פלוני נ' מדינת ישראל

1. ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לנוער (השופט י' טופף) מיום 18.2.2018 במ"ת 6812-08-17, בגדרה דחה את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים ואת בקשתו לשחררו ממעצר, בכפוף לערבויות ובלא תנאים מגבילים.

2. ביום 3.8.2017 הוגש נגד העורר, קטין כבן 15.5 שנים כתב אישום שייחס לו עבירה של ניסיון אינוס והפרת הוראה חוקית. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 21.6.2017, פגש העורר בחוף הים "אכדיה" בהרצליה, יחד עם שניים מחבריו, את המתלוננת, קטינה כבת 16.5 שנים, ולאחר שחברו של העורר אנס את המתלוננת בחוף הים, ביצע העורר במתלוננת מעשה של ניסיון אינוס. באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, במסגרת חקירת המשטרה את האירוע האמור שוחרר העורר למעצר בית מלא במשך 5 ימים תוך איסור יצירת קשר עם המעורבים האחרים בחקירה, אך העורר הפר את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו. 

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.

3. בדיון שהתקיים בבקשת המעצר המדינה לא התנגדה לשחרור העורר, אך ביקשה  להטיל עליו מעצר בית מלא. ביום 4.8.2017 הורה בית המשפט המחוזי לשחרר את העורר בתנאי ערבות שונים ואיסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים בפרשה. המדינה הגישה ערר לבית משפט זה אשר התקבל באופן חלקי תוך שנקבע כי בנוסף לתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, העורר ישהה בבית הוריו במעצר בית חלקי למעט בין השעות 14:00-19:00 (בש"פ 6269/17).

4. ביום 13.8.2017 הגישה המדינה כתב אישום מתוקן, וביקשה בשנית לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. בבקשה טענה המשיבה כי העורר הפר את תנאי שחרורו פעם נוספת. בית המשפט המחוזי קבע כי תנאי השחרור שנקבעו בבש"פ  6269/17 לעיל יעמדו בעינם לעת עתה, והורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. ביום 28.8.2017, לאחר קבלת התסקיר, קבע בית המשפט כי העורר ישולב בכפר הנוער "בית חגי", שם ישהה החל מיום 3.9.2017 למשך 90 יום.

5. נציין בתמצית כי שהותו של העורר התאפיינה בהעדר שיתוף פעולה, הפרות משמעת, בריחות ונקיטה באלימות כלפי הצוות. ביום 2.11.2017 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, ולאחר שהעורר ביקש להשתלב שוב בפנימייה והבטיח לשמור על כללי המקום החליט בית המשפט לתת לו הזדמנות לתקן את אורחותיו והורה על קליטתו מחדש בפנימייה. אלא שעל אף האמור, שילובו בפנימייה היה רווי בריחות ואי-התייצבות חוזרים ונשנים עד שבהחלטת בית המשפט מיום 28.11.2017 נקבע כי עליו להתייצב בפנימייה וייאסר עליו לצאת לחופשות עד ליום 13.12.2017. אלא ששוב העורר לא התייצב בפנימייה, ולכן בלית ברירה הורה בית המשפט ביום 30.11.2017 על מעצרו המלא. עם זאת נקבע בשולי ההחלטה כי ככל שתוגש בקשה לשחרורו של העורר לחלופת מעצר, לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני בליווי פיקוח אנושי אשר יאיין את מסוכנותו, בית המשפט יידרש לעניין בכל עת.

6. בהחלטה נוספת מיום 9.1.2018, לאחר שהוגש תסקיר נוסף בעניינו ממנו עלה כי העורר התנגד להפנייתו מהמעצר למסגרת טיפולית אחרת, קבע בית המשפט כי ההחלטה על מעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו תעמוד בעינה.

7.  העורר הגיש ערר על החלטה זו. ביום 30.1.2018 דחה בית משפט זה (השופט ד' מינץ) את הערר בהחלטה מפורטת (בש"פ 520/18 פלוני נ' מדינת ישראל (30.1.2018).

8. ביום 22.1.2018, לאחר משא ומתן ממושך והליך גישור הושג הסדר טיעון בין המדינה לעורר אשר במסגרתו הודה העורר בכתב אישום מתוקן בו הומרה עבירת ניסיון האינוס לעבירה של מעשה מגונה בכוח. ביום 31.1.2018 הודה העורר בפני בית המשפט בעובדות כתב האישום המתוקן, וניתנה הכרעת דין בה נקבע כי העורר ביצע עבירה של מעשה מגונה בכוח, והמשך הדיון נדחה לקבלת תסקיר ולטיעונים לעונש ליום 24.5.2018.