פלוני נ' מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' דיסקין, השופט ר' בן-יוסף והשופטת ש' יעקובוביץ) בתפ"ח 29123-08-15 מיום 15.6.2017, בגדרו נגזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם פיצוי כספי למתלוננות.

רקע ועיקרי כתב האישום

2. בחודש ספטמבר 2013, במהלך חג הסוכות, נסעו הוריהן של המתלוננות – שתי אחיות קטינות – לחו"ל. המערער ורעייתו, אחותה של אם המתלוננות, הופקדו לשמור על הקטינות בביתן בבני ברק. באחד הלילות, נכנס המערער לחדר שבו ישנה אחת המתלוננות ונשכב מאחוריה במיטה, המתלוננת התעוררה והחלה לבכות, המערער מצדו הניח את ידו ומישש את חזהּ מעל הכתונת שאותה לבשה. בהמשך, יצא המערער מן החדר, לאחר מכן שב אליו בשנית, נשכב שוב במיטתה של המתלוננת, נגע בחזהּ והרים את הכתונת שלבשה, אולם זו התנגדה ומשכה את הכתונת כלפי מטה. בלילה אחר במהלך החג, נכנס המערער לחדרה של המתלוננת השנייה, נעמד ליד מיטתה, והכניס ידו אל מתחת למכנסיה ותחתוניה. המערער ביצע במתלוננות את המעשים האמורים לשם גירוי, סיפוק, או ביזוי מיניים. 

3. ביום 19.7.2016 הודה המערער לפני בית המשפט המחוזי בעובדות כתב האישום המתוקן בהתאם להסדר טיעון, והורשע בגין מעשים אלו בשתי עבירות של מעשה מגונה בקטין בן משפחה (סעיף 351(ג)(1) בנסיבות סעיף 348(4) וסעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק)).

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת מב"ן

4. על-פי תסקירים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, התרשם שירות המבחן, כי המערער, יליד שנת 1973, נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים, ללא עבר פלילי, הוא בעל דימוי עצמי נמוך. המערער מתייחס באופן שטחי לעבירות שביצע, מנסה לטשטש את חומרתן, ואינו מגלה אמפתיה כלפי המתלוננות. שירות המבחן עמד על כך שנעשו ניסיונות לשלב את המערער בהליכים טיפוליים ושיקומיים, אולם הוא לא נתרם מהליכים אלו, אלא השתמש בהם ככלי להשפעה על תוצאות ההליך המשפטי שמתנהל בעניינו. בהקשר זה צוין, כי המערער שולב תחילה בקבוצה פסיכו-חינוכית לעברייני מין, ובהמשך, בשל תלונותיו, ולאור החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.1.2017, הוחלט לבחון את השתלבותו ב'שלום בנייך' – מסגרת טיפול יעודית לאוכלוסיה החרדית. המערער הגיע לפגישה ב'שלום בנייך' בבני ברק, בסיומה ביקר בביתו שבאותה עיר, ובכך הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו על-ידי בית המשפט המחוזי. שירות המבחן נמנע מליתן המלצה שיקומית בעניינו של המערער, והמליץ להטיל עליו ענישה מוחשית ומשמעותית, שיהיה בה כדי להעביר לו מסר ברור. בתסקיר עדכני צוין, כי מיום 25.7.2017 שוהה המערער באגף לעברייני מין בכלא 'מעשיהו', מתפקד במדרשת האגף, אך אינו משולב בתעסוקה חוץ אגפית ובמרכז החינוך, ואף אינו נמצא בסבב חופשות או בסבב התייחדויות. עוד צוין, כי לאחרונה שולב המערער בקבוצות טיפוליות יעודיות לעברייני מין, אולם בשלב זה לא ניתן לחוות דעה בנוגע ליכולתו להפיק תועלת מן הטיפול הקבוצתי.

5. המערער נבדק על-ידי מב"ן, הבדיקה האחרונה שנערכה ביום 13.12.2017 הופסקה לקראת סופה, וזאת לאחר שהמערער התפרץ בצעקות, בכי ותנועות ידיים, כלפי הבודקת. בחוות הדעת מאת מב"ן צוין, כי המערער אדם אינטליגנטי אך מניפולטיבי, חסר אמפתיה כלפי האחר, ובעל סף תסכול נמוך. עוד צוין, כי המערער מתאר שבשנות ילדותו חווה פגיעות מיניות שלא טופלו ולא עובדו, שולל קיומה של משיכה מינית כלפי קטינות, וזאת חרף העובדה שהובחנה התנהגות מינית חריגה מצדו כלפי קטינות בנות המשפחה. מב"ן התרשם כי המערער אינו מודע למניעים שהביאו לביצוע העבירות ולמצבי הסיכון הצפויים לו, והעריך כי העבירות בוצעו "על רקע גורמי דחף במישור הזוגי והתעסוקתי, ויחד עם זאת עולה חשד לקיומה של משיכה מינית סוטה כלפי קטינות". לאחר בחינת גורמי הסיכון הסטאטיים והדינאמיים, העריך מב"ן כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת מן המערער היא בינונית, וכי "קיים ספק רב באשר ליכולת שלו להיתרם מטיפול ייעודי לעברייני מין".

עיקרי גזר הדין של בית המשפט המחוזי

6. בראשית דבריו עמד בית המשפט המחוזי על תסקירי שירות המבחן וחוות דעת מב"ן כמתואר לעיל, על תסקירי נפגעות העבירה, ונדרש לטענות ב"כ הצדדים לעונש. לצד זאת, עמד בית המשפט המחוזי על עיקרי הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, לפיו הוסכם שהתביעה תעתור לעונש מאסר בפועל שלא יעלה על 30 חודשים, מאסר על-תנאי, ופיצוי בסך של 15,000 ₪ לכל מתלוננת, כשההגנה רשאית לטעון באופן חופשי בנוגע לעונש. לאחר מכן, עמד בית המשפט המחוזי על חומרת העבירות, בכלל זה העובדה שאלו בוצעו על-ידי המערער בעת שהמתלוננות הופקדו תחת ידיו לשמרן. כמו כן, עמד בית המשפט המחוזי על הערכים החברתיים שנפגעו – נפשן, גופן וכבודן של המתלוננות, וערך המשפחה והביטחון בחיק המשפחה; על האינטרס הציבורי שבהרתעת עברייני מין פוטנציאליים; והצורך להטיל בעבירות אלו עונשים מכבידים. לצד זאת קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לראות את שתי העבירות, שבוצעו בלילות שונים, כ'אירוע אחד' לשם גזירת הדין. על יסוד האמור, ולאחר שקבע כי לא מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מהעונש המזערי הקבוע בסעיף 355 לחוק, ובשים לב להסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי מתחם ענישה שבין שנתיים וחצי לבין ארבע וחצי שנות מאסר בפועל. בד בבד, קבע בית המשפט המחוזי, כי אין הצדקה לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום. סיכומו של דבר: בית המשפט המחוזי גזר על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי. בנוסף, חויב המערער לשלם פיצוי כספי בסך של 15,000 ₪ לכל מתלוננת (30,000 ₪ בסף הכל).