פלוני נ' מדינת ישראל

השופט (בדימ') א' שהם:

1. נגד המערער, יליד X.X.1977, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים (תפ"ח 38110-09-16), המייחס לו עבירות אלה: ניסיון רצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ותקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

2. מהעובדות המתוארות בכתב האישום עולה, כי ביום 28.8.2016, שהה המערער בביתו בX ביחד עם בת זוגו, נ', בתו, א', קטינה ילידת XX.X.2006, ובתו, ע', ילידת 2009. ע' ו-א' היו בחדרן בבית ועסקו בהכנת כלי כתיבה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בשלב מסוים, בסמוך לשעה 17:00, פנתה ע' אל המערער, אשר שהה בסלון הבית, וביקשה את עזרתו בתיקון כבל של "טאבלט", שבו היא השתמשה. המערער נענה לבקשה ונכנס לחדר, כאשר באותה עת שכבה א' על המיטה וצפתה בטלוויזיה, כשלצידה זוג מספריים. בשלב זה, "ומסיבה שאינה ידועה בדיוק למאשימה", גמלה בליבו של המערער "החלטה לדקור את א' למוות". המערער נטל את המספריים ודקר באמצעותם את א' כעשר דקירות, בצידו השמאלי של בית החזה שלה ובידה הימנית, "וזאת במטרה להרוג את א'". נמסר בכתב האישום, כי א', אשר הופתעה ממעשיו של המערער, צעקה לעברו: "למה אבא, למה?". מיד לאחר מכן, השליך המערער את המספריים ועזב את א', כשהיא פצועה ומדממת. המערער הלך אל הסלון והתיישב על הספה, בזמן שבני המשפחה והשכנים הזעיקו את כוחות ההצלה, על מנת לטפל ב-א'.

           כתוצאה ממעשי המערער נגרמו ל-א' "כעשרה פצעי דקירה בצדו השמאלי של בית החזה; פצע חודר את בית החזה אשר גרם לדימום פנימי רב בבית החזה, פגיעות בריאות, וקרעים בטחול".

           בעקבות הפגיעות הללו, הובהלה א' לבית החולים, הורדמה והונשמה והוכנסה לחדר ניתוח, על מנת לעצור את הדימום הפנימי הרב בגופה.

3. עוד נמסר בכתב האישום, כי באותו היום (28.8.2016), לאחר שהמערער נעצר, הוא הובא לבית החולים "כפר שאול", לצורך הסתכלות במחלקה הפסיכיאטרית. ביום 31.8.2016, במהלך ההסתכלות, יצא המערער אל החצר כדי לעשן. נ.א.ט., עובד בית החולים, אשר ראה את המערער בחצר, העיר לו ולשוטרים שהיו עמו "כי מטופל אשר מצוי בהסתכלות אינו יכול לשהות בגינה". נטען בכתב האישום, כי בתגובה הכה המערער את נ.א.ט. בצד השמאלי של פניו, תוך שהוא צועק לעברו "עוף מפה". עוד נטען, כי המערער השתולל בהמשך, עד אשר נאזק על ידי השוטרים ואנשי הצוות הרפואי שהיו במקום. נ.א.ט., אשר חש ב"צלצולים באזנו", עקב מעשיו של המערער, הובהל לבדיקה בבית החולים.

התפתחויות לאחר הגשת כתב האישום

4. בישיבת ההקראה של כתב האישום, מסרה המשיבה כי המערער מאושפז בבית החולים "שער מנשה", ועל פי חוות דעת רופאי בית החולים, הוא אינו אחראי על מעשיו ואינו כשיר לעמוד לדין. בנסיבות אלה, ביקש בית משפט קמא לקבל את חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי. ביום 28.9.2016, התקבלה חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, ד"ר יעקב דרנס, המאמצת את חוות דעתו של ד"ר שינקרנקו מבית החולים "שער מנשה", לפיה המערער לוקה במחלת נפש, ובמועד האירוע המתואר בכתב האישום, היה המערער "... חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשיו, ואף היה חסר יכולת להימנע מעשיית המעשה, וחוסר יכולת זו נבעה בשל מחלתו הנפשית". עוד נקבע, לעניין מסוגלותו של המערער לעמוד לדין, כי מחלתו פעילה כעת, ובשל כך המערער אינו יודע להבחין בין מותר לאסור, ו"... אינו מסוגל להבין את תוכנם, משמעותם וההשלכות של הראיות המובאות בפניו וכל זאת מחמת מחלתו הנפשית". על רקע זה, המליץ הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו של המערער בתנאי מעצר במב"ן, בכלא מג"ן.

טיעוני הסנגור בבית משפט קמא