוציאלי) והתלוננה באוזניו על מעשי העורר.

           עוד נקבע כי להודעת המתלוננת מתווספת הודעתו של העובד הסוציאלי, שסיפר כי המתלוננת יצרה עמו קשר וסיפרה שהעורר ביקש ממנה להתחתן איתו ולהרשות לו לנשק ולחבק אותה. העובד הסוציאלי אמר למתלוננת שניתן לפנות למשטרה או לקיים שיחת אזהרה עם העורר ולאחר שבחרה באפשרות השנייה שוחח עם העורר. עוד מסר כי זמן מה לאחר מכן נמסר לו כי קרה משהו למתלוננת וכשהתקשר אליה סיפרה לו כי העורר אנס אותה ונשמעה כמי שמצוייה בטראומה. בית המשפט התייחס גם להודעה שמסרה עובדת נוספת של החברה המעסיקה ולפיה המתלוננת רעדה ובכתה כשסיפרה לה מה עשה לה העורר. נקבע, כי עדויות אלה משתלבות בעדויות גיסתו, אחותו ואחיו של העורר.

           בית המשפט התייחס גם לחילופי ההודעות בין המתלוננת לבין העורר ולמחיקת חלק מהן על ידי המתלוננת וקבע כי לכאורה חלק מתוכנן אינו עולה בקנה אחד עם גרסת המתלוננת ולא ניתן לכאורה הסבר למחיקתן. יחד עם זאת, נקבע כי אף שיש בכך כדי לכרסם במידה מסויימת בעוצמת הראיות לכאורה, אין בכוחן של התהיות שעולות כדי לגרוע מעדות המתלוננת ומעדויות בני משפחת העורר ועובדי החברה המעסיקה וכי המקום לבירור הטענות הוא בהליך העיקרי ולא בהליכי המעצר.

           בנוסף נקבע כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, לנוכח טיב העבירות המיוחסות לעורר, מספר העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי העשיר וכי עוצמת עילת המעצר היא משמעותית. כן נקבע כי חלופת המעצר המוצעת בבית גרושתו של העורר, כשהיא עתידה לשמש כמפקחת היחידה עליו, אינה יכולה לאיין באופן סביר את המסוכנות הנשקפת ממנו. יחד עם זאת, לנוכח כרסום מסויים בעוצמתן של הראיות לכאורה הורה בית המשפט לשירות המבחן להגיש תסקיר בגדרו תיבחן מסוכנות המשיב והאפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני.

4. בתסקיר מיום 15.2.2018 עמד שירות המבחן על התרשמותו מהעורר והעריך כי יש סיכון להתנהגות פוגענית ופורצת גבולות מצידו וכי המפקחת שהוצעה, פנוייה לפקח עליו באופן חלקי בלבד ואינה מהווה דמות סמכותית ומציבת גבולות עבורו. לפיכך, לא המליץ שירות המבחן על שחרור העורר ממעצרו.