פלוני נ' מדינת ישראל

1.  בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטים א' ואגו, א' אינפלד ו-א' חזק) בעת"א 9647-11-17 מיום 9.11.2017 בגדרו התקבלה עתירת המדינה, היא המשיבה 1, להורות על ביטול החלטת ועדת השחרורים שלא להפקיע את רישיון האסיר של המבקש.

רקע והליכים קודמים

2. המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ובנשיאת נשק, ובגינן נגזרו עליו חמש שנות מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי והחל לרצות את מאסרו ביום 24.11.2017.

           ביום 25.9.2016 דנה ועדת השחרורים (להלן ועדת השחרורים או הוועדה) בבקשת המבקש לשחרור מוקדם ממאסר. חרף התנגדות המשיבה לבקשה, הורתה הוועדה על שחרורו המוקדם של המבקש בתנאים, ובהם: חתימה בתחנת המשטרה פעם בשבוע; מעצר בית לילי מהשעה 22:00 ועד 6:00 למחרת; קיום כל תנאי תכנית הרשות לשיקום האסיר (להלן: רש"א); שינוי מקום מגוריו או מקום עבודתו רק באישור; איסור לעבור כל עבירה; איסור להתרועע עם עבריינים; צו איסור יציאה מן הארץ עד ליום 10.1.2018; וחובת נשיאה של פנקס הרישיון בכל עת. השיקולים שהובילו את הוועדה להחלטה לשחרורו המוקדם של המבקש בתנאים היו ההליך השיקומי שעבר בתקופת מאסרו והתנהגותו הטובה בין כתלי הכלא. תוקף רישיון האסיר של המבקש היה מיום 28.9.2016 עד ליום 10.1.2018 (להלן: תקופת התנאי).

3. במהלך תקופת התנאי התקיימו מספר ישיבות מעקב בוועדת השחרורים, בהן עלה כי ישנם קשיים בהליך הטיפולי בעניינו של המבקש, וכן כי המבקש פוטר מעבודתו וטרם מצא מקום עבודה חלופי ואף אינו משתף פעולה עם יועץ התעסוקה מטעם רש"א. ביום 31.1.2017 הדגישה הוועדה בפני המבקש כי תנאי רישיונו כוללים את העסקתו. ביום 26.3.2017 הגישה המדינה בקשה לוועדה לביטול רישיונו של המבקש בשל הפרת תנאי שחרורו המוקדם, שיתוף פעולה חלקי עם ההליך הטיפולי והתעסוקתי הנדרש ממנו, הפרת תנאי מאסר הבית הלילי שהוטל עליו והמשך פעילות פלילית, כעולה ממידע מודיעיני שהוגש מטעם משטרת ישראל (להלן: המידע החסוי).

4. ביום 23.7.2017 התקיים דיון בוועדה בבקשת המדינה בהיעדר המבקש ובאת-כוחו, ובסיומו הורתה הוועדה על ביטול רישיונו של המבקש ועל מאסרו למלוא תקופת התנאי. הוועדה נימקה החלטתה בחוסר שיתוף הפעולה מצד המבקש בתכנית השיקום שנבנתה עבורו, וזאת חרף האזהרות החוזרות ונשנות, לבלתי הואיל, מצד רש"א לבל יפר את תנאי שחרורו המוקדם. בהתאם להחלטה זו נאסר המבקש ביום 6.8.2017.

5. ביום 1.10.2017 התקיים, לבקשת המבקש, דיון נוסף בהחלטת הוועדה בדבר הפקעת רישיונו בנוכחותו ובנוכחות באת-כוחו. בתום הדיון הוחלט לקיים דיון המשך ביום 26.10.2017, אשר לקראתו תציג המדינה רישום פלילי עדכני של המבקש, את התיקים שנפתחו לו עקב הפרות תנאי מעצר הבית, ואת עמדת רש"א באשר לנכונותה להמשיך בהליך הטיפולי של המבקש. הוועדה ציינה כי בשלב זה, וחרף הפרות התנאים על-ידי המבקש, רש"א לא ביקשה להפקיע את רישיונו של המבקש אלא להמשיך את ההליך הטיפולי. כן נקבע כי המידע החסוי שהוצג נובע ממקורות מזדמנים, לא מאומתים ולא מוצלבים.

6. ביום 26.10.2017, לאחר קבלת החומר המשלים ודיון ההמשך בוועדה, החליטה ועדת השחרורים על ביטול ההחלטה המפקיעה את רישיונו של המבקש ועל הוספת פיקוח אלקטרוני לתנאי שחרורו. הוועדה הדגישה כי רש"א המליצה כי המבקש ימשיך בהליך הטיפולי תוך הכבדת תנאי שחרורו על-ידי איזוק אלקטרוני. כן צוין כי התיקים הפליליים שנפתחו בתקופת התנאי נגד המבקש נסגרו, וכי אין לייחס משקל למידע החסוי שהוגש בעניינו.

7. המדינה עתרה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נגד החלטת ועדת השחרורים מיום 26.10.2017. המדינה טענה כי הוועדה שגתה בקביעתה כי המידע החסוי אינו מהימן דיו וזאת במיוחד לנוכח דו"ח שב"ס מתקופת מאסרו של המבקש לאחר הפקעת רישיונו, ממנו עולה כי המבקש ממשיך בהתנהלות עבריינית. כמו כן, נטען כי הוועדה לא נתנה משקל מספיק להפרות תנאי שחרורו של המבקש, וכי ההחלטה לסגור את תיקי החקירה נגדו אינה רלבנטית לשיקולים שהיה על הוועדה לשקול.