פלוני נ' מדינת ישראל
|
רע"פ בית המשפט העליון ירושלים |
3801-16
3.5.2018 |
|
בפני השופט: ג' קרא |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: פלוני עו"ד קייס נאסר |
המשיבה: מדינת ישראל עו"ד עידית פרג'ון |
| החלטה | |
בקשה זו הועברה לטיפולי בעת האחרונה.
- בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: נ' בן אור, ר' וינוגרד ו-א' דראל), בע"פ 2372-01-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' פולוק), ב-ת"פ 3164-09, והושתו עליו העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור המבקש עבירה על פרק י'סימן ח' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), למשך שלוש שנים; וכן, קנס בסך 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו.
- ביום 11.5.2016 הורה כב' השופט (כתוארו אז) ח' מלצר על עיכוב עונש המאסר עד למתן החלטה אחרת.
רקע והליכים קודמים
- ביום 23.11.2008, הוגש נגד המבקש כתב אישום לבית משפט השלום לפיו ביום 23.5.2008, בשעת לילה, הכה המבקש את בת-זוגו (להלן: בת-הזוג או המתלוננת) בפניה, בעת ששהה עמה בדירה בXXX, וגרם לה לחבלות ולסימנים. בגין כך יוחסה למבקש עבירה של תקיפת בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- לאחר שמיעת הראיות, הרשיע בית משפט השלום את המבקש במיוחס לו. ביום 19.11.2015 גזר בית המשפט את דינו של המבקש כמפורט בפסקה 1 דלעיל לאחר שקבע כי מתחם העונש ההולם למעשים בהם הורשע נע בין מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
- המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, ובו טען כי הקביעות העובדתיות העומדות ביסוד הרשעתו מוטעות. לטענת המבקש, עדותה של בת-זוגו, שעליה, בין היתר, התבססה הרשעתו, איננה אמינה. עוד נטען על-ידי המבקש, כי מצבה הנפשי של בת-זוגו איננו יציב וכי אלמלא נמנעה ממנו האפשרות לעיין בתיקה הרפואי, הוא היה יכול להוכיח כי אין לייחס לעדותה משקל רב. המבקש הוסיף וטען כי הוא ובת-זוגו לא היו "בני זוג", כמשמעות מונח זה בסעיף 382(ג) לחוק העונשין, וכי מטעם זה לא היה מקום להרשיעו בעבירה של תקיפת בן זוג. לבסוף, המבקש השיג גם על חומרת העונש שהושת עליו ועל כך שלא הושת עליו עונש ללא הרשעה.
- ביום 5.4.2016, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש, על כל חלקיו וקבע כי אין מקום להתערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו על-ידי בית משפט השלום, הן בשל הגישה העקרונית שלפיה ערכאת ערעור איננה נוטה להתערב בממצאי עובדה, והן בשל התרשמותו שלפיה בית משפט השלום היה ער לספקות הראייתיים שהמבקש טען להם בערעורו, והשיב עליהם כדבעי. לנוכח מקבץ הראיות והחיזוקים שביססו את הכרעת הדין מעבר לספק סביר, קבע בית המשפט המחוזי כי לא נראה שמתן אפשרות למבקש לעיין בתיקה הרפואי של בת-זוגו תוכל לשנות את הכרעת הדין. ביחס להגדרתם של המבקש ושל בת זוגו כ"בני זוג" במובנו של סעיף 382(ג) לחוק העונשין, הפנה בית המשפט המחוזי למספר אינדיקציות להיותם בני זוג, וביניהן קביעתו של בית משפט השלום שלפיה המבקש ובת-זוגו היו במערכת יחסית אינטימית ובלעדית במשך שנתיים וחצי.
בית המשפט המחוזי דחה גם את ערעור המבקש על חומרת העונש שהושת עליו וקבע כי העונש מבטא כראוי את חומרת העבירה ואת נסיבות ביצועה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|