פלוני נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רון) מיום 3.10.2018 במ"ת 7944-11-17, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לפי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

2. נגד העורר, יליד 1986, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים המייחס לו עבירות מין חמורות בשתי קטינות: האחת קרובת משפחתו (אחייניתו), ילידת 2001, והשניה היא חברתה, ילידת 2003. כתב האישום נגד העורר כולל עבירות של מעשה מגונה ומעשה סדום בבת משפחה קטינה - כלפי אחייניתו; ועבירות  אינוס, מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה ומעשה מגונה בקטינה - כלפי חברתה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום המקורי הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. במסגרת הליכי הדיון בבקשת המעצר הוגשו שלושה תסקירי מעצר בעניינו של העורר. בתסקיר הראשון מיום 9.11.2017 השירות לא המליץ על שחרור העורר לחלופת מעצר שהוצעה – ביתה של קרובת משפחתו, בנמקו בין היתר כי שחרורו של העורר לחלופה זו עלול לחשוף את האחיינית המתלוננת ללחצים נפשיים ורגשיים, גם אם חלופת המעצר תהא רחוקה מביתה. עוד צוין כי קיים סיכון גבוה להישנותה של התנהגות פוגענית מצדו של העורר, וכי העורר מבטא בהתנהגותו ובהתייחסותו לאישומים נגדו עיוותי חשיבה המאפיינים עברייני מין.

4. בדיון מיום 16.11.2017 הסכים בא-כוח העורר לקיומן של ראיות לכאורה וביקש מבית המשפט להורות על הזמנת תסקיר מעצר משלים לתסקיר הראשון. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על הגשת תסקיר מעצר משלים. בתסקיר המבחן המשלים שהוגש ביום 23.11.2017 (להלן: התסקיר השני) שב והמליץ שירות המבחן על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. שירות המבחן התרשם כי גם מעצר בפיקוח אלקטרוני ללא ערבים מתאימים לא יהיה אפקטיבי, וכי לא יהיה בו כשלעצמו כדי להוות גורם הרתעתי ומציב גבולות. 

5. בדיון שהתקיים ביום 26.11.2017 ציין בא-כוח העורר כי יש באפשרות העורר להציע חלופות נוספות אחרות אשר לא נבחנו על ידי שירות המבחן בתסקיר השני. אי לכך, בסיום הדיון הורה בית המשפט על הכנת תסקיר משלים נוסף בעניינו של העורר אשר יבחן את הערבים הנוספים שהוצעו על ידו, וזאת לפנים משורת הדין ובאופן חריג ביותר.

ביום 13.12.2017 הוגש התסקיר המשלים הנוסף בעניינו של העורר (להלן: התסקיר השלישי), בו נבחנה האפשרות למעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני ביחידת דיור בפיקוחם של מספר ערבים. שירות המבחן התרשם כי למרות שהערבים שהוצעו נכונים לסייע לעורר, הם יתקשו, להערכתו, להציב גבולות לעורר ויתקשו להפחית את הסיכון הנשקף ממנו. עוד צוין כי לאור זאת שהאחיינית המתלוננת, המצויה במצב רגשי מורכב, מביעה את רצונה להיות בקשר עם העורר, ועל רקע היבטים נוספים שפורטו בתסקירים הקודמים, העברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני עלולה להקשות על האחיינית המתלוננת לעבור הליך טיפולי משמעותי. אי לכך, סבר שירות המבחן כי כל חלופת מעצר שתוצע, לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני, לא תאיין את הסיכון הנשקף מהעורר.

6. ביום 21.12.2017 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני ביחידת הדיור שהוצעה על ידו ואשר נשללה על ידי שירות המבחן בתסקיר השלישי, וזאת בכפוף לתנאים שונים שקבע.

7. ביום 27.12.2017 הגישה המדינה ערר לבית משפט זה על החלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי. בהחלטה מיום 29.12.2017 קיבל בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז) את ערר המדינה, והורה על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים נגדו. בין היתר נקבע כי מכלול הנסיבות אינו תומך במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי ניתן להבטיח את איון המסוכנות הנשקפת מהעורר, וכי לנוכח המתואר בתסקירים, לא היה מקום בנסיבות הענין לסטייה מההמלצות השליליות של שירות המבחן.